שמואל יוסף עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:agnon.jpg|ממוזער|200px|שמואל יוסף עגנון]]
[[תמונה:agnon.jpg|ממוזער|200px|שמואל יוסף עגנון]]
'''[[w:שמואל יוסף עגנון|שמואל יוסף עגנון]]''' ('''ש"י עגנון''') (8 באוגוסט 1887 - 17 בפברואר 1970), מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.
'''[[w:שמואל יוסף עגנון|שמואל יוסף עגנון]]''' ('''ש"י עגנון''') (8 באוגוסט 1887 - 17 בפברואר 1970), מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.



== והיה העקוב למישור (1912) ==
== והיה העקוב למישור (1912) ==
שורה 28: שורה 27:
* "לא היו ימים טובים לי מימים שבין אירוסין ונישואין."
* "לא היו ימים טובים לי מימים שבין אירוסין ונישואין."
* "כל הצרות באות ויוצאות ואף צרתי עתידה שתעבור."
* "כל הצרות באות ויוצאות ואף צרתי עתידה שתעבור."
* "אנשים משכילים אנו, בני אדם מודרניים, מבקשי חופש לנו ולכל באי עולם, ולמעשה גרועים אנו מכל מחזיקי נושנות."
* "אנשים משכילים אנו, בני אדם מודרניים, מבקשי [[חופש]] לנו ולכל באי עולם, ולמעשה גרועים אנו מכל מחזיקי נושנות."
* "אותם שאומרים חשמלית ונערה שהלכה אין להצטער עליהן שמיד באות אחרות אחריהן שוטים הם. אם לנערה, כלום אפשר למצוא נערה כדינה, ואם לחשמלית, חבל היה לי על כל עיכוב."
* "אותם שאומרים חשמלית ונערה שהלכה אין להצטער עליהן שמיד באות אחרות אחריהן שוטים הם. אם לנערה, כלום אפשר למצוא נערה כדינה, ואם לחשמלית, חבל היה לי על כל עיכוב."



גרסה מ־16:54, 29 בספטמבר 2019

שמואל יוסף עגנון

שמואל יוסף עגנון (ש"י עגנון) (8 באוגוסט 1887 - 17 בפברואר 1970), מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.

והיה העקוב למישור (1912)

  • "ברצות ה' לערער דרכי איש – מזלו יעוף חיש. והרבה שלוחים למקום להוריד עד לאשפות אביון."

הנדח (1919)

  • "קללת צדיק עושה רושם."
  • "בשעה שאדם מצטער, משיחים אתו בצערו – קשה לו; מסיחים דעתם מצערו – קשה לו."
  • "במקום שאין בעלת בית מלאכתן של השפחות רמיה."
  • "שמחת חתן על כלה מיישבת את הלב."

בלבב ימים (1934)

  • "מתנה טובה יש לו להקדוש ברוך הוא ושבת שמה, ומאהבתו ומחמלתו על ישראל נתנה להם. גדולה שבת שקדושתה מתנוצצת אפילו על בני אדם פשוטים, שכיון שמגעת שבת מאיר הקדוש ברוך הוא מאור יתברך וכל הנבראים מתנוצצים מהארה העליונה ומשתוקקים לידבק בקדושתו כל שכן חסידים ואנשי מעשה שממעטים צרכי עצמם ואינם מבקשים אלא הנאת השכינה." ~ אלו ואלו, עמ' תקיח

סיפור פשוט (1935)

  • "יש אומרים שכל הצרה משום שהעולם חלוק לעניים ולעשירים. אפשר שדבר זה צרה. מכל מקום לא עיקר הצרה, עיקר הצרה הוא שהכל בא במכאוב."
  • "בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו, קורא בספר ורואה עולם אחר."
  • "אין אדם יכול לשנות את טבעו, ואם שינה בידוע שיחזור בו."

אורח נטה ללון (1939)

