היהודים באים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש
(אין הבדלים)

גרסה מ־18:55, 3 ביולי 2020

הדף נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה, אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקימצטט להסיר הודעה זו ולערוך את הדף.

היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית הכוללת מערכונים אודות ההיסטוריה של העם היהודי. הסדרה בוחנת את ההיסטוריה של העם היהודי מתקופת התנ"ך ועד ימינו. בסדרה מככבים ומגלמים את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון. זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2014.

אלוהים

  • "אני עובד עם אידיוטים." ~ על הנביאים.
  • "אתם שם... תמשיכו, זה בסדר. אני לא פה."
  • "אני לא באמת קיים."

יצחק

  • "אבא אין פה אף אחד, אל מי אתה מדבר?"
  • "אם ככה הוא כשהוא רגוע, אני בטח לא רוצה לראות אותו כועס." ~ על אלוהים.

שלמה

  • "להביט בעיניים של עוד תינוק שנולד לי לפני דקה, ולדעת שהוא בא לעולם נקי מרוע, ושמחר אמא שלו חוזרת לרוטציה." ~ משיב לשאלה מה מרגש אותו.
  • "אהא! גנבת תינוקות! עורף ראשים, גש ודגדג אותה. סתם. סתם, אני צוחק. גש, תערוף לה את הראש." ~ במשפט שלמה.
  • "אתה יכול להביא לי אישה בינתיים? שיהיה לי משהו לשחק איתו..."
  • "עורף ראשים, אתה בסדר עם זה או שאני צריך להביא חוצה תינוקות?" ~ על חציית התינוק לשניים.
  • "...אני מדבר גם את שפת הציפורים (שומע ציוץ ציפור) מה? אה, היא אומרת 'הנה ראש נחמד לחרבן עליו.' (מחרבנת עליו)."
  • "כולם מקנאים בי על זה שיש לי אלף נשים, אבל אף אחד לא חושב על זה שיש לי אלף חמות."

יוסף

  • "ובחלומי..."
  • "מה ניש?"
  • "אה כן, ואתם משץחווים אליי." ~ מספר על החלומות שלו לאחיו.
  • "כולם מתים עליי, זה ידוע שכולם מתים עליי."
  • "תגיד לי, אתה בכלל... אתה יהודי? מי לימד אותך להתמקח?" ~ לאח שלו, כשאחיו מנסים למכור אותו לישמעאלי ומקבלים הצעת מחיר נמוכה.
יוסף: "סמיח, אני יכול לתת לך עצה בונה שתעזור לך להתקדם בחיים?"
סמיח: "בטח."
יוסף: "אתה מפוטר!"

משה

  • "עם של קקות." ~ על בני ישראל
אהרון (בתגובה): "למה? חמודים דווקא."
  • "כאילו קמת בבוקר אמרת לעצמך, 'איך אני יכול להשפיל עוד קצת את משה? אה! אולי אני אתן לו לדבר לסנה? ל...לא, לא, את זה כבר עשיתי בשבוע שעבר. איזה צחוקים...'" ~ לאלוהים
  • "יודע מה? לא מוכן! אתה והעם המסריח שלך הגעתם לי עד פה. זהו!" ~ כשאלוהים אומר לו לגבר אל הסלע.

דוד

  • "אני אוהב לשיר שירים לעצמי. 'אני מלך ישראל, חי חי וקיים, אני מלך ישראל...' אוי, תענוג!"
  • "מים לעצמי המלך מים מים לעצמי, מים לעצמי המלך מים לעצמי."
  • "מה זה, משל? אני מת על המשלים שלך, אבל שיהיה מצחיק הפעם!" ~ לנתן הנביא.

