ויקיציטוט:ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''[[w: דיימון ראניון|דיימון ראניון]]''' (4 באוקטובר 1880 - 10 בדצמבר 1946) היה עיתונאי וסופר אמריקאי. הציטוטים המובאים כאן לקוחים מתרגומו של מולי מלצר משנת 2016.
'''[[w: פטון (סרט)|פטון]]''' הוא סרט מלחמה ביוגרפי אמריקאי משנת 1970, העוסק בקורותיו של הגנרל [[w: ג'ורג' פטון|ג'ורג' פטון]] במהלך מלחמת העולם השנייה.


== ג'ורג' פטון ==
== מתוך סיפוריו ==
* "פשוט, כשלדייב החבוב עולה הסעיף, מה שקורה זה שהוא עלול לפוצץ למישהו את המוח, ורוב הסיכויים שהמוח הזה יהיה של לא אחר מאשר וולדו וינצ׳סטר, אם כי כמה חבר׳ה טוענין שלוולדו וינצ׳סטר אין בכלל מוח, אחרת מה יש לו לרחרח סביב הפרגית של דייב החבוב." ~ רומנטיקה בשנות הארבעים הסוערות
* "אני רוצה שתזכרו שאף ממזר מעולם לא ניצח מלחמה בכך שמת למען ארצו. הוא ניצח בכך שגרם לממזר השני למות למען ארצו שלו."
* "בעוד שכל אחד עלול ללכת למועדון הצ׳יקן מדי פעם, ולשחק עם טוני ברטצולה בעל העסק איזה משחק ידודתי, מעט מאוד חבר׳ה נוטים לשתות שם מה-שלא-יהיה, כי המשקאות אצל טוני לא נועדו לזה שמישהו ישתה אותם חוץ מאשר הלקוחות."
* "האמריקנים, עוד משחר ההיסטוריה, אוהבים ללחום. כל אמריקני אמיתי מת על הריגוש שבמלחמה."
* "נדמה לי שבחור מהעיתונות מוכרח לדעת שזה נגד החוק להיות נשוי באותו זמן לכמה פרגיות, אלא אם כן הוא טורקי או משהו."
* "האמריקנים תמיד משחקים במטרה לנצח. לא הייתי אפילו מצפצף לכיוון של איש שהפסיד וצחק."
*
* "זאת הסיבה שהאמריקנים מעולם לא הפסידו במלחמה, ולעולם לא יפסידו. כי עצם המחשבה על הפסד היא נתעבת בעיניהם."
* ג׳וני חד עין
* "צבא הוא צוות. הוא חי, אוכל, ישן ולוחם כצוות. כל הקטע של אינדיבידואליות הוא ערימה של שטויות. הממזרים הרגזנים שכתבו את הדברים האלה על אינדיבידואליות ב'סאטרדיי איבנינג פוסט' לא יודעים על קרב אמיתי יותר מאשר על ניאוף."
* "סיבה אחת שבגללה רודולף יושב על הרצפה זה שאין שום דבר אחר לשבת עליו כי זה בית ריק שכולו חסום בקרשים כבר הרבה שנים ואין בו ריהוט משום סוג, וסיבה אחרת זה שלרודולף תחוב בצד הגוף קליע של 0.38 וממש לא מתאים לו לעשות מה-שלא-יהיה חוץ מלשבת."
* "אני באמת מרחם על הממזרים המסכנים שנגדם אנחנו יוצאים להילחם."
* "ובשביל להגן על עצמו רודולף פשוט נאלץ להוציא את הבטסי ולהעניק לפרדי קעקוע קטן. למען האמת, הוא פחות או יותר רוקם את ראשי התיבות של השם שלו על החזה של פרדי ומשאיר אותו ז"ל באופן יוצא מן הכלל."
* "שלושים שנה מהיום, כשתשבו ליד האח, עם הנכד על הברך, והוא ישאל אתכם: 'מה אתה עשית במלחמת העולם השניה?' לא תצטרכו להגיד: 'אני... גרפתי חרא בלואיזיאנה.'"
*
* "אני לא מצליח להבין למה גברים צעירים וטובים כאלה נהרגים. הרי יש עוד כל כך הרבה מלחמות שעלינו ללחום."
* האידיליה של מיס שרה בראון, או: בחורים ופרגיות
* "בהשוואה למלחמה... כל מאמץ אנושי אחר הוא חסר כל חשיבות."
* "סקיי משחרר לבייטס-בקבוק-ברנדי שטר של אלפייה, אף על פי שכל הנוכחים בסביבה אומרים שסקיי מגזים ביותר בהערכת המחיר הסביר כשהוא שם לבקבוק-ברנדי אלפייה מול הנשמה שלו."
* "החלטתי לעמוד פה מול כולכם ולתת לכם לראות... האם אני כזה בן זונה כמו שחלק מכם חושבים."
* "טוב, נו, לדובר יש זיכרון בהחלט מעולה, והוא מספר שמיס שרה בראון מודיעה לסקיי שמכיוון שהוא יודע כל כך הרבה על כתבי הקודש, אולי הוא גם זוכר את הפסוק השני בשיר השירים, אבל רוב הסיכויים זה שדובר מתבחבש עם מספר הפסוק, כי אני הולך ובודק בעצמי את העניין באחד מאותם בייבלז-של-גידעונים, והפסוק נראה קצת יותר מדי בשביל מיס שרה בראון, אם כי כמובן אי אפשר אף פעם לדעת."
* "רומל... בן זונה מופלא שכמותך. קראתי את הספר שלך!"
