כה אמר זרתוסטרא

"האדם הוא דבר שהכרח לגבור עליו."

כה אמר זרתוסטרא הוא ספר מאת פרידריך ניטשה שיצא לאור בארבעה כרכים שפורסמו בשנים 1883 - 1885.

חיים

• "אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר רוּחוֹ חָפְשִׁי וַאֲשֶׁר לִבּוֹ חָפְשִׁי."
• "אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר יִחְיֶה לְמַעַן יֶאֱסֹף דַּעַת וְאֲשֶׁר יֶאֱסֹף דַּעַת לְמַעַן יִחְיֶה."
• "אָהַבְתִּי אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר נִשְׁמָתוֹ מְפַזֶּרֶת הוֹן וְאֲשֶׁר תּוֹדָה לֹא יְבַקֵּשׁ."
• "חֵפֶץ לִי בְרֵעִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ אַחֲרַי, יַעַן כִּי חֲפֵצִים הֵם לָלֶכֶת אַחֲרֵי נַפְשָׁם הֵמָּה."
• "כְּכָל אֲשֶׁר יַעֲמִיק הָאָדָם לְהַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַחַיִּים כֵּן יַעֲמִיק לְהַבִּיט גַּם אֶל תּוֹךְ הַכְּאֵב."
• "בַּאֲשֶׁר מָצָאתִי חַי, שָׁם מָצָאתִי גַּם חֵפֶץ לַכֹּחַ."
• "אכן, מרוב עייפות אף למות לא נוכל עוד; ועתה עודנו ערים ומוסיפים לחיות – בתוך כוכי קברים."
• "קשה לחיות עם בני אדם, כי קשה כל כך לשתוק. בייחוד לפטפטן."
• "הַדֶּרֶךְ הַקְּרוֹבָה בֵין הֶהָרִים הִיא הַדֶּרֶךְ מִגִּבְעָה לְגִבְעָה: וְאוּלָם לָזֹאת יֵשׁ־לְךָ חֵפֶץ בְּרַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת."

אהבה

• "שׂוּמָה עַל הָאָדָם לִלְמוֹד לְאַהֲבָה אֶת־נַפְשׁוֹ."
• "אֹהֲבִים אֲנַחְנוּ אֶת הַחַיִּים לֹא מֵאֲשֶׁר הִסְכַּנּוּ עִם הַחַיִּים כִּי־אִם מֵאֲשֶׁר הִסְכַּנּוּ עִם הָאַהֲבָה."
• "יֵשׁ תָּמִיד מְעַט שִׁגָּעוֹן בָּאַהֲבָה. וְאוּלָם יֵשׁ תָּמִיד גַּם מְעַט שֵׂכֶל בַּשִּׁגָּעוֹן."
• "יוֹתֵר מִן הָאִישׁ מְבִינָה הָאִשָּׁה אֶת לֵב הַיְּלָדִים, וְרוּחַ־יַלְדּוּת בְּלֵב הָאִישׁ יוֹתֵר מִן הָאִשָּׁה."
• "הו! איך לא אשתוקק לנצחיות, לטובה שבטבעות, לטבעת הנישואין של השיבה הנצחית? מעולם לא פגשתי באישה שאתה הייתי רוצה להעמיד ולדות, אלא אם כן הייתה זו האישה אשר אהבתי. כי אהבתיך, הו נצחיות! כי אהבתיך הו נצחיות!"

