מרגריט יורסנאר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה |
עריכה |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
* "לא אתאבד; אנו שוכחים את המתים כה מהר." |
* "לא אתאבד; אנו שוכחים את המתים כה מהר." |
||
==מעות של חלום ( |
==מעות של חלום (1934)== |
||
<small>(בצרפתית: '''Denier du reve''')</small> |
|||
* "חלונות הראווה, שהיו נתונים פעם במסגרות עץ צנועות, עוטרו עתה בלוחות שיש המזכירים מצבות בבית עלמין." |
* "חלונות הראווה, שהיו נתונים פעם במסגרות עץ צנועות, עוטרו עתה בלוחות שיש המזכירים מצבות בבית עלמין." |
||
* "בראש מורכן, שקוע בתוך עצבות כה בנאלית שלא היתה נוגעת ככל הנראה ללבו של איש (...) עלוב נפש מוטרד ככל האחרים." |
* "בראש מורכן, שקוע בתוך עצבות כה בנאלית שלא היתה נוגעת ככל הנראה ללבו של איש (...) עלוב נפש מוטרד ככל האחרים." |
||
שורה 22: | שורה 23: | ||
* "חזרו במקהלה אחר מלות המזמורים בלי לנסות אפילו להבין את פשרן, כשהם מרוכזים כל כולם בביצוע תרגילי הקול הנשנים." |
* "חזרו במקהלה אחר מלות המזמורים בלי לנסות אפילו להבין את פשרן, כשהם מרוכזים כל כולם בביצוע תרגילי הקול הנשנים." |
||
* "האם תתעוררי בעוד שעה? האם תביני שאי אפשר להרוג, שאי אפשר למות?" |
* "האם תתעוררי בעוד שעה? האם תביני שאי אפשר להרוג, שאי אפשר למות?" |
||
{{מיון רגיל: יורסנאר, מרגריט}} |
|||
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]] |
|||
{{מיון רגיל: יורסנאר, מרגריט}} |
{{מיון רגיל: יורסנאר, מרגריט}} |
גרסה מ־14:50, 15 בפברואר 2020
מרגריט יורסנאר (בצרפתית: Marguerite Yourcenar) (8 ביוני 1903 - 17 בדצמבר 1987), סופרת צרפתייה ממוצא בלגי.
כללי
- "דבר אינו כה איטי כלידתו האמיתית של אדם."
- "להיות בעל זכות להימנע משגיאה, זו צורה של אשמה."
- "השתיקה עשויה ממילים שאין אנו אומרים."
- "כל רגע הוא הרגע האחרון, כי הוא מיוחד במינו."
- "כולנו היינו משתנים, אילו היה לנו אומץ להיות אנו עצמנו."
- "לבוז לשמחתו של הזולת פירושו לעלוב בו."
- "האושר אינו אלא אומללות נסבלת טוב יותר."
- "כל חוק שעוברים עליו לעתים קרובות מדי הוא חוק רע."
- "ההיסטוריה איננה מתעניינת אלא בבעלי זכויות היתר."
- "הרגע שבו אנו דוחים את כל העקרונות, הוא הרגע המתאים להצטייד במוסר כליות."
- "לא אתאבד; אנו שוכחים את המתים כה מהר."
מעות של חלום (1934)
(בצרפתית: Denier du reve)
- "חלונות הראווה, שהיו נתונים פעם במסגרות עץ צנועות, עוטרו עתה בלוחות שיש המזכירים מצבות בבית עלמין."
- "בראש מורכן, שקוע בתוך עצבות כה בנאלית שלא היתה נוגעת ככל הנראה ללבו של איש (...) עלוב נפש מוטרד ככל האחרים."
- "הבורגנית התבטאה כמו אשת רחוב, ואשת העם דיברה כמו על בימה."
- "חזרו במקהלה אחר מלות המזמורים בלי לנסות אפילו להבין את פשרן, כשהם מרוכזים כל כולם בביצוע תרגילי הקול הנשנים."
- "האם תתעוררי בעוד שעה? האם תביני שאי אפשר להרוג, שאי אפשר למות?"