האדם מחפש משמעות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Adam Mashmaut.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|עטיפת הספר]]
'''[[W:האדם מחפש משמעות|האדם מחפש משמעות]]''' (בגרמנית: '''Trotzdem Ja zum Leben sagen''', באנגלית: '''Man's Search for Meaning''') הוא ספר מאת [[ויקטור פראנקל]] שיצא לאור ב־1946. הספר מציג את האופן בו אסירים במחנות מצאו טעם לחייהם ואת עקרונות [[W:לוגותראפיה|הלוגותראפיה]] הספר תורגם לעברית.
'''[[W:האדם מחפש משמעות|האדם מחפש משמעות]]''' (בגרמנית: '''Trotzdem Ja zum Leben sagen''', באנגלית: '''Man's Search for Meaning''') הוא ספר מאת [[ויקטור פראנקל]] שיצא לאור ב־1946. הספר מציג את האופן בו אסירים במחנות מצאו טעם לחייהם ואת עקרונות [[W:לוגותראפיה|הלוגותראפיה]] הספר תורגם לעברית.
{{מפריד}}
{{מפריד}}

גרסה מ־15:41, 11 באוקטובר 2019

עטיפת הספר

האדם מחפש משמעות (בגרמנית: Trotzdem Ja zum Leben sagen, באנגלית: Man's Search for Meaning) הוא ספר מאת ויקטור פראנקל שיצא לאור ב־1946. הספר מציג את האופן בו אסירים במחנות מצאו טעם לחייהם ואת עקרונות הלוגותראפיה הספר תורגם לעברית.


  • "אסיר שאבדה אמונתו בעתיד – בעתידו – גורלו נחתם. משאבדה אמונתו בעתיד, בטלה גם אחיזתו הרוחנית; הוא נידרדר וסופו ניוון הגוף והנפש."
  • "אפשר ליטול מן האדם את הכול חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש – לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו."
  • "ודאי, האדם הוא יצור שהוצבו לו גבולות; חירותו מוגבלת. אין היא חירות מתנאים אלא חירות לנקוט עמדה כלפי התנאים."
  • "ניסיון חיי המחנה מורה לנו, כי יש בידי האדם חופש בחירת פעולה. מצויות דוגמאות רבות, מהן דוגמאות שיש בהן מיסוד הגבורה, המוכיחות לנו, כי אפשר היה לגבור על האפתיה, לדכא את הרגיזות. אדם מסוגל לשמור על שארית של חירות רוחנית, של עצמאות המחשבה."
  • "תמיד היו הזדמנויות לבחירה. יום יום, שעה שעה, נקראת לחתוך הכרעות, הכרעות שקבעו, אם תיכנע או לא תיכנע לכוחות שאיימו לשלול ממך את עצם ישותך, את חירותך הפנימית: שקבעו אם תהיה או לא תהיה כדור משחק בידי הנסיבות."
  • "הדרך שבה נשאו את סבלם, הייתה הישג נפשי אמיתי. חירות רוחנית זו – שאין לשלול אותה מן האדם – היא שנותנת משמעות ותכלית לחיים."
  • "שום אדם לא יירד לעומק מהותו של אדם אחר, אלא אם הוא אוהב אותו. מעשה האהבה הרוחני מניח לו לראות את הקווים והתגים המהותיים שבאדם האהוב. ויתרה מזו: רואה הוא את הסגולות הגנוזות בו, שעדיין לא הגיעו ליד הגשמה, אך מן הראוי שיתגשמו."
  • "לוגוס הוא מילה יוונית שפירושה: 'משמעות', 'פשר'. לוגותראפיה ... מרכזת את עיוניה במשמעות ההוויה האנושית וכן בחיפושי האדם אחר משמעות זו."
  • "כשפסענו מיילים ארוכים, צועדים על גושי קרח, תומכים איש ברעהו, עוד פסיעה ועוד פסיעה, דבר לא נאמר, אך שנינו ידענו : כל אחד חשב על אשתו. מדי פעם התבוננתי ברקיע, שבו התעמעמו הכוכבים, ואור בוקר ורוד החל להופיע מאחורי מסך אפל של עננים, אך מוחי נצמד לדיוקן אשתי. ראיתי אותה בחדות לא טבעית. שמעתי את קולה עונה לי, ראיתי את חיוכה, את מבטה המעודד. המחשבה שיתקה אותי : בפעם הראשונה בחיי הבנתי את האמת שהושרה בידי משוררים רבים כל כך, הוכרה על ידי הוגים רבים כל כך, שהאהבה היא היעד הנשגב ביותר אליו יכול לשאוף אדם... בבדידות ובסבל גמורים, כאשר דבר לא נותר לאדם מלבד הכורח להמשיך ולעמוד בייסוריו, האהבה נותנת משמעות."
  • "שאיפתו של האדם לפשר היא כוח ראשוני ולא 'שכלון שניוני' בלבד של דחפים אינסטינקטיביים, פשר זה הוא ייחודי וסגולי בכך שרק הוא עצמו חייב ויכול למלאו. רק בדרך זו הוא לובש משמעות שיש בה כדי למלא את שאיפת האדם לפשר."