אונג סן סו צ'י: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
* "האם אנחנו יכולים להביא ל[[שינוי]], כן, אנחנו יכולים! אבל רק אם העם, האנשים עצמם, יהיו מעורבים, לא אני לבדי." |
* "האם אנחנו יכולים להביא ל[[שינוי]], כן, אנחנו יכולים! אבל רק אם העם, האנשים עצמם, יהיו מעורבים, לא אני לבדי." |
||
* "בארץ השקט בורמה, אין איש צוחק, אין איש משמיע דעתו, בארץ השקט בורמה, שקט הס בהמונים ואין בלתו." |
* "בארץ השקט בורמה, אין איש צוחק, אין איש משמיע דעתו, בארץ השקט בורמה, שקט הס בהמונים ואין בלתו." |
||
*את האנשים לא השלטון מקלקל אלא הפחד. את אלו הנמצאים בשלטון מקלקל הפחד לאבד אותו, את אלו הכפופים לשלטון, מקלקל הפחד מפניו. |
|||
{{מיון רגיל:סו צ'י, אונג סן}} |
{{מיון רגיל:סו צ'י, אונג סן}} |
גרסה מ־03:13, 19 בספטמבר 2019
אָאוּנְג סַן סוּ צִ'י (בבורמזית: အောင်ဆန်းစုကြည်; נולדה ב־19 ביוני 1945) היא פוליטיקאית בורמזית. בשנת 1991 קיבלה פרס נובל לשלום.
- "אינני חושבת שהייתי אי־פעם מורמת מעם, תמיד הייתי בתוך העם."
- "לפעמים, גם דברים גדולים מתחילים במחשבות מאוד פשוטות."
- "אני כאן לא כדי לומר לכם מה לעשות, אלא לומר למה אנו זקוקים."
- "האם אנחנו יכולים להביא לשינוי, כן, אנחנו יכולים! אבל רק אם העם, האנשים עצמם, יהיו מעורבים, לא אני לבדי."
- "בארץ השקט בורמה, אין איש צוחק, אין איש משמיע דעתו, בארץ השקט בורמה, שקט הס בהמונים ואין בלתו."
- את האנשים לא השלטון מקלקל אלא הפחד. את אלו הנמצאים בשלטון מקלקל הפחד לאבד אותו, את אלו הכפופים לשלטון, מקלקל הפחד מפניו.