  • "אין אני לומד על מנת להרחיב את דעתי או להחכים ולידע את מעשי השם, אלא כאדם שמהלך בדרך והחמה קופחת על ראשו ואבנים מנגפות את רגליו והאבק מסמא את עיניו וכל גופו עייף, רואה סוכה ובא ונכנס לשם, ואין חמה קופחת על ראשו ואין אבנים מנגפות את רגליו ואין אבק מסמא את עיניו. ומתוך שהוא עייף מבקש לפוש ואינו נותן דעתו על כלום. לאחר שחזרה נפשו עליו נותן דעתו על הסוכה ועל כליה. ואם אינו כפוי טובה נותן שבח והודיה למי שעשה לו סוכה והכין בה כל צרכיו."
  • "מאחר שבני עירי אינם יכולים להעלות על הדעת שאדם מספר דברים כהוויתם סבורים עלי שאני פיקח, שמרבה דברים ומסיע מן העיקר. בראשונה ניסיתי להעמידם על האמת. משראיתי שהאמת האמיתית מטעה אותם הנחתי אותם באמת המדומה."
  • "אף חברי שבארץ יש מהם שפוקדים אותי באיגרות. יש מהם שאני משיב להם ויש שאיני משיב להם. משיב אני לאותם שאין מה להשיב ואיני משיב לאותם שיש מה להשיב, שמתוך שהם קרובים ללבי מסיח אני עמהם ביני לבין עצמי, ומתוך שהדברים מרובים איני מספיק להעלותם על הנייר ודוחה את התשובה מיום ליום ומשבוע לשבוע."

הרופא וגרושתו (1941)

  • "לא היו ימים טובים לי מימים שבין אירוסין ונישואין."
  • "כל הצרות באות ויוצאות ואף צרתי עתידה שתעבור."
  • "אנשים משכילים אנו, בני אדם מודרניים, מבקשי חופש לנו ולכל באי עולם, ולמעשה גרועים אנו מכל מחזיקי נושנות."
  • "אותם שאומרים חשמלית ונערה שהלכה אין להצטער עליהן שמיד באות אחרות אחריהן שוטים הם. אם לנערה, כלום אפשר למצוא נערה כדינה, ואם לחשמלית, חבל היה לי על כל עיכוב."

האדונית והרוכל (1943)

  • "כפפה עצמה כלפי קופתו ופשפשה קצת כאן וקצת כאן. ראתה סכין של ציידים. נתנה לו דמיה וחזרה לביתה."
  • "ולא השגיח בעצמו שבגדיו נובעים מים ומנעליו כשני דליים. אמר בלבו, מה אכפת לי אם אני עומד בראש הגג או אם אני מהלך ביער, כאן גשמים וכאן גשמים."
  • "הביט הרוכל לחוץ והביט בפני בעלת הבית, מי מוכן לרחם עליו תחילה."
  • "נתאנח הרוכל על בעלה שנהרג ושאל, כיצד נהרג. אמרה לו, אם השוטרים אינם יודעים, אתה מבקש לדעת."
  • "בראשונה כשהיה רואה אותה מולקת ראש עוף היה מזדעזע, אחר כך היה אוכל ומוצץ אפילו את העצמות, כדרך קלי עולם שבתחילה אין רוצים לעבור עבירה ואחר כך עושים כל עבירות שבעולם לתיאבון."
  • "נשוק אותי עורבי, נשוק אותי נשרי, נשיקותיך מתוקות מכל נשיקות שבעולם."
  • "יוסף בראשונה כשהראית את עצמך לפני רציתי לשסות בך את הכלבה, ועכשיו אני עצמי נושכת אותך ככלבה מטורפת, עד שאני חוששת שלא תצא מידי חי, הוי פגרי המתוק שלי."
  • "כל המרבה לשאול מעמיק לו שאול."
  • "עם שהיא מדברת נסתכלה בגרונו ועיניה הכחולות הבהיקו כלהב של סכין חדשה."
  • "עם שהיא הולכת החזירה פניה כנגדו ואמרה לו, שמור את הפיקה שבגרגרתך. אם האלוהים הרי היא מרטטת כאילו רואה היא את הסכין. אל תחושי חביבתי, עדיין איני נושכת בך."
  • "כמה היה שמח ביום שניתנה לו לינת לילה ברפת הישנה, עכשיו אפילו המטה המוצעת לו צווחת טול רגליך ברח לך."
  • "אבי שבשמים, צעק יוסף, כמה נתרחקתי."

תמול שלשום (1945)

  • "לא נבראו הלשונות אלא על מנת שלא יבינו בני אדם זה את זה."
  • "וכל מקום שם בירושלים קרוי משה, או אוהל משה או זכרון משה או ימין משה או מזכרת משה. רוצה אתה להגיע לאחד מן המקומות הללו שוכח אתה אותה מילה שנטפלה למשה, ואתה הולך ממשה למשה ואין אתה מגיע למשה זה שרצית."
  • "אל תסתכל בקערה אם יש בה בשר ודגים, אם אין בה בשר ודגים, אלא הסתכל בשמחה שבין קערה לקערה."
  • "אהוב אתה על עצמך בנעליים של לכא, ואני אוהב אותך בשביל שאני נזכר סנדליך העקומים."
  • "ארץ ישראל אינה נקנית אלא בייסורים, וכל שחביבה ארץ ישראל עליו ומקבל עליה ייסורים באהבה זוכה ורואה בבניינה."
  • "בני אדם שנוסעים כאחד בספינה, אפילו יש להם זה על זה, מאחר שזימנם המקום למקום אחד מעבירים על מדותיהם ונוהגים זה בזה אחווה."
  • "פאתי מערב האדימו והחמה נתגלגלה ככדור של אש בתוך שלהבת של אש, בתוך גדודי להבה, בתוך בריכה של דם, בתוך חיצים של זהב, שנקלעים בתוך עננים אפורים בתוך ערפלים וורודים, בתוך לפידים של נוגה, כלפי ההרים הסגוליים, כלפי האדמה הכהה."