*
* "אני לא אוהב לשלם על אותו דבר פעמיים." ~ (לאחר שהוצע לו לסגת ולהתארגן מחדש)
* אחד שיש לו מילה
* "להם יש את הלו"ז שלהם ולי יש את שלי." ~ (כשבראדלי מוחה על כך שפטון עונד את דרגותיו החדשות לפני שמינויו אושר על ידי הסנאט)
* "כפות הרגליים שלו פונות שם למטה לשני כיוונים שונים, בזווית רחבה מאוד, כך שאם אתם רואים את כף רגל עומד בפינת רחוב יהיה לכם מאוד קשה להחליט לאן פניו מועדות, כי רגל אחת פונה לכיוון אחד והשנייה לכיוון השני. למען האמת, כשהוא עומד במקום בלי לזוז, חבר׳ה ששורצים ליד המסעדה של מינדי הרבה פעמים מהמרים על לאיזה כיוון כף רגל מתכוון ללכת."
* "מה שכף רגל עושה למחייתו זה לעשות כמיטב יכולתו, שזה בדיוק מה שעושים הרבה חבר׳ה אחרים בעיר הזאת למחייתם."
* "זה נגד החוק להתאבד בעיר הגברים הזאת, אף על פי שמה בדיוק החוק יכול לעשות לברנש שמתאבד אני אף פעם לא מצליח להבין."
*
* לחץ דם
* "והסיבה היחידה שהוא לא חבוש בקלבוש זה בגלל שממש לא מזמן הוא יוצא משם, ורשויות החוק עוד לא מספיקות לחשוב על משהו שבגינו אפשר לנעוץ אותו לשם בחזרה."
*
* הפרת הבטחה
* "אני שואל את מיסטר טיוסדיי מה זה בדיוק הפרת הבטחה, והוא מסביר לי שזה כשמישהו מבטיח לעשות משהו אבל לא מקיים את הדבר שהבטיח לעשות, אם כי כמובן בברוקלין יש לנו שם אחר לקומבינה מהסוג הזה, ואנחנו מטפלים בזה בהתאם."
* "וככה, ג׳ון מספרד אומר, הוא יושב כאן לשמור עלי עד שהיא חוזרת, אף על פי שאני יודע כמובן שהדבר שבשבילו הוא באמת יושב שם זה כדי לערוך עלי את החיפוש הראשון במקרה שאני מחזיר ציוד."
*
* מיס מארקר הקטנה
* "ובמצב שכל האזרחים סביב המסעדה של מינדי הם רווקים, או מתים להיות רווקים, מאוד-מאוד לא מתאים להם למצוא את עצמם פתאום ארוזים במשפחה."
* "מארקי ממש מתה על הקטע של לרקוד, במיוחד לבדה, אף על פי שהיא לא מצליחה אף פעם להיפטר מכך שהריקוד תמיד מסתיים בזה שהיא משתטחת על הפנים, דבר שהרבה אזרחים דווקא חושבים אותו למשהן אמנותי, בתור פיניש."
* "ובכל מקרה הוא מונע משתום-אוזן לרפד את העצוב בעופרת, דבר שכולם רואים בו לכל הפחות אקט של התחשבות מצד לא-בבית, מה גם שהעצוב עכשיו יותר מדי לחוץ בשביל לחטוף את העופרת הזאת."
*
* פרינסס או׳הארה
* "הוא תמיד מתרברב שזורם לו בעורקים דם של משפחת מלוכה אירית, אז מישהו קופץ ומדביק לו את הכינוי "קינג", וככה קוראים לו מאז שאני זוכר אותו, אף על פי שרוב הסיכויים שמה שבאמת זורם לקינג או׳הארה בעורקים זה תשעים ושמונה אחוז אלכוהול."
* "אישית, אני חושב שמונית זה דבר יותר נוח ופחות יקר מאשר ויקטוריה מיושנת אם יש לך כוונה להגיע לאנשהוא, אבל כמובן בחורים ופרגיות שבא להם להתמזמז קצת מהצד אף פעם לא רוצים להגיע לשום מקום במיוחד, או בכל אופן לא יותר מדי מהר."
* "לואי קלף-אחרון הוא מין בחור שמסוגל להידרדר למעשי נוכלות לא קטנים, ובעצם לעיתים קרובות הוא בכלל לא צריך להידרדר כדי להגיע לשם."
* "ואני יכול לראות את זיק האהבה הידוע מנצנץ להם בעיניים כל כך חזק שאני מתחיל לחשוב שאולי לכסף אין בעצם כל כך ערך לעומת האהבה, אם כי אישית אני מוכן לקחת הימור על הכסף."
*
* ג׳נטלמנים, לחיי המלך!
* "טוב, ככה מהשרוול אני לא יכול להעלות בדעתי מישהו שאני מכיר באירופה, ואם אני מכיר שם מישהו אני בטח לא אהיה מאושר שחבר!ה כמו קיטי טיק-טק, איזי צ׳יזקייק וג׳ו-ג׳ו ילכו למסור לו ד"ש, אבל כמובן אני לא משמיע שום הרהור מהסוג הזה בקול רם."
* "וג׳ו-ג׳ו אומר לי שהוא בחופשה משיקאגו לזמן מה, כי לפי השמועה מישהו שם טוען שהוא אויב הציבור, מה שלדברי ג׳ו-ג׳ו זה שקר אחד גדול, כי הציבור בהחלט חביב עליו מאוד בכל עת ובכל זמן."
* "והקליע השני מעיף לאיזי צ׳יזקייק את הדרבי שלו, מה שבהחלט מגיע לאיזי על זה שהוא נשאר עם הכובע על הראש בנוכחות גברת."
