אלי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מתוך שיריו: משגה נקוד קט תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עריכה |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
* "איך נהייתי ככה יושב חדרים. אני שהייתי צריך לפלס ביערות, לטפס בהרים, לגמוע כמו ציפור את המרחק מ[[אלוהים]]. במקום זה, מתמזג בחדר המאופק." |
* "איך נהייתי ככה יושב חדרים. אני שהייתי צריך לפלס ביערות, לטפס בהרים, לגמוע כמו ציפור את המרחק מ[[אלוהים]]. במקום זה, מתמזג בחדר המאופק." |
||
== |
==אמרותיו== |
||
* "דרך ה[[שירה]] אני למעשה משוחח עם כל משורר שאני קורא." |
* "דרך ה[[שירה]] אני למעשה משוחח עם כל משורר שאני קורא." |
||
* "השירה גם יכולה לנסח [[רגש]]ות מורכבים ולפעמים סותרים. בכך היא מעניקה להם לגיטימציה וזכות קיום." |
* "השירה גם יכולה לנסח [[רגש]]ות מורכבים ולפעמים סותרים. בכך היא מעניקה להם לגיטימציה וזכות קיום." |
||
* "אני חושב שהשירה מצליחה, במיטבה, ליצור יופי גם כשהיא נוגעת בצדדים האכזריים והכואבים ביותר של המציאות." |
* "אני חושב שהשירה מצליחה, במיטבה, ליצור יופי גם כשהיא נוגעת בצדדים האכזריים והכואבים ביותר של המציאות." |
||
* "כל הדברים קשורים זה בזה, ולאו דווקא בקשרים הלוגיים שאנחנו מורגלים לחשוב בהם, אלא בקשרים הכמוסים על פי רוב מן העין והמחשבה, קשרים שעוקפים מחסומים של זמן ומרחק." |
* "כל הדברים קשורים זה בזה, ולאו דווקא בקשרים הלוגיים שאנחנו מורגלים לחשוב בהם, אלא בקשרים הכמוסים על פי רוב מן העין והמחשבה, קשרים שעוקפים מחסומים של זמן ומרחק." |
||
* "אדם שכותב שיר נמצא במצב של בין שליטה לחוסר שליטה; חצי מהזמן הוא בשליטה, וחצי מהזמן השפה. שניים אוחזים בהגה. ולפעמים אני רוצה לתת את כל ההגה לשפה, אבל אני לא מצליח." |
|||
* "משיכה עזה לשפה וללשון מצד אחד, ומצד אחר מופנמות וקושי בביטוי רגשות... אולי רגישות יתר ו[[אמפתיה|אמפתיות]] יתר שמקשות על מגע ישיר עם הזולת." |
|||
==על עצמו== |
|||
* "מופנמות, ואולי רגישות יתר ואמפתיות יתר שמקשות על מגע ישיר עם הזולת.” |
|||
* "אני לא רוצה להיות נורמטיבי וגם אין לי מטרה להשתחרר מכל עול, אבל אני מעדיף לבחון דברים בעצמי ולא לקבל אותם רק משום שהם מוסכמה חברתית." |
* "אני לא רוצה להיות נורמטיבי וגם אין לי מטרה להשתחרר מכל עול, אבל אני מעדיף לבחון דברים בעצמי ולא לקבל אותם רק משום שהם מוסכמה חברתית." |
||
גרסה מ־13:48, 5 ביוני 2020
אלי אליהו (נולד ב־1969) הוא משורר ישראלי.
מתוך שיריו
- "הָיוֹפִי נִדְמֶה אָז חָשׁוּב מִן הַתּוֹעֶלֶת."
- "אֵין מִלִּים מוּל הַמִּטָּה הַמִּתְרוֹקֶנֶת לְאִטָּהּ."
- "רִגְעֵי הַוָדָאוּת שֶׁלִי קְצָרִים כְּמוֹ אוֹר בְּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת."
- "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם אֲנִי הוּא שֶׁנָּע בַּזְּמַן אוֹ שֶׁהַזְּמַן נָע בִּי."
- "אֵינֶנִּי יָכוֹל לָדַעַת אִם הַזּוּלַת אֵינוֹ אֶלָּא מַבָּט שני שֶׁל הָאֲנִי."
- "אֵינֶנִּי יָרֵא מִן הֶעָתִיד. מִי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא בִּקֵּשׁ לְנַצֵּחַ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְהַפְסִיד."
- "מַה יָכֹל לָדַעַת עַל חַיָּיו מִי שֶׁחַי פַּעַם אַחַת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתָיו."
- "מוּנָע בְּדֶלֶק הָאַשְׁמָה שֶׁל הַיַּלְדוּת, חַס עַל הַחוֹלֵף, עַל הַנָּמוֹג, עַל הַנִּדְרָס בַּאֲלֻמַּת פָּנָס."
- "וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי בִּדְמָמָה אֲנִי כּוֹתֵב וּבִדְמָמָה נִמְחָק. אֲבָל מֻכְרָח אָדָם לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו סִימָנֵי מַאֲבָק."
- "כִּבְכָל שַׁבָּת אֲנַחְנוּ מִתְקַבְּצִים. פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת מְבַשֵּׂר עַל הַבָּאִים. אֵין פֹּה יוֹתֵר אַהֲבָה מִמְּקוֹמוֹת אַחֵרִים."
- "איך נהייתי ככה יושב חדרים. אני שהייתי צריך לפלס ביערות, לטפס בהרים, לגמוע כמו ציפור את המרחק מאלוהים. במקום זה, מתמזג בחדר המאופק."
אמרותיו
- "דרך השירה אני למעשה משוחח עם כל משורר שאני קורא."
- "השירה גם יכולה לנסח רגשות מורכבים ולפעמים סותרים. בכך היא מעניקה להם לגיטימציה וזכות קיום."
- "אני חושב שהשירה מצליחה, במיטבה, ליצור יופי גם כשהיא נוגעת בצדדים האכזריים והכואבים ביותר של המציאות."
- "כל הדברים קשורים זה בזה, ולאו דווקא בקשרים הלוגיים שאנחנו מורגלים לחשוב בהם, אלא בקשרים הכמוסים על פי רוב מן העין והמחשבה, קשרים שעוקפים מחסומים של זמן ומרחק."
- "אדם שכותב שיר נמצא במצב של בין שליטה לחוסר שליטה; חצי מהזמן הוא בשליטה, וחצי מהזמן השפה. שניים אוחזים בהגה. ולפעמים אני רוצה לתת את כל ההגה לשפה, אבל אני לא מצליח."
על עצמו
- "מופנמות, ואולי רגישות יתר ואמפתיות יתר שמקשות על מגע ישיר עם הזולת.”
- "אני לא רוצה להיות נורמטיבי וגם אין לי מטרה להשתחרר מכל עול, אבל אני מעדיף לבחון דברים בעצמי ולא לקבל אותם רק משום שהם מוסכמה חברתית."
נאמר עליו
- "הקורא נהנה מיופיין של המילים, שהן טעונות ופשוטות גם יחד." ~ שירה ארד