פרקים של ספר המדינה (1950)

  • "וכשנתייאשתי מכתיבת הספר, לא נתייאש הספר מלהיכתב. פעמים הרבה בא צרור דפים ריקים שעלעלה בהם הרוח וכל דף ודף היה מצווח כאותן הנשמות שהולכות ערטילאות, והיה אומר וכי אין מילה יהודית להלבישני בה."
  • "לעולם אין צרה באה יחידה."
  • "אוצר הצרות אין לו שיעור ואין צרה שאין צרה גדולה ממנה."
  • "מנהגה של מדינה זו, אין עושים דבר אלא אם כן דנים עליו תחילה. ואין דנים אלא נואמים ודורשים. נאמו נאומים ודרשו הדרשה רואים בני המדינה את עצמם כאילו כבר עשו מעשה. אם הלכה אותה צרה מוטב, ואם לאו מוסיפין לה נאום. עד שבאה צרה קשה ממנה ומעמידין נואם אחר. אם בטלה הצרה מוטב, ואם לאו וכו'."

עד הנה (קובץ סיפורים) (1952)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – עד הנה (קובץ סיפורים)
  • "כוח האחדות, שמאחד את המחשבות לעניין אחד."
  • "השוטרים; בשעת שלום פניהם למלחמה, בשעת מלחמה על אחת כמה וכמה."
  • "כל מקום שהאדם מצוי בו רואה את שאר המקומות כאילו הם יפים יותר."
  • "מחסידי קוצק אני, שאין שואלים לאורח 'התפללת?', אלא שואלים אותו 'סעדת?' "
  • "דומה על שאין לי רצון כלל, אלא כל מה שאני עושה, שלא מדעת אני עושה."
  • "אני איני לא פרעה ולא נבוכדנצר, ובדור זה אין לנו לא יוסף ולא דניאל."
  • "ראיתי שאין תוחלת מן הבריות וציפיתי לרחמי שמיים."
  • "נשתכחה הימנו הסיבה ונעלם ממנו הטעם ולא נשתייר מהם אלא תוצאות הדבר בלבד."
  • "טוב לדבר עם הטיפשים. אתה מדבר כל העולה על רוחך ואי אתה צריך לחשוש שמא דיברת דברי שטות."

פרנהיים (1952)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – פרנהיים
  • "אם נזדמנו לך בני אדם שאתה מכיר אפשר שנזדמן לך לשמוע שמץ דבר."
  • "אינגה ברשות עצמה היא עומדת ואין אנו עוקבים אחר פסיעותיה."
  • "לא המאושרים בלבד הם למעלה מן הזמן, אף מי שאינו מאושר."

מזל דגים (1956)

  • "לפי שראיתי שרוב העולם אינו מכיר את מעשה פישל קארפ, או שמכירים מקצתו ואין מכירים את כולו, או שמכירים את המעשה בשילוח, והרי אין אויב לחכמה כידיעה שטחית, לפיכך נטלתי עלי לספר דברים כהוויתם."
  • "ואיני מספר אלא מה שהוא אמת; שאני אומר אין לך יפה מן האמת, שמלבד שיפה היא האמת מחמת עצמה מלמדת היא את האדם דעת."

שירה (1971)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – שירה (ספר)
  • "בזמן שהרִשעה שולטת בעולם אף מי שאינו רשע מתנהג ברשעות." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמוד 12
  • חכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם."
  • "יש מלומדים שבקיאותם מביאה אותנו לידי תמיהה מחמת הביבליוגרפיה שבספריהם שתופסת כשליש מהספר, כיוון שבודקים אחריהם רואים שרוב הספרים שהזכירו אין להם שייכות עם הספר. מלומדים אחרים יש שאחר שמביאים מקור לדבריהם הרי הם מוסיפים וכותבים, עיין גם שם ועיין גם שם. ובאמת מאותן גמין העתיקו את ראיותיהם, כלומר ממקום שאתה משתלח לעיין גם שם, משם עצמו העתיקו כל ראיותיהם, ולא ראו את הספרים שמשם הביאו את ראיותיהם, ואם יבואו ויאמרו כבר קדמוכם חכמים, הרי הם מתחסדים ומראים שהביאו אף את שמותיהם. מלומדים אחרים יש שמרבים בציטטים מספריהם, כלומר מדברי עצמם הם מביאים ראיה לדבריהם. אם תמימות יתירה אין כאן שעשועים של עשיית ספרים יש כאן, שמשתעשעין להראות כמה חכמים הם, כמה ספרים כבר עשו. מלומדים אחרים יש שמביאים דעותיהם של אחרים, לא לשם ראיה, אלא כדי לחלוק עליהם." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמוד 171
  • "אדם סובל משינו כל עולמו אינו כדאי לו, טיפל בשינו חזר לסורו."