*
* לילי מסן-פרז
* "אנחנו ארבעה שיושבים שם במאורה הקטנה של צ׳רלי גוד-טיים ברנסטין ברחוב ארבעים ושמונה ביום שלישי אחד לקראת ארבע בבוקר, מזמרים לנו קצת ברביעייה, לא בקול רם מדי, כדי לא להפריע לשוטר המקוף שבחוץ, יופי של בחור בשם קאריגן, שאוהב לתפוס קצת נמנום בשעה הזאת."
* "אישית, אני לא רואה את האוזן של לואי נקטפת, כי כשמגיעה הירייה השנייה אני כבר מחוץ לדלת הקדמית, פותח צעד במורד רחוב חמישים ושמונה, אבל מספרים לי על זה יותר מאוחר."
* "אבל אני לא שואל שום שאלות, כי כשבחור מסתובב בעיר הזאת ושואל שאלות, אנשים עלולים להיסחף למחשבה שאולי הוא מהטיפוסים האלה שרוצים לברר דברים."
* "אז אני שר ללילי שירים כמו ׳המשעול הארוך מתפתל לו׳ ו׳מדמואזל מארמנטייר׳, אף על פי שכמובן כשזה צגיע לכמה מקומות בשיר הזה אני פשוט עושה דום-דו-די-דום ולא שר את המילים על הבדיוק."
*
* דארק דולורס
* "והסיבה לזה היא שכאשר דייב החבוב הוא לבדו אין לו אף אחד שיהנהן לו בראש, ואם יש משהו שדייב החבוב מאוד מחבב זה שיש לו מישהו שיהנהן לו בראש."
* "האמת, אני בטח הנהנן לא פחות טוב מאשר כל ברנש אחר בעיר הזאת, שיש בה בטח איזה שלושה מיליון הנהננים, ולמה בעצם שאני לא אהיה, הרי איך שאני רואה את הדברים, להנהן לאיזה בחור זה לא יותר מדי טירחה. ובעצם זה חוסך הרבה מאוד שיחה."
* "לפרנקי פארוני אין שמץ של מושג שסקודלס ומייק השחור ובני הם עכשיו בראש אחד, והוא בטח מאוד מאוד מופתע כשהם קופצים אליו בדרך אל התחנה. למען האמת, אני שומע שנשאר לו על הפנים מבט מאוד מופתע עוד כשאוספים אותו לאחר מכן."
* "ורוב הסיכויים זה שהם יתקעו בו כדורים נוספים, רק שהם משאירים את הטקסי שלהם במרחק בלוק אחד משם עם המנוע עובד, והם יודעים שהחאפרים של סיינט לואיס הם זוועתיים בקטע של להקפיץ את המונה קדימה לחבר׳ה שנותנים להם לחכות."
* "ואפילו דייב החבוב מתחיל לשים את דולורס על הכוונת עד שאני מזכיר לו שהוא חייב להתקשר אל מיס בילי פרי, אז הוא מבלה איזה חצי שעה בתא הטלפון ומסביר למיס בילי פרי שהוא במלון שלו במיטה, ושהוא אוהב אותה מאוד מאוד."
*
* הבחור הכי לוהט בעולם
* "השוטרים תמיד זורקים את האשמה על הכל, בלי קשר לאיפה זה קרה, על הברנש הכי בולט שהם מצליחים לעלות בדעתם, וביג ג׳ול בולט למדי בכל רחבי ארצות הברית. רוב הסיכויים זה שהוא לא עושה חצי מהדברים האלה, ובטח יש לו אליבי לחצי שהוא כן עושה, די סביר, אבל אין ספק שהוא מאוד לוהט, ואני לא מת לראות סביבי בחורים לוהטים, ואפילו בחורים שהם טיפ-טיפה חמימים."
* "וביג ג׳ול מוריד את המעיל שלו, ואני רואה שיש לו אקדח אוטומטי אחד תחוב מתחת לבית השחי, ועוד אחד מציץ מחגורת המכנסיים, ואני מקווה ומייחל ששום שוטר לא יצעד לו פתאום אל תוך החדר בזמן שביג ג׳ול. נמצא שם, כי זה מאוד מאוד נגד החוק שחבר׳ה יסתובבו להם לבושים בצורה הזאת בעיר ניו יורק."
* "כשאני נותן עוד הצצה אני רואה שזה באמת ובתמים קוף גדול, ואפילו אחד מכוער להחריד, אם כי אישית אני לא רואה אי פעם איזשהם קופים שאני יכול לציין אותם כיפי תואר במיוחד."
*
* המוח חוזר הביתה
* "וכן הלאה, וכן הלאה, עד שהוא כבר יותר מדי זקן בשביל להידלק על עניינים כמו פרגיות, מה שקורה בערך כשהוא בן מאה וארבע שנה, אף על פי שאני שומע על חבר׳ה שניפצו גם את השיא הזה."
* "חבר׳ה טוענים שהסיבה האמיתי שהמוח שומר אצלו את כל הפרגיות זה בגלל שהוא יותר מדי אנוכי בשביל לוותר עליהן, אף על פי שאישית לא הייתי לוקח אף אחת מהן אפילו אם המוח מצמיד אליה בונוס במזומן, חוץ אולי מאשר את בובי בייקר."
* "מי-שלא-תשאל יגיד לך שבתור שליפה של בכי מהמותן אישתו האוהבת-לעד של המוח שארלוט נותנת בהלוויה ביצוע מרהיב, אם כי היא אפילו לא מגרדת את הרף שקובעות דוריס קלר, סינתיה האריס ובובי בייקר. את האמת, בובי בייקר מתייפחת בכזה קולי קולות שפה-ושם יש דיבור על להעיף אותה לגמרי מההלוויה."