יחיד, חברה ומדינה

• "הַמְּדִינָה דֹבֶרֶת כָּזָב בְּכָל הַשָּׂפוֹת אֲשֶׁר לַטּוֹב וְלָרָע; וּבְכָל אֲשֶׁר הִיא דֹבֶרֶת הִיא כֹזֶבֶת."
• "בַּאֲשֶׁר תֶּחְדַּל הַמְּדִינָה יָחֵל הָאָדָם אֲשֶׁר אֵינֶנוּ עוֹדֵף: שָׁם תָּחֵל שִׁיַרת הַדָּרוּשׁ וְהַנָּחוּץ."
• "אֲשֶׁר יֵחָשֵׁב לָעָם הָאֶחָד לְטוֹב, יֵחָשֵׁב לַשֵּׁנִי לִשְׁנִינָה וּלְחֶרְפָּה."
• "שָׂנֹא יִשְׂנָא לָאָדָם וְלָאֲדָמָה. עוֹד אֲסוּרָה וּכְבֵדָה בוֹ נִשְׁמָתוֹ וְעוֹד אֲסוּרוֹת וּכְבֵדוֹת כַּנְפֵי רוּחוֹ."
• "אֵין הֵם חֲפֵצִים לָדַעַת וְאֵין הֵם חֲפֵצִים לִשְׁמוֹעַ."
• "לָמַדְתִּי עוּף: וּמִנִּי אָז לֹא אֲחַכֶּה עַד אֲשֶׁר יֶהֶדְפוּ אוֹתִי, לְבַעֲבוּר אַעְתִּיק מִמְּקוֹמִי."
• "רַק הָאָדָם שָׂם עֲרָכִים לְכָל עִנְיָן, לְבַעֲבוּר יַעֲמוֹד – רַק הוּא בָרָא תַּכְלִית לְכָל עִנְיָן, תַכְלִית־אָדָם!"
• "הָבוּ נָא וְאֹהַב רַק עוֹד אֶת אֶרֶץ הַבָּנִים אֲשֶׁר לִי, זֹה הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא נִגְלְתָה עוֹד וַאֲשֶׁר מוֹשָׁבָה בְּיַמִּים רְחוֹקִים: אֵלֶיהָ צִוִּיתִי אֶת מִפְרָשַׂי."
• "מַה־לָּכֶם אֶרֶץ־אָבוֹת! הִנֵּה שָׁמָּה חוֹתֵר מְשׁוֹטֵנוּ, חוֹתֵר הוּא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם אֶרֶץ בְּנֵינוּ!"
• "מְשֻׁגָּעִים נֶחְשְׁבוּ לִי כֻּלָּם וְקֹּפִים מְטַפְּסִים וְגִדְלֵי חֹם לֹהֵט. רֵיחַ בָּאְשָׁה מַעֲלֶה אֱלִילָם, זֹאת הַמִּפְלֶצֶת הַקָּרָה: רֵיחַ בָּאְשָׁה הֵם מַעֲלִים כֻּלָּם בְּאַפִּי – אֵלֶּה עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים."
• "פְּנוּ וּשְׁעוּ לָכֶם מִן הַבָּאְשָׁה הָרָעָה הַזֹּאת! פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם מֵעֲבוֹדַת הָאֱלִילִים אֲשֶׁר לָעוֹדְפִים!"
• פְּנוּ וּשְׁעוּ לָכֶם מִן הַבָּאְשָׁה הָרָעָה הַזֹּאת! פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם מֵעֲתַר עֲנַן קָרְבָּנוֹת אָדָם אֵלֶּה!"