עיר ומלואה (1973)

  • "פעם ראשונה אדם לומד ומבין;
פעם שנייה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום;
פעם שלישית מבין ואינו מבין;
פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין;
וכן על דרך זה פעם אחר פעם.
ואם יגע הרבה וחזר הרבה – עד ששוכח כמה פעמים חזר, ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין, וזו תחילתה של חוכמה."

מתוך סיפוריו

  • "רבונו של עולם, בריה קטנה זו (ציפור) להיכן שהיא רוצה לילך היא הולכת. ואני יצאתי חוץ לביתי – מיד שואלין אותי 'להיכן אתה רץ?' " ~ סיפור נאה של סידור תפילתי
  • "רוב ספרי שימוש או שמודיעים לך את שאתה יודע או שאין מודיעין לך כלום." ~ חוש הריח
  • "יודעים הם החכמים הכול חוץ מאותו הדבר שאתה מבקש." ~ חוש הריח
  • "דרך נכנסת לתוך דרך והן מתפתלות זו בזו ומעוותות עלינו את הדרך שאנו רוצים לילך בה." ~ הדום וכסא
  • "צדיקים הרי יש להם גבאים ומשמשים, וכל צדיק שהוא גדול יותר – משמשו רשע יותר, כמו שמצינו באלישע וגיחזי." ~ תחילת שימושו של השרף

אמרותיו

  • "אם אין לך כלום, אין לך לאבד כלום."
  • "למה אדבר שקרים אם גם האמת אינה עוזרת?"
  • "גדולה אמת שאפילו מתוך השקר האמת ניכרת."
  • "אין ניסוח פגום פוגם את האמת."
  • "העולם הזה מלא רמיות, כל מקום שאדם מביט, השקר מלפף אותו."
  • "מי שהאמת עמו הוא הרבים, ואפילו הוא לבדו."
  • "באגודת הסופרים יש מאה וחמישים חברים ושני סופרים."
  • "למה לי לקרוא את ש.ה. ברגמן על קאנט ולא להבין דבר אם יכול אני לקרוא את קאנט ולא להבין דבר?"
  • "שמועות רעות ממהרות להודיע על עצמן שהן אמיתיות. שמועות טובות אינן מגלות שום סימן שיש בהן משהו אמת."
  • "אף־על־פי שאף אני מאוהבי האמת, אלא כשאר כל חבריי, אוהב אני את האמת כשהיא מכוונת כלפי אחרים ולא כנגדי."
  • "לא כל נישואין מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר."
  • "מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי שמעון בן יוחאי במירון לא ראה שמחה מימיו, שישראל עולים לשם המוניות של חגיגה בשירים ובכל כלי שיר ובאים מכל המקומות מערי אלוקינו ומארצות אדום וישמעאל ועומדים שם לילה ויום ולומדים... ומתפללים ואומרים מזמורים." ~ על הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר

מכתבים

  • "למאמרך על סיפורי 'האדונית והרוכל' אני מצפה, בשביל 'הנוחיות' שבדבר. שהרבה שואלים אותי למשמעות הסיפור ואין בידי להשיב, וכשיהיו דבריך עליו אומר להם: 'לכו קראו דבריו של קורצוויל'." ~ מתוך מכתב למבקר הספרות ברוך קורצוויל
  • "אתה עומד להרצות על תמול שלשום וכן על עגנון בכלל. הלוואי שיתקבלו דבריך, ואולי מכוח זה אף אני אתקבל עלי." ~ מתוך מכתב לברוך קורצוויל

נאום בטקס קבלת פרס נובל

  • "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלווים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה, חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שמיראתם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם אחי בני עמי שומעים לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה לה. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב." ~ הטקסט הופיע בגב השטר הנושא את דיוקנו של עגנון בערך של חמישים שקלים חדשים במשך שנים רבות.

ראו גם

קישורים חיצוניים