*
* חוש הומור
* "וג׳ו הג׳וקר יודע להתגנב באופן כל כך חרישי שהרבה חבר׳ה בברודווי מוכנים להתערב איתכם שהוא מסוגל לעשות רגל חמה אפילו לעכבר אם רק תצליחו למצוא לו עכבר שנועל נעליים."
* "הוא רק מזעיף פנים אל ג׳ו, ואומר משהו באיטלקית, וגם אם אני לא מבין איטלקית, זה נשמע כל כך בלתי נעים שאני בטוח שהייתי מסתלק מהעיר תוך שעתיים אם הוא היה אומר את הדברים האלה לי."
* "כמובן אני מצטרף אל הצחוק הכללי גם הפעם, אם כי לומר את האמת הייתי צוחק הרבה יותר בלבביות אילו ג׳ו הג׳וקר היה קופץ ומתפגר לי מול העיניים, כי אני לא מת על זה שיעשו ממני צחוק על הברודווי."


== אחרים ==
== נאמר עליו ==
* "ראניון עמל על גיבוש הסגנון שלו במשך עשרות שנים, והוא הגיע למשהו שרק סופרים מעטים מצליחים לעשות: ליצור שפה ייחודית משלו, כזאת שאי אפשר לטעות בה, עד כדי כך שזכתה לכינוי משלה - Runyonese (׳ראניונזית׳)." ~ מולי מלצר
* "ג'ורג'... אם היו ממנים אותך להיות מפקד הצי הטורקי, אני מאמין שהשלישים שלך היו מוצאים בתרמילים את הדרגה המתאימה." ~ בראדלי
* "ישנו גם מרכיב נוסף, קצת יותר קשה לתיאור, וזהו התחביר הראניוני המיוחד במינו, הדרך שלו לבנות את המשפטים ואת הפיסקאות במין סדר כזה שבסוף תגיע איזושהי ׳פואנטה׳ הומוריסטית. הפואנטה האמיתית, אין צורך לומר, מגיעה תמיד בסוף הסיפור (במקרים רבים - מלאכת מחשבת - ממש במילה האחרונה)." ~ מולי מלצר
* "יש הבדל גדול אחד בינך לביני, ג'ורג'. אני עושה את העבודה הזאת כי לכך הוכשרתי. אתה עושה אותה כי... אתה מת עליה." ~ בראדלי
* "די ברור שראניון לא מחפש שום עושר לשוני מן הסוג שמזוהה לעיתים קרובות עם ׳ספרות טובה׳; בדיוק להפך: הוא חותר דווקא למין מינימליזם של שפת עיתון יומיומית, תוך שימוש וירטואוזי במבחר יחסית מוגבל של מילים וביטויים." ~ מולי מלצר
* "ג'ורג'... אתה אומר לי שאני צריך לזחול בהרים האלה, מול התנגדות קשה, רק כדי שאתה תוכל לעשות שפריץ גדול יותר ממונטי?" ~ בראדלי
* "אין ספק שראניון נמשך מאוד לאירועים - ולאנשים - שמרכיבים את מה שנקרא ׳העולם התחתון׳: ברוב הסיפורים הוא מדבר על הגיבורים באהדה לא מסותרת. בהרבה מקרים, גם הנוראים שבגנגסטרים מגלים באיזשהו רגע מידה כלשהי, לפעמים מפתיעה, של אנושיות." ~ מולי מלצר
* "פטון הוא לוחם רומנטי, אבוד בתקופה המודרנית. סודו של פטון הוא העבר. הוא יביא למתקפה על סיציליה כי זה מה שהאתונאים עשו!" ~ קצין גרמני
* "יש מי שראו ביסוד הזה אצל ראניון מעין ׳פילוסופיה חתרנית׳: כביכול ערעור על תפיסת החוק והסדר הקיימת, שבה האזרחים ה"מהוגנים" (וכל מוסדות החוק שלצידם) הם בצד הנכון מבחינה אתית, ואילו אנשי העולם התחתון הם אויבי המין האנושי; ואם לא ערעור, כי אז לפחות הרהור והצבת סימן שאלה על המודל המקובל הזה." ~ מולי מלצר
* "האויב הכי גרוע שלך הוא הפה הגדול שלך." ~ בידל לפטון
* "באחרית ימיו חלה ראניון בסרטן הגרון, והטיפול שקיבל גזל ממנו כמעט לחלוטין את יכולת הדיבור, ובחודשים האחרונים לחייו היה מתהלך עם פנקס קטן ורושם בו מה שרצה לומר, או פשוט מקשיב לאחרים ועונה במנוד ראש. בהומור האופייני לו הוא כתב אז על היתרון שבמצב הזה: אף אחד לא יוכל לומר על ראניון שהוא אמר מילה רעה על מישהו, כי מנוד ראש אי אפשר לצטט." ~ מולי מלצר

== שיחות ==

:'''פטון''': "אומר לך, קוד. למדתי את הלקח שלי. אם תהיה לי עוד הזדמנות, אסתום את הפה. אשחק את המשחק. אם אשכח, תזכיר לי."
:'''קודמן''': "אתן לך מכה עדינה בצלעות."
:'''פטון''': "תן לי בעיטה בתחת."
{{מפריד}}
:'''קודמן''': "אתה יודע משהו, גנרל? לפעמים, הם לא יודעים אם אתה מציג או לא."
:'''פטון''': "לא חשוב אם הם יודעים או לא. חשוב רק שאני יודע."
{{מפריד}}
:'''עיתונאי''': "איך החיילים שלך מרגישים בנושא?"
:'''פטון''': "אני לא רוצה שהם יאהבו אותי, אני רוצה שהם ילחמו בשבילי."
