מרגריט יורסנאר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה
עריכה
שורה 16: שורה 16:
* "לא אתאבד; אנו שוכחים את המתים כה מהר."
* "לא אתאבד; אנו שוכחים את המתים כה מהר."


==מעות של חלום (2010)==
==מעות של חלום (1934)==
<small>(בצרפתית: '''Denier du reve''')</small>
* "חלונות הראווה, שהיו נתונים פעם במסגרות עץ צנועות, עוטרו עתה בלוחות שיש המזכירים מצבות בבית עלמין."
* "חלונות הראווה, שהיו נתונים פעם במסגרות עץ צנועות, עוטרו עתה בלוחות שיש המזכירים מצבות בבית עלמין."
* "בראש מורכן, שקוע בתוך עצבות כה בנאלית שלא היתה נוגעת ככל הנראה ללבו של איש (...) עלוב נפש מוטרד ככל האחרים."
* "בראש מורכן, שקוע בתוך עצבות כה בנאלית שלא היתה נוגעת ככל הנראה ללבו של איש (...) עלוב נפש מוטרד ככל האחרים."
שורה 22: שורה 23:
* "חזרו במקהלה אחר מלות המזמורים בלי לנסות אפילו להבין את פשרן, כשהם מרוכזים כל כולם בביצוע תרגילי הקול הנשנים."
* "חזרו במקהלה אחר מלות המזמורים בלי לנסות אפילו להבין את פשרן, כשהם מרוכזים כל כולם בביצוע תרגילי הקול הנשנים."
* "האם תתעוררי בעוד שעה? האם תביני שאי אפשר להרוג, שאי אפשר למות?"
* "האם תתעוררי בעוד שעה? האם תביני שאי אפשר להרוג, שאי אפשר למות?"

{{מיון רגיל: יורסנאר, מרגריט}}
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]




{{מיון רגיל: יורסנאר, מרגריט}}
{{מיון רגיל: יורסנאר, מרגריט}}

גרסה מ־14:50, 15 בפברואר 2020

מרגריט יורסנאר

מרגריט יורסנאר (בצרפתית: Marguerite Yourcenar)‏ (8 ביוני 1903 - 17 בדצמבר 1987), סופרת צרפתייה ממוצא בלגי.

כללי

  • "דבר אינו כה איטי כלידתו האמיתית של אדם."
  • "להיות בעל זכות להימנע משגיאה, זו צורה של אשמה."
  • "השתיקה עשויה ממילים שאין אנו אומרים."
  • "כל רגע הוא הרגע האחרון, כי הוא מיוחד במינו."
  • "כולנו היינו משתנים, אילו היה לנו אומץ להיות אנו עצמנו."
  • "לבוז לשמחתו של הזולת פירושו לעלוב בו."
  • "האושר אינו אלא אומללות נסבלת טוב יותר."
  • "כל חוק שעוברים עליו לעתים קרובות מדי הוא חוק רע."
  • "ההיסטוריה איננה מתעניינת אלא בבעלי זכויות היתר."
  • "הרגע שבו אנו דוחים את כל העקרונות, הוא הרגע המתאים להצטייד במוסר כליות."
  • "לא אתאבד; אנו שוכחים את המתים כה מהר."

מעות של חלום (1934)

(בצרפתית: Denier du reve)

  • "חלונות הראווה, שהיו נתונים פעם במסגרות עץ צנועות, עוטרו עתה בלוחות שיש המזכירים מצבות בבית עלמין."
  • "בראש מורכן, שקוע בתוך עצבות כה בנאלית שלא היתה נוגעת ככל הנראה ללבו של איש (...) עלוב נפש מוטרד ככל האחרים."
  • "הבורגנית התבטאה כמו אשת רחוב, ואשת העם דיברה כמו על בימה."
  • "חזרו במקהלה אחר מלות המזמורים בלי לנסות אפילו להבין את פשרן, כשהם מרוכזים כל כולם בביצוע תרגילי הקול הנשנים."
  • "האם תתעוררי בעוד שעה? האם תביני שאי אפשר להרוג, שאי אפשר למות?"