אשר ברש

אשר ברש

אשר ברש (1889 - 1952) הוא סופר ומשורר עברי.

מתוך סיפוריו

• "תשוקה עזה אחוזה בו להרדם שנית, לראות שוב את חלום חייו אשר הוד ומורא לו. הנה הוא נרדם, הנה הוא בא. הנה הוא – החלום. השמש העמיקה רדת מאחורי ההר, עין העולם קמה, ורוח ערב חלפה על פני הנרדם ועל עיניו הקופאות מול הכוכבים היוצאים אל משמרותם." ~ שיח העתים
• "מאז עברו כמה שנים. כרך, גימנסיה, תיאטראות, בתי תפילה מהודרים של יהודים ושל נוצרים. והנה שוב באותו מקום צר ודל וחם... אחרי שספג אל קרבו את 'המתמיד' של ביאליק. הציורים הנלבבים שבפואמה זו צילצלו במוחו." ~ פרקי רוּדוֹרְפֶר

תמונות מבית מבשל השיכר (1929)

• "היו אלו אגדות רחוקות והיו נסוכים בהן הגעגועים על הימים הטובים שעברו."
• "למחר היה צהרי יום של תחילת אדר... גלגל החמה עמד ... והבהיק את אורו הצונן על השלג."
• "כוחות נסתרים נאבקים בו להפילו, ואביו אמר עליו, כי מכיוון שנולד בערב פורים יהיה בו שילוב של מרדכי הצדיק והמן הרשע."
• "קרבו ימי חג השבועות. ילדי העיירה כבר היו מתהלכים, יחידים וקבוצות, ברחובות הצדדים ומסתכלים בנופי האילנות. בוחנים בעיני מומחים אילו יפים ליטול מהם 'ירק לשבועות'."

מתוך שיריו

• “שְׁחֵה, בֶּן-אָדָם, וְנַחֲרֹשׁ עַל גַּבְּךָ.”
• “מָה אֲנִי בֵּין פּוֹלְחֵי-אֶרֶץ? / לְטָאָה שׁוֹהָה עַל הַמַּעֲנִית, / חַרְגּוֹל פּוֹזֵם בְּבֹקֶר קָצִיר / יְרַפּוּ יָדַי בַּחֲלוֹמוֹת.”
• "וְעָבְרוּ בְּמַחֲרַשְׁתָּם / עַל אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי בְּאֹשֶׁר חָרֵד, / וְדָרְכוּ בְּרֶגֶל קַלָּה – / עַל צִיצַי הַגּוֹוְעִים חֶרֶש.”

אמרותיו

• "כל תרבות, והספרות בתוכה, דורשת התחדשות תמידית, חילופי חומרים וזרמי דם חדשים... אי אפשר שלא לשמוח על הקולות החדשים, הרוננים, המתחילים למלא את חלל אוירנו – כשם שגם הקולות הישנים, היקרים והמנוסים עוד עומדים במלואם, ממלאים את לבי רגש של סיפוק ותודה." ~ ראיון עם מערכת כתב העת 'דורות', 1948
• "הסתכלתי בגורל עבודתו של הסופר העברי החי ומת, ראיתי בשנים האחרונות הרבה הסתלקויות של סופרים, יותר משדרך הטבע מחייבת, ומה עלתה לה לירושתם הספרותית ולכל מה שקשור ביצירתם?... ואין לדחות. המטרה הקרובה: לפתוח מעין קוֹנְטוֹ [חשבון] לכל סופר, חשבון של כדים גדולים וכדים קטנים. לפעמים גם פרט צדדי ניתן להידרש, וממנו תוצאות להבנת היצירה ויוצרה." ~ על הצורך בהקמת ארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים

נאמר עליו

• "צורת הסיפור המאופקת, האידילית לכאורה, מכסה על מתחים וסערות נפש. דווקא המתח בין צורת הסיפור לתוכנו היא המשווה להם את הנופך הדרמטי." ~ נורית גוברין
• "גיבוריו של אשר ברש יעדיפו תמיד לוותר על חיים שקטים ושלווים עבור הגדולה שנותנת להם התרבות היהודית." ~ אלי אשד
• "התבוננותו של ברש היא חקרנית, מהורהרת, גם כשהוא מתבונן בחיים וגם כשהוא קורא את החוויות, כלומר, מבאר, מפרש, מלבן ומעצב את עמדתו הסובייקטיבית." ~ עופרה מצוב-כהן
• "ברש חושף את הרקע הריאליסטי, וחותר לתיאור המציאות כפי שהיא נראית לו באספקלריה של נסיונו ועברו, אלא שלנסיונות אלה מצטרפת נבואת־הלב, המנחשת גורל גיבוריו והתנהגותם." ~ ישראל כהן