{{מפריד}}
:לאחר כיבוש פלרמו ע"י פטון:
:'''קודמן''': "זה הגיע מגנרל אלכסנדר, המפקד. הוא מזכיר לך לא לכבוש את פלרמו."
:'''פטון''': "תשלח לו הודעה, קוד. תשאל אותו אם הוא רוצה שאחזיר אותה."
{{מפריד}}
:'''מונטגומרי''': "תוריד את החיוך הטיפשי הזה. אני לא מנשק אותך."
:'''פטון''': "חבל. התגלחתי מצוין הבוקר, לקראת הנשיקה המצלצלת שתיתן לי."
{{מפריד}}
:'''פטון''': "לא שמעת מילה מגנרל אייזנהאואר?"
:'''קודמן''': "לא, המפקד."
:'''פטון''': "אפילו לא תגובה על שני תרנגולי ההודו ששלחתי לחג המולד?"
{{מפריד}}
:'''פטון''': "מי בחר את בית הבושת הזה?" (חדר המלון שלו)
:'''קודמן''': "אני חושב שגנרל סמית, המפקד."
:'''פטון''': "עשה את זה כדי לעצבן אותי, הבן זונה."
{{מפריד}}
:'''פטון''': "אני רוצה תפילה. תפילה למזג האוויר."
:'''הכומר אוניל''': "תפילה למזג האוויר, המפקד?"
:'''פטון''': "כן. בוא נראה אם לא תוכל לגרום לאלוהים לעבוד איתנו."
:'''הכומר אוניל''': "צריך שטיח עבה לתפילה כזאת."
:'''פטון''': "לא אכפת לי גם אם צריך שטיח מעופף."
:'''הכומר אוניל''': "אני לא יודע איך זה יתקבל, גנרל. להתפלל למזג אוויר טוב כדי שנוכל להרוג אנשים."
:'''פטון''': "אני יכול להבטיח לך שבשל יחסיי עם הכל יכול... אם תכתוב תפילה טובה, יהיה לנו מזג אוויר טוב."
{{מפריד}}
:'''קצין''': "אייק היה צריך לשקול את זה מכל נקודות המבט. הוא קיבל את ההחלטה שלו לא בתור אמריקני, אלא בתור בעל ברית. אם זה היה המצב ההפוך, אני מבטיח לך שמונטי היה מוחה."
:'''פטון''': "לא... הייתי בצבא 30 שנה. כשאני מקבל פקודה אני אומר 'כן, המפקד' ועושה כמיטב יכולתי לבצע אותה. זה מה שקורה כשהמפקד שלך מפסיק להיות אמריקני... ומתחיל להיות בעל ברית."
{{מפריד}}
:'''קצין''': "ג'ורג', בצבאו של נפוליאון היית בוודאי מפקד נפלא. לו חיית במאה ה-18."
:'''פטון''': [מחייך] "אבל באמת חייתי אז, המפקד. חייתי אז."  
{{מפריד}}
:'''פטון''': "אימנתי את האנשים האלה. הם יעשו מה שאומר להם לעשות."
:'''קצין''': "אולי לא הבנו שאתה כל כך פופולרי בקרב אנשיך, גנרל."
:'''פטון''': "אני לא. הם יעשו את זה, כי הם חיילים טובים. ובגלל שהם מבינים בדיוק כמוני שאנחנו עדיין יכולים להפסיד במלחמה."
{{מפריד}}
:'''חייל''': [מחווה על פטון] "הנה הוא, 'דם ואומץ'."
:'''חייל אחר''': "כן. הדם שלנו. האומץ שלו."
{{מפריד}}
:'''מתורגמן רוסי''': "הגנרל קטקוב מעוניין לדעת אם תצטרף אליו למשקה לרגל כניעת גרמניה."
:'''פטון''': "ברכותיי לגנרל. אנא מסור לו שאני לא מעוניין לשתות עמו, או עם כל בן זונה רוסי אחר." 
:'''מתורגמן רוסי''': "המפקד... אני לא יכול לומר זאת לגנרל."
:'''פטון''': "תאמר לו. מילה במילה." 
:המתורגמן מתרגם והגנרל קטקוב עונה ברוסית.:
:'''מתורגמן רוסי''': "הגנרל מוסר שהוא סבור ש... גם אתה בן זונה."
:'''פטון (צוחק)''': "בסדר. אשתה לחיי זה. בן זונה אחד שותה לחיי השני."

גרסה מ־11:12, 29 בנובמבר 2019

דיימון ראניון (4 באוקטובר 1880 - 10 בדצמבר 1946) היה עיתונאי וסופר אמריקאי. הציטוטים המובאים כאן לקוחים מתרגומו של מולי מלצר משנת 2016.

מתוך סיפוריו

  • "פשוט, כשלדייב החבוב עולה הסעיף, מה שקורה זה שהוא עלול לפוצץ למישהו את המוח, ורוב הסיכויים שהמוח הזה יהיה של לא אחר מאשר וולדו וינצ׳סטר, אם כי כמה חבר׳ה טוענין שלוולדו וינצ׳סטר אין בכלל מוח, אחרת מה יש לו לרחרח סביב הפרגית של דייב החבוב." ~ רומנטיקה בשנות הארבעים הסוערות
  • "בעוד שכל אחד עלול ללכת למועדון הצ׳יקן מדי פעם, ולשחק עם טוני ברטצולה בעל העסק איזה משחק ידודתי, מעט מאוד חבר׳ה נוטים לשתות שם מה-שלא-יהיה, כי המשקאות אצל טוני לא נועדו לזה שמישהו ישתה אותם חוץ מאשר הלקוחות."