אושר

• "מִיּוֹם הֱיוֹת בְּנֵי־אָדָם הִמְעִיט הָאָדָם מְאֹד לִשְׂמוֹחַ: רַק הַדָּבָר הַזֶּה, אַחַי, הוּא חַטַּאת־שְׁאוֹל וְאֵין זוּלָתוֹ!"
• "לַכֹּכָבִים צָמְאָה נִשְׁמָתֶךָ. וְאוּלָם גַּם תַּאֲוֹתֶיךָ הָרָעוֹת צְמֵאוֹת לַחֹפֶשׁ."
• "אִם נְלַמֵּד נַפְשֵׁנוּ לִשְׂמוֹחַ, וְלִמַּדְנוּ בָזֶה אֶת־נַפְשֵׁנוּ אֵיךְ לִשְׂכּוֹחַ לְהַכְאִיב לַאֲחֵרִים."
• "לא אאמין באף אל שאינו יודע לרקוד."
• "יֵשׁ בִּי דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יִמָּחֵץ וַאֲשֶׁר לֹא יִקָּבֵר וַאֲשֶׁר יְפוֹצֵץ סֶלַע: הֲלֹא זֶה חֶפְצִי אֲשֶׁר לִי."
• "אֶהֱבוּ אֶת רַעֲכֶם כְּמוֹכֶם – וְאוּלָם אֲנָשִׁים הֱיוּ בָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר תֶּאֶהֱבוּ אֶתְכֶם בְּנַפְשְׁכֶם."
• "חַגֹּתִי אֶת־חַג הִתְגַבְּרוּתִי עַל־עַצְמִי."
• "בִדְבַר הָאָדָם הַנַּעֲלֶה אֲשֶׁר אָמַרְתָּ: הָבָה נָא, הִנְנִי וַאֲבַקְּשׁוֹ כָרֶגַע."
• "מִפְעַלְכֶם וּרְצוֹנְכֶם הוּא הוּא רֵעֲכֶם הַקָּרוֹב לָכֶם מִכָּל קָרוֹב."
• "הָיָה הַלַּיְלָה בָהִיר וּמַחֲרִישׁ כַּאֲשֶׁר הָיָה בָרִאשֹׁנָה וְהָאשֶׁר בָּא אֵלָיו הָלֹךְ וְקָרֵב."
• "כִּי גַם בִּהְיוֹת הַכְּאֵב עָמוֹק מְאֹד, הַתַּעֲנוּג עָמוֹק מִכְּאֵב הַלֵּב."
• "לגאול את העבר ולהפוך כל 'היה' ל'כך רציתי שיהיה!' – רק לזה אני קורא גאולה!"