אחרים

  • "מצדי אמיתי לא משתמט!" ~ קב"ן מצדי.
  • "רחל. אנחנו עברנו על השיר 'אורי' והוא בהחלט שיר ראוי, אבל אנחנו החלטנו להכניס בו כמה שינויים שיתאימו יותר למסר של הקיבוץ, לכן, במקום 'בן לו היה לי', מעכשיו זה יהיה 'בן ו/או בת לו היה ו/או הייתה לנו" והשורה 'שחור תלתלים ונבון' תהפוך מהיום ל'בעל תודעה מעמדית מפותחת'" ~ יאצק (קיבוצניק) לרחל המשוררת.
  • "וייקצוף אלוהים על משה, ולא יסלח לו. וייקח בצק שמנוני, וימלאהו נקניקייה. ויקרא שמו 'משה בתיבה'" ~ הקריין על הכאת הסלע.
  • "כשאני רוצה לפנק את עצמי, אני ממציא מילה שאנשים ישברו את השיניים כדי להגיד אותה נכון. משהו כמו, מממש, או ממומש. או מסצ'וסטס. האחרון זה של חבר, לא שלי." ~ אליעזר בן יהודה

שיחות

אישה: "אבל אתה מוכרח להודות, הציור הזה..."
איש: "זה פשע נגד האנושות!" ~ (על ציור של אדולף היטלר)

יצחק רבין: "אני לא יכול, אני לא יכול שמעון, אני לא יכול ללחוץ את היד למדוזה השעירה הזו (יאסר עראפת)"
שמעון פרס: "תעשה מה שאני עושה, דמיין אותו ערום."
יצחק רבין: "אין לי דמיון. אני לוחם. לא היה לי זמן לשבת ולדמיין בשק"ם כמוך."

עלי הכהן: "הילדים שלי? את בטוחה שאת לא מתבלבלת עם חופני ופנחס אחרים?"
אישה: "אתה מתכוון חופני ופנחס בניו של עלי הכהן, כהן שילה אחרים?"

משה: "טוב רבותי, אלו הדיברות שאתם צריכים לקיים. שאלות?"
אישה מבני ישראל: "כשאתה אומר 'לא תישא את שם אדוניי לשווא' אז לא הרגע אמרת את השם שלו?"
משה: "לא, אדוניי זה לא השם שלו."
אישה: "אז איך קוראים לו?"
משה: "קוראים לו י... אדוניי."
אישה: "אז כן קוראים לו אדוניי."
משה: "לא, זה לא השם שלו אדוניי, השם שלו מתחיל ב-י' ונמר ב-ה'."
איש: "יוספה!"
משה: "לא, נו."
אישה: "יודה!"
משה: "עזבו, לא חשוב. שאלה הבאה."

מרדכי: "מצאתי פתרון לבעיה שלנו. נכון שאחשוורוש רוצה להשמיד אותנו?"
אסתר: "נכון."
מרדכי: "ונכון שאחשוורוש לא כל כך מרוצה מושתי בזמן האחרון?"
אסתר: "נו?"
מרדכי: "אז ככה, את הולכת לארמון, עושה לאחשוורוש קצת חנדעלעך, קצת פוצי מוצי, והופ! אחשוורוש כבר לא רוצה להשמיד אותנו."
אסתר: "אוקיי, אחלה של רעיון, אבל זה לא נראה לך קצת בעייתי, לשלוח אותי לאחשוורוש? זה קצת עושה אותי..."
מרדכי: "קצת מה?"
אסתר: "זונה."

מרדכי: "את תהיי המושיעה של העם שלנו, הסיפור שלך יחיה לנצח, יהיה חג על שמך! חג של שמחה. וילדות קטנות יחכו כל השנה, לחג הזה, כדי להתחפש לאסתר."
אסתר: "אז הן יתחפשו לזונות?"
מרדכי: "רק בתיכון."

אברהם (על ברית מילה): "אלוהים הבטיח שאם נעשה את זה, הוא ירבה את זרענו!"
ישמעאל: "אתה באמת לא רואה את הסתירה בהבטחה הזו...?"