  • "נדמה לי שבחור מהעיתונות מוכרח לדעת שזה נגד החוק להיות נשוי באותו זמן לכמה פרגיות, אלא אם כן הוא טורקי או משהו."
  • ג׳וני חד עין
  • "סיבה אחת שבגללה רודולף יושב על הרצפה זה שאין שום דבר אחר לשבת עליו כי זה בית ריק שכולו חסום בקרשים כבר הרבה שנים ואין בו ריהוט משום סוג, וסיבה אחרת זה שלרודולף תחוב בצד הגוף קליע של 0.38 וממש לא מתאים לו לעשות מה-שלא-יהיה חוץ מלשבת."
  • "ובשביל להגן על עצמו רודולף פשוט נאלץ להוציא את הבטסי ולהעניק לפרדי קעקוע קטן. למען האמת, הוא פחות או יותר רוקם את ראשי התיבות של השם שלו על החזה של פרדי ומשאיר אותו ז"ל באופן יוצא מן הכלל."
  • האידיליה של מיס שרה בראון, או: בחורים ופרגיות
  • "סקיי משחרר לבייטס-בקבוק-ברנדי שטר של אלפייה, אף על פי שכל הנוכחים בסביבה אומרים שסקיי מגזים ביותר בהערכת המחיר הסביר כשהוא שם לבקבוק-ברנדי אלפייה מול הנשמה שלו."
  • "טוב, נו, לדובר יש זיכרון בהחלט מעולה, והוא מספר שמיס שרה בראון מודיעה לסקיי שמכיוון שהוא יודע כל כך הרבה על כתבי הקודש, אולי הוא גם זוכר את הפסוק השני בשיר השירים, אבל רוב הסיכויים זה שדובר מתבחבש עם מספר הפסוק, כי אני הולך ובודק בעצמי את העניין באחד מאותם בייבלז-של-גידעונים, והפסוק נראה קצת יותר מדי בשביל מיס שרה בראון, אם כי כמובן אי אפשר אף פעם לדעת."
  • אחד שיש לו מילה
  • "כפות הרגליים שלו פונות שם למטה לשני כיוונים שונים, בזווית רחבה מאוד, כך שאם אתם רואים את כף רגל עומד בפינת רחוב יהיה לכם מאוד קשה להחליט לאן פניו מועדות, כי רגל אחת פונה לכיוון אחד והשנייה לכיוון השני. למען האמת, כשהוא עומד במקום בלי לזוז, חבר׳ה ששורצים ליד המסעדה של מינדי הרבה פעמים מהמרים על לאיזה כיוון כף רגל מתכוון ללכת."
  • "מה שכף רגל עושה למחייתו זה לעשות כמיטב יכולתו, שזה בדיוק מה שעושים הרבה חבר׳ה אחרים בעיר הזאת למחייתם."
  • "זה נגד החוק להתאבד בעיר הגברים הזאת, אף על פי שמה בדיוק החוק יכול לעשות לברנש שמתאבד אני אף פעם לא מצליח להבין."
  • לחץ דם
  • "והסיבה היחידה שהוא לא חבוש בקלבוש זה בגלל שממש לא מזמן הוא יוצא משם, ורשויות החוק עוד לא מספיקות לחשוב על משהו שבגינו אפשר לנעוץ אותו לשם בחזרה."
  • הפרת הבטחה
  • "אני שואל את מיסטר טיוסדיי מה זה בדיוק הפרת הבטחה, והוא מסביר לי שזה כשמישהו מבטיח לעשות משהו אבל לא מקיים את הדבר שהבטיח לעשות, אם כי כמובן בברוקלין יש לנו שם אחר לקומבינה מהסוג הזה, ואנחנו מטפלים בזה בהתאם."
  • "וככה, ג׳ון מספרד אומר, הוא יושב כאן לשמור עלי עד שהיא חוזרת, אף על פי שאני יודע כמובן שהדבר שבשבילו הוא באמת יושב שם זה כדי לערוך עלי את החיפוש הראשון במקרה שאני מחזיר ציוד."
  • מיס מארקר הקטנה
  • "ובמצב שכל האזרחים סביב המסעדה של מינדי הם רווקים, או מתים להיות רווקים, מאוד-מאוד לא מתאים להם למצוא את עצמם פתאום ארוזים במשפחה."
  • "מארקי ממש מתה על הקטע של לרקוד, במיוחד לבדה, אף על פי שהיא לא מצליחה אף פעם להיפטר מכך שהריקוד תמיד מסתיים בזה שהיא משתטחת על הפנים, דבר שהרבה אזרחים דווקא חושבים אותו למשהן אמנותי, בתור פיניש."
  • "ובכל מקרה הוא מונע משתום-אוזן לרפד את העצוב בעופרת, דבר שכולם רואים בו לכל הפחות אקט של התחשבות מצד לא-בבית, מה גם שהעצוב עכשיו יותר מדי לחוץ בשביל לחטוף את העופרת הזאת."
  • פרינסס או׳הארה
  • "הוא תמיד מתרברב שזורם לו בעורקים דם של משפחת מלוכה אירית, אז מישהו קופץ ומדביק לו את הכינוי "קינג", וככה קוראים לו מאז שאני זוכר אותו, אף על פי שרוב הסיכויים שמה שבאמת זורם לקינג או׳הארה בעורקים זה תשעים ושמונה אחוז אלכוהול."
  • "אישית, אני חושב שמונית זה דבר יותר נוח ופחות יקר מאשר ויקטוריה מיושנת אם יש לך כוונה להגיע לאנשהוא, אבל כמובן בחורים ופרגיות שבא להם להתמזמז קצת מהצד אף פעם לא רוצים להגיע לשום מקום במיוחד, או בכל אופן לא יותר מדי מהר."