שונות

• "עשר אמיתות עליך למצוא ביום: ולא, גם בלילה עוד תחפש אמת ונפשך תישאר רעבה."
• "לעתים קרובות בעלותי אני מדלג על פני מדרגות – ושום מדרגה לא תסלח לי על כך."
• "האדם הוא דבר שהכרח לגבור עליו."
• "מִן הַיִּרְאָה עָלְתָה גַם צִדְקָתִי אֲנִי וּשְׁמָהּ: דַּעַת."
• "נִזְהַרְתִּי לְנַפְשִׁי מִקְּרֹא לַשֵּׁנָה כִּי תָבֹא! לֹא בְהִקָּרְאָהּ תַּחְפּוֹץ הַשֵּׁנָה."
• "גדלותו של אדם בזה שגשר הוא ולא מטרה: מה שאפשר לאהוב בו באדם הוא זה שמעבָר הוא ושקיעה."
• "לא אני הפה לאוזניים האלה."
• "השלום אהבו כאמצעי למלחמות חדשות. ואת השלום הקצר – יותר מן הארוך."
• "יהא שלומכם ניצחון."
• "לֹא דִבֵּר עוֹד אִישׁ דִּבְרֵי מִלְחָמָה כָמוֹהוּ, כִּי אָמַר: 'מַה טּוֹב? כִּי יִהְיֶה אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל! הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה הִיא הַמְּקַדֶּשֶׁת כָּל-דָּבָר וְכָל-עִנְיָן'."
• "אומרים אתם: העניין הטוב הוא המקדש את המלחמה? ואני אומר לכם: המלחמה הטובה היא המקדשת כל עניין."
• "וְזֹאת אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹרֵשׁ מִן הָאִישׁ וּמִן הָאִשָּׁה: כִּי יִהְיֶה הָאִישׁ גִּבּוֹר לַמִּלְחָמָה וְהָאִשָּׁה גִבּוֹרָה לָלֶדֶת וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו גִּבּוֹרִים יִהְיוּ לְרַקֵּד בְּכָל נַפְשָׁם וּמְאֹדָם."
• "הלא כאילן האדם. ככל אשר ירבה לשאוף אל על ואל אור יגבירו שורשיו כמיהתם ארצה, מטה, לחושך, לתהום – לרשע."
• "החטא לאלוהים היה לפנים גדול החטאים, אך הנה מת האלוהים ובזאת מתו גם החוטאים ההם. כעת הדבר האיום ביותר הלא הוא לחטוא לארץ."
• "אהבה מהי? בריאה מהי, ערגה מהי? כוכב מהו? אלו שאלות אשר ישאל האדם האחרון ובעיניו ימצמץ. אותה שעה והנה צמקה וקטנה הארץ ועליה מדדה האדם האחרון המקטין את הכל. ואת מינו אין להכחיד כאשר לא יוכחד מין הפרעוש; האדם האחרון יאריך ימים יותר מכל שקדם לו."
• "זה דבר חכמתו: 'היה ער על מנת שתיטיב לישון'. ואכן, אלמלא היה בהם, בחיים, טעם, וחייב הייתי לבחור בשטות כלשהי, הייתה זו לי המובחרת שבשטויות."
• "האם מכירים אתם את בהלת הנרדם? חיל ורעדה אוחזים אותו עד בהונות רגליו, כי הנה הקרקע נשמטת מתחתיו והחלום מתחיל."
• "כל כולי גוף, ושום דבר זולתי זאת. ונפש אינה אלא מילה למשהו השייך לגוף. הגוף הוא בינה גדולה, ריבוי בעל משמעות אחת, מלחמה ושלום, עדר ורועה."
• "מכל הנכתב, אינני אוהב אלא את מה שאדם כתבו בדמו. כתוֹב בדם: ונוכחת לדעת כי הדם הוא הרוח." ~ עמ' 39
• "תהא עבודתכם קרב, יהא שלומכם נצחון!." ~ עמ' 46
• "על כן אני מצווכם לאבד אותי ולמצוא את עצמכם; ורק לאחר שהתכחשתם לי כולכם, אשוב אליכם." ~ עמ' 77
• "על מנת שיהא היוצר הוא עצמו הילד הנולד מחדש, חייב הוא לרצות גם להיות היולדת וגם צירי היולדת." ~ עמ' 83
• "כך אומרת לי מידת הצדק: "בני-אדם אינם שווים. וגם אין זה מן הראוי שייעשו שווים!"." ~ עמ' 97
• "מי ששנוא על הבריות כזאב על הכלבים: הלא הוא הרוח החופשי, העויין רסן, הבלתי סוגד, השוכן יערות." ~ עמ' 99
• "רעב, אלים, בודד, חסר אלוה: כה רוצה את עצמו רצון לביאי. חופשי מאושר עבדים, גאול מאלים וסיגודים, חסר-פחד ומטיל-פחדים, גדול ובודד: זה רצונו של איש האמת." ~ עמ' 100
• "אכן, יש בקרבי דבר אשר לא בר-פציעה הוא ולא בר-קבורה, וסלעים יפוצץ: שמו: רצוני. דומם ובלתי-משתנה הוא צועד דרך השנים. את דרכו מבקש הוא לעשות על רגלי, זה רצוני העתיק; טעמו קשה-לב ולא בר-פציעה הוא." ~ עמ' 108]
• "מי שכורח לו להיות יוצר במלכות הטוב והרוע: אכן, כורח הוא לו להיות תחילה משמיד ולנפץ ערכים." ~ עמ' 112
• "'על טעם ועל טעימה אין להתווכח? והרי כל החיים אינם אלא וויכוח על טעם וטעימה!." ~ עמ' 113
• "יש מי שבדידותו היא בריחת חולה, ויש מי שבדידותו היא בריחה מפני החולים." ~ עמ' 168
• "מי שלא תלמדוהו עוף, נא למדוהו – להחיש נפילתו!." ~ עמ' 202
• "את היוצר הם שונאים יותר מכל: את זה השובר לוחות וערכים ישנים, את השובר הם מכנים עבריין. כי הנה הישרים – אינם יכולים ליצור: הם תמיד ראשית הקץ: - הם צולבים את מי שכותב ערכים חדשים על לוחות חדשים, הם מקריבים לעצמם את העתיד – הם צולבים כל עתיד האדם! הישרים – מאז ומתמיד הם היו ראשית הקץ!'." ~ עמ' 206
• "כֹּה אָמַר זרתּוּסְטְרָא וַיַּעֲזוֹב אֶת מְעָרָתוֹ. וְהוּא לֹהֵט וְחָזָק כְּשֶׁמֶשׁ־בֹּקֶר הַיּוֹצֵא מֵאַחֲרֵי הָרִים אֲפֵלִים."

ראו גם

• ציטוטים מתוך: אנושי, אנושי מדי