אהרן אפלפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
הרחבה
שורה 11: שורה 11:
* "התעלמות זו אך הגבירה את שטף המילים של הזר. האיש סיפר על עצמו, עסקיו, אשתו ובנותיו."
* "התעלמות זו אך הגבירה את שטף המילים של הזר. האיש סיפר על עצמו, עסקיו, אשתו ובנותיו."
* "היהודים שכחו שהם בני מלכים... היהודים לבדם ניצבו בהר סיני, ורק בהם משוקעים הקולות והברקים של הדיבור האלוהי. הם, לדאבון לבנו, שכחו זאת, אבל המקרא לא שכח, ובכל זאת אסור לזלזל בעדים מתכחשים אלה. הם עתידים באחד הימים להיזכר מיהם ולהיות מה שנועדו להיות." ~ דמותו של הנזיר ברונו, 'והזעם עוד לא נדם', עמ' 24.
* "היהודים שכחו שהם בני מלכים... היהודים לבדם ניצבו בהר סיני, ורק בהם משוקעים הקולות והברקים של הדיבור האלוהי. הם, לדאבון לבנו, שכחו זאת, אבל המקרא לא שכח, ובכל זאת אסור לזלזל בעדים מתכחשים אלה. הם עתידים באחד הימים להיזכר מיהם ולהיות מה שנועדו להיות." ~ דמותו של הנזיר ברונו, 'והזעם עוד לא נדם', עמ' 24.

==מכוות האור (1980)==
* "הקצב והחזרה חרזו את המילים לשיר־עם."
* "מנושלים היינו מכל, ריקים ושטופים במין רעב שיכור. כל שאגרנו במרוצת שנות המלחמה ניגר מתוכנו כמו מתוך שקים נקובים."
* " 'לשם מה באת לכאן, אתה יודע (חוקרת המנהלת).' 'ודאי שאני יודע,' נחלץ דרוק ממבוכתו, 'לעבוד את האדמה.' 'ומה עוד'. 'לאהוב את המולדת.' 'ומה עוד.' 'לזכור את השואה.' 'ואתה מה עשית.' 'ליטפתי את רגליה של ונטורה'."


==סיפור חיים (1999)==
==סיפור חיים (1999)==
שורה 17: שורה 22:
* "כפות הידיים, כפות הרגליים, הגב והברכיים זוכרים יותר מן ה[[זיכרון]]. אילו ידעתי לשאוב מהם, הייתי מוצף מראות. פעמים אחדות עלה בידי להאזין לגופי."
* "כפות הידיים, כפות הרגליים, הגב והברכיים זוכרים יותר מן ה[[זיכרון]]. אילו ידעתי לשאוב מהם, הייתי מוצף מראות. פעמים אחדות עלה בידי להאזין לגופי."
* "עיר מולדת אינה עניין שבגאוגרפיה סטטית. זאת ועוד: אתה יכול להרחיב את גבולותיה או להגביהה למרום."
* "עיר מולדת אינה עניין שבגאוגרפיה סטטית. זאת ועוד: אתה יכול להרחיב את גבולותיה או להגביהה למרום."
* "לקח לי שנים להשתחרר מן הידענים, מאפוטרופסותם, מן ה[[חיוך]] המתנשא ולחזור ולאמץ את חברי הטובים והנאמנים שיודעים: אדם אינו אלא פקעת של חולשות ופחדים, ואין להוסיף עליהם. אם יש להם מילה נכונה, הם מושיטים אותה כפרוסת לחם בזמן המלחמה, ואם אין להם, הם יושבים לידך ושותקים."
* "לקח לי שנים להשתחרר מן הידענים, מאפוטרופסותם, מן ה[[חיוך]] המתנשא ולחזור ולאמץ את חברי הטובים והנאמנים שיודעים: אדם אינו אלא פקעת של חולשות ופחדים, ואין להוסיף עליהם. אם יש להם מילה נכונה, הם מושיטים אותה כפרוסת לחם בזמן המלחמה, ואם אין להם, הם יושבים לידך ושותקים."

==לילות קיץ ארוכים (2015)==
* "זו מנת חלקנו בעולם הזה. אסור להתלונן, המתלונן הוא אומלל."
* "על הסובלים ועל הכואבים עומד העולם."
* "אין צורך להבין את התפילה, יש להתפלל."
* "אלוהים שלח אותנו כדי ללמוד את דרכיהם של האנשים וכדי שנדע להבדיל בין טוב ובין רע, בין עובדי אלוהים ובין מעמידי פנים וצבועים. כל ה[[נדודים]] שלנו הם לימוד."
.


==אמרותיו==
==אמרותיו==

גרסה מ־00:14, 6 ביוני 2020

אהרן אפלפלד

אהרן אפלפלד (16 בפברואר 1932 - 4 בינואר 2018) היה סופר ישראלי.