  • "לואי קלף-אחרון הוא מין בחור שמסוגל להידרדר למעשי נוכלות לא קטנים, ובעצם לעיתים קרובות הוא בכלל לא צריך להידרדר כדי להגיע לשם."
  • "ואני יכול לראות את זיק האהבה הידוע מנצנץ להם בעיניים כל כך חזק שאני מתחיל לחשוב שאולי לכסף אין בעצם כל כך ערך לעומת האהבה, אם כי אישית אני מוכן לקחת הימור על הכסף."
  • ג׳נטלמנים, לחיי המלך!
  • "טוב, ככה מהשרוול אני לא יכול להעלות בדעתי מישהו שאני מכיר באירופה, ואם אני מכיר שם מישהו אני בטח לא אהיה מאושר שחבר!ה כמו קיטי טיק-טק, איזי צ׳יזקייק וג׳ו-ג׳ו ילכו למסור לו ד"ש, אבל כמובן אני לא משמיע שום הרהור מהסוג הזה בקול רם."
  • "וג׳ו-ג׳ו אומר לי שהוא בחופשה משיקאגו לזמן מה, כי לפי השמועה מישהו שם טוען שהוא אויב הציבור, מה שלדברי ג׳ו-ג׳ו זה שקר אחד גדול, כי הציבור בהחלט חביב עליו מאוד בכל עת ובכל זמן."
  • "והקליע השני מעיף לאיזי צ׳יזקייק את הדרבי שלו, מה שבהחלט מגיע לאיזי על זה שהוא נשאר עם הכובע על הראש בנוכחות גברת."
  • לילי מסן-פרז
  • "אנחנו ארבעה שיושבים שם במאורה הקטנה של צ׳רלי גוד-טיים ברנסטין ברחוב ארבעים ושמונה ביום שלישי אחד לקראת ארבע בבוקר, מזמרים לנו קצת ברביעייה, לא בקול רם מדי, כדי לא להפריע לשוטר המקוף שבחוץ, יופי של בחור בשם קאריגן, שאוהב לתפוס קצת נמנום בשעה הזאת."
  • "אישית, אני לא רואה את האוזן של לואי נקטפת, כי כשמגיעה הירייה השנייה אני כבר מחוץ לדלת הקדמית, פותח צעד במורד רחוב חמישים ושמונה, אבל מספרים לי על זה יותר מאוחר."
  • "אבל אני לא שואל שום שאלות, כי כשבחור מסתובב בעיר הזאת ושואל שאלות, אנשים עלולים להיסחף למחשבה שאולי הוא מהטיפוסים האלה שרוצים לברר דברים."
  • "אז אני שר ללילי שירים כמו ׳המשעול הארוך מתפתל לו׳ ו׳מדמואזל מארמנטייר׳, אף על פי שכמובן כשזה צגיע לכמה מקומות בשיר הזה אני פשוט עושה דום-דו-די-דום ולא שר את המילים על הבדיוק."
  • דארק דולורס
  • "והסיבה לזה היא שכאשר דייב החבוב הוא לבדו אין לו אף אחד שיהנהן לו בראש, ואם יש משהו שדייב החבוב מאוד מחבב זה שיש לו מישהו שיהנהן לו בראש."
  • "האמת, אני בטח הנהנן לא פחות טוב מאשר כל ברנש אחר בעיר הזאת, שיש בה בטח איזה שלושה מיליון הנהננים, ולמה בעצם שאני לא אהיה, הרי איך שאני רואה את הדברים, להנהן לאיזה בחור זה לא יותר מדי טירחה. ובעצם זה חוסך הרבה מאוד שיחה."
  • "לפרנקי פארוני אין שמץ של מושג שסקודלס ומייק השחור ובני הם עכשיו בראש אחד, והוא בטח מאוד מאוד מופתע כשהם קופצים אליו בדרך אל התחנה. למען האמת, אני שומע שנשאר לו על הפנים מבט מאוד מופתע עוד כשאוספים אותו לאחר מכן."
  • "ורוב הסיכויים זה שהם יתקעו בו כדורים נוספים, רק שהם משאירים את הטקסי שלהם במרחק בלוק אחד משם עם המנוע עובד, והם יודעים שהחאפרים של סיינט לואיס הם זוועתיים בקטע של להקפיץ את המונה קדימה לחבר׳ה שנותנים להם לחכות."
  • "ואפילו דייב החבוב מתחיל לשים את דולורס על הכוונת עד שאני מזכיר לו שהוא חייב להתקשר אל מיס בילי פרי, אז הוא מבלה איזה חצי שעה בתא הטלפון ומסביר למיס בילי פרי שהוא במלון שלו במיטה, ושהוא אוהב אותה מאוד מאוד."
  • הבחור הכי לוהט בעולם
  • "השוטרים תמיד זורקים את האשמה על הכל, בלי קשר לאיפה זה קרה, על הברנש הכי בולט שהם מצליחים לעלות בדעתם, וביג ג׳ול בולט למדי בכל רחבי ארצות הברית. רוב הסיכויים זה שהוא לא עושה חצי מהדברים האלה, ובטח יש לו אליבי לחצי שהוא כן עושה, די סביר, אבל אין ספק שהוא מאוד לוהט, ואני לא מת לראות סביבי בחורים לוהטים, ואפילו בחורים שהם טיפ-טיפה חמימים."