יונה הנביא: "תדע לך, אני ממש התרשמתי מהסיפור שלך."
פינוקיו: "תודה."
יונה: "כל הקטע הזה עם האף והקרקס."
פינוקיו: "איך אתה הגעת לפה?"
יונה: "אני הייתי על ספינה, ואז, אה, זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי, איך אתה?"
פינוקיו: "אני הייתי על ספינה, ואז זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי..."

יונה: "תגיד רגע, אני מוכרח לשאול אותך, כל הקטע הזה בסיפור שלך עם הצרצר המדבר. זה אמיתי? זה קרה באמת?"
פינוקיו: "בטח שזה קרה באמת! כל מה שכתוב בספר 'פינוקיו' קרה באמת!"
יונה (בפקפוק): "וואלה."
פינוקיו: "מה, למה?"
יונה: "לא לא, זה שום דבר... והקטע הזה עם הפיה הכחולה?"
פינוקיו: "הפיה הכחולה אמיתי לגמרי! זה דוקו! ...תגיד, גם אני חייב לשאול אותך משהו. הקטע הזה שזרקו אותך מהספינה באמצע הסערה, זה קרה באמת?"
יונה: "בטח! ...תקשיב רגע, כל מה שכתוב בתנ"ך קרה באמת."

יאצק (באספת הקיבוץ): "מגיע מזל טוב לסוניה! שילדה לפנות בוקר את הצאצא הראשון של הקיבוץ שלנו!"
סוניה: "תודה רבה."
יאצק: "הלידה הייתה לא קלה..."
סוניה: "היא הייתה יכולה להיות טיפה יותר קלה אם את היית משחרר אותי מתורנות חליבה."

יאצק: "טוב, אז כפי שכבר החלטנו, לילד יקראו כנרת."
סוניה: "מה כנרת? זה בן, זה זכר. יש לו בולבול!"
יאצק: "החברה סוניה, ברצוני להזכיר לך שבאסיפת הקיבוץ החלטנו שזו תהיה בת ויקראו לה כנרת!"
סוניה: "בסדר, בסדר, תעשו מה שאתם רוצים, אבל יאצק, אני לא חוזרת לעבוד בחוחובה."
יאצק: "סוניה, סוניה, אל תדאגי, אצלנו בקיבוץ הקולקטיב קשוב לצרכיו של היחיד. לכן, מרגע זה, סוניה, את יוצאת לחופשת לידה."
סוניה: "או, תודה רבה."
יאצק (שנייה לאחר מכן): "וחברים, תגידו עכשיו ברוכה הבאה לסוניה שחזרה זה עתה מחופשת לידה, ישר לקטיף החוחבה."
קיבוצניקים: "ברוכה הבאה סוניה'לה!"
סוניה: "בסדר, בסדר, אבל אחרי הברית."
יאצק: "...סוניה, תשמעי, בקשר למה שביקשת, אנחנו ערכנו בירור ולהביא מוהל מחדרה זה עולה בדיוק כמו להביא פרה שלמה, אז תחליטי את, תחליטי את, אני חושב שזה לא ראוי אפילו להגיע להצבעה, לכן אבנר יערוך את הטקס. אבנר?"
אבנר: -שולף מזמרה-
(לאחר הברית)
יאצק: "נו, יופי, בסוף הכל הסתדר."
אבנר: "כן, באמת ילדה מקסימה כנרת."

אליעזר בן יהודה: "איתמר, אני מבין שיש לך צורך עז לאונן,"
איתמר: "לעשות מה?"
אליעזר בן יהודה: "לאונן, אה, אתה לא מכיר את המילה, אני החייתי אותה רק לפני שלושה ימים, כשאמא נסעה לצפת."

אברהם: "נו, ישמעאל, איך זה להיות אח גדול?"
ישמעאל: "וואלה, זה כיף דווקא, זה נחמד שיש לך מישהו לצחק איתו."