מתוך כתביו

  • "מוטב להיות מי שאני."
  • "הילדה, עמידתה, לכדה את עיניו, והוא תמה רגע על דיבורה המנומס."
  • "לפעמים די בתנועה אחת, בהעוויה אחת, בהושטת יד או במנוד ראש כדי להתקרב אל אדם."
  • "חש שכמה עניינים סבוכים שהעיקו על לבו שנים קרבים אל פתרונם. מה טיבו של הפתרון לא שיער."
  • "תפילת יחיד עשויה גם היא לרומם את הנפש."
  • "אני מצמיד אליה את עיני במשנה ריכוז, כדי שלא תאבד לי תנועה מפניה."
  • "התעלמות זו אך הגבירה את שטף המילים של הזר. האיש סיפר על עצמו, עסקיו, אשתו ובנותיו."
  • "היהודים שכחו שהם בני מלכים... היהודים לבדם ניצבו בהר סיני, ורק בהם משוקעים הקולות והברקים של הדיבור האלוהי. הם, לדאבון לבנו, שכחו זאת, אבל המקרא לא שכח, ובכל זאת אסור לזלזל בעדים מתכחשים אלה. הם עתידים באחד הימים להיזכר מיהם ולהיות מה שנועדו להיות." ~ דמותו של הנזיר ברונו, 'והזעם עוד לא נדם', עמ' 24.

מכוות האור (1980)

  • "הקצב והחזרה חרזו את המילים לשיר־עם."
  • "מנושלים היינו מכל, ריקים ושטופים במין רעב שיכור. כל שאגרנו במרוצת שנות המלחמה ניגר מתוכנו כמו מתוך שקים נקובים."
  • " 'לשם מה באת לכאן, אתה יודע (חוקרת המנהלת).' 'ודאי שאני יודע,' נחלץ דרוק ממבוכתו, 'לעבוד את האדמה.' 'ומה עוד'. 'לאהוב את המולדת.' 'ומה עוד.' 'לזכור את השואה.' 'ואתה מה עשית.' 'ליטפתי את רגליה של ונטורה'."

סיפור חיים (1999)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – סיפור חיים
  • "הזיכרון והדמיון דרו לעיתים בכפיפה אחת. באותן שנים עלומות כמו התחרו ביניהם."
  • "כפות הידיים, כפות הרגליים, הגב והברכיים זוכרים יותר מן הזיכרון. אילו ידעתי לשאוב מהם, הייתי מוצף מראות. פעמים אחדות עלה בידי להאזין לגופי."
  • "עיר מולדת אינה עניין שבגאוגרפיה סטטית. זאת ועוד: אתה יכול להרחיב את גבולותיה או להגביהה למרום."
  • "לקח לי שנים להשתחרר מן הידענים, מאפוטרופסותם, מן החיוך המתנשא ולחזור ולאמץ את חברי הטובים והנאמנים שיודעים: אדם אינו אלא פקעת של חולשות ופחדים, ואין להוסיף עליהם. אם יש להם מילה נכונה, הם מושיטים אותה כפרוסת לחם בזמן המלחמה, ואם אין להם, הם יושבים לידך ושותקים."

לילות קיץ ארוכים (2015)

  • "זו מנת חלקנו בעולם הזה. אסור להתלונן, המתלונן הוא אומלל."
  • "על הסובלים ועל הכואבים עומד העולם."
  • "אין צורך להבין את התפילה, יש להתפלל."
  • "אלוהים שלח אותנו כדי ללמוד את דרכיהם של האנשים וכדי שנדע להבדיל בין טוב ובין רע, בין עובדי אלוהים ובין מעמידי פנים וצבועים. כל הנדודים שלנו הם לימוד."

.

אמרותיו

  • "מאורעות החיים בונים אותך."
  • "בלי יצירה מבפנים קשה מאוד להתגבר."
  • "בעולם הקטסטרופלי אין על מי לכעוס."
  • "אני לא יכול להגיב בסערת נפש, מפני שלא יכולתי להרשות לעצמי שהרגש ישתלט עליי."
  • אמונה, כוחה בזה שהיא אינה מפרידה בין החיים למוות."
  • "הקיצוניות היא שמסיטה מן הראייה הנכונה ומהשמיעה."
  • "אנחנו עוד חברה בהתהוות, שום דבר עוד לא עומד במקומו."
  • "לפני שידעתי שאני צריך להיות סופר, ידעתי שאני צריך להיות קרוב לבני אדם."
  • "סופר – ייעודו לכתוב. להעמיד משפטים טובים, פסקה שיש לה משמעות, דמויות שאפשר להתקרב אליהן."
  • "בלא אבות אנו חשופים לכל רוח ונעים על פני האדמה ללא מחסה."
  • "אדם לא בוחר לו את אבותיו, גזרה היא מלמעלה, לטוב או למוטב."

נאמר עליו

  • "אפלפלד מספר לנו בשקט סיפורים אינטימיים שמותכים לכדי יצירות אמנות חורכות, מתוך יכולתו העמוקה להבין אובדן, כאב, אכזריות ואבל." ~ פיליפ רות