  • "וביג ג׳ול מוריד את המעיל שלו, ואני רואה שיש לו אקדח אוטומטי אחד תחוב מתחת לבית השחי, ועוד אחד מציץ מחגורת המכנסיים, ואני מקווה ומייחל ששום שוטר לא יצעד לו פתאום אל תוך החדר בזמן שביג ג׳ול. נמצא שם, כי זה מאוד מאוד נגד החוק שחבר׳ה יסתובבו להם לבושים בצורה הזאת בעיר ניו יורק."
  • "כשאני נותן עוד הצצה אני רואה שזה באמת ובתמים קוף גדול, ואפילו אחד מכוער להחריד, אם כי אישית אני לא רואה אי פעם איזשהם קופים שאני יכול לציין אותם כיפי תואר במיוחד."
  • המוח חוזר הביתה
  • "וכן הלאה, וכן הלאה, עד שהוא כבר יותר מדי זקן בשביל להידלק על עניינים כמו פרגיות, מה שקורה בערך כשהוא בן מאה וארבע שנה, אף על פי שאני שומע על חבר׳ה שניפצו גם את השיא הזה."
  • "חבר׳ה טוענים שהסיבה האמיתי שהמוח שומר אצלו את כל הפרגיות זה בגלל שהוא יותר מדי אנוכי בשביל לוותר עליהן, אף על פי שאישית לא הייתי לוקח אף אחת מהן אפילו אם המוח מצמיד אליה בונוס במזומן, חוץ אולי מאשר את בובי בייקר."
  • "מי-שלא-תשאל יגיד לך שבתור שליפה של בכי מהמותן אישתו האוהבת-לעד של המוח שארלוט נותנת בהלוויה ביצוע מרהיב, אם כי היא אפילו לא מגרדת את הרף שקובעות דוריס קלר, סינתיה האריס ובובי בייקר. את האמת, בובי בייקר מתייפחת בכזה קולי קולות שפה-ושם יש דיבור על להעיף אותה לגמרי מההלוויה."
  • חוש הומור
  • "וג׳ו הג׳וקר יודע להתגנב באופן כל כך חרישי שהרבה חבר׳ה בברודווי מוכנים להתערב איתכם שהוא מסוגל לעשות רגל חמה אפילו לעכבר אם רק תצליחו למצוא לו עכבר שנועל נעליים."
  • "הוא רק מזעיף פנים אל ג׳ו, ואומר משהו באיטלקית, וגם אם אני לא מבין איטלקית, זה נשמע כל כך בלתי נעים שאני בטוח שהייתי מסתלק מהעיר תוך שעתיים אם הוא היה אומר את הדברים האלה לי."
  • "כמובן אני מצטרף אל הצחוק הכללי גם הפעם, אם כי לומר את האמת הייתי צוחק הרבה יותר בלבביות אילו ג׳ו הג׳וקר היה קופץ ומתפגר לי מול העיניים, כי אני לא מת על זה שיעשו ממני צחוק על הברודווי."

נאמר עליו

  • "ראניון עמל על גיבוש הסגנון שלו במשך עשרות שנים, והוא הגיע למשהו שרק סופרים מעטים מצליחים לעשות: ליצור שפה ייחודית משלו, כזאת שאי אפשר לטעות בה, עד כדי כך שזכתה לכינוי משלה - Runyonese (׳ראניונזית׳)." ~ מולי מלצר
  • "ישנו גם מרכיב נוסף, קצת יותר קשה לתיאור, וזהו התחביר הראניוני המיוחד במינו, הדרך שלו לבנות את המשפטים ואת הפיסקאות במין סדר כזה שבסוף תגיע איזושהי ׳פואנטה׳ הומוריסטית. הפואנטה האמיתית, אין צורך לומר, מגיעה תמיד בסוף הסיפור (במקרים רבים - מלאכת מחשבת - ממש במילה האחרונה)." ~ מולי מלצר
  • "די ברור שראניון לא מחפש שום עושר לשוני מן הסוג שמזוהה לעיתים קרובות עם ׳ספרות טובה׳; בדיוק להפך: הוא חותר דווקא למין מינימליזם של שפת עיתון יומיומית, תוך שימוש וירטואוזי במבחר יחסית מוגבל של מילים וביטויים." ~ מולי מלצר
  • "אין ספק שראניון נמשך מאוד לאירועים - ולאנשים - שמרכיבים את מה שנקרא ׳העולם התחתון׳: ברוב הסיפורים הוא מדבר על הגיבורים באהדה לא מסותרת. בהרבה מקרים, גם הנוראים שבגנגסטרים מגלים באיזשהו רגע מידה כלשהי, לפעמים מפתיעה, של אנושיות." ~ מולי מלצר
  • "יש מי שראו ביסוד הזה אצל ראניון מעין ׳פילוסופיה חתרנית׳: כביכול ערעור על תפיסת החוק והסדר הקיימת, שבה האזרחים ה"מהוגנים" (וכל מוסדות החוק שלצידם) הם בצד הנכון מבחינה אתית, ואילו אנשי העולם התחתון הם אויבי המין האנושי; ואם לא ערעור, כי אז לפחות הרהור והצבת סימן שאלה על המודל המקובל הזה." ~ מולי מלצר
  • "באחרית ימיו חלה ראניון בסרטן הגרון, והטיפול שקיבל גזל ממנו כמעט לחלוטין את יכולת הדיבור, ובחודשים האחרונים לחייו היה מתהלך עם פנקס קטן ורושם בו מה שרצה לומר, או פשוט מקשיב לאחרים ועונה במנוד ראש. בהומור האופייני לו הוא כתב אז על היתרון שבמצב הזה: אף אחד לא יוכל לומר על ראניון שהוא אמר מילה רעה על מישהו, כי מנוד ראש אי אפשר לצטט." ~ מולי מלצר