אדם בן כלב: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
מ הגהה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[W:אדם בן כלב|אדם בן כלב]]''' הוא רומן מאת [[יורם קניוק]] שיצא לאור ב־1969 על ניצול [[השואה]] המביט אחורה על העבר. הספר עובד להצגת [[תיאטרון]] ולסרט [[קולנוע]]. |
'''[[W:אדם בן כלב|אדם בן כלב]]''' הוא רומן מאת [[יורם קניוק]] שיצא לאור ב־1969 על ניצול [[השואה]] המביט אחורה על העבר. הספר עובד להצגת [[תיאטרון]] ולסרט [[קולנוע]]. |
||
{{מפריד}} |
{{מפריד}} |
||
* "מפני שאני פיקח. מבריק ו[[חוכמה|חכם]]. אני קורא אותם כמו [[ספר]], גם אותך." |
* "מפני שאני פיקח. מבריק ו[[חוכמה|חכם]]. אני קורא אותם כמו [[ספר]], גם אותך." |
||
* "ידיו מזיעות מן |
* "ידיו מזיעות מן ה[[דאגה]]. עכברים מכרסמים את לבו. דם ליבו ניגר. עליו הוא רץ. השטיח עשוי מדם ליבו." |
||
* "מה הבין? הלוא הוא [[כלב]]. ואם כלב, מדוע עיניו אנושיות כל כך? ואם אנוש מדוע עיניו כלביות כל כך?" |
* "מה הבין? הלוא הוא [[כלב]]. ואם כלב, מדוע עיניו אנושיות כל כך? ואם אנוש מדוע עיניו כלביות כל כך?" |
||
* "תמיד ייוותר אות קלון ביני לבין כל מה שיכולתי להיות. אות מחאה כנגד הגורל או מדליה בהיפוך." |
* "תמיד ייוותר אות קלון ביני לבין כל מה שיכולתי להיות. אות מחאה כנגד הגורל או מדליה בהיפוך." |
||
* "האם יזחל הכלב אל הממתקים? זוהי שאלת השאלות. שאלת חייו. שאלת הווייתו." |
* "האם יזחל הכלב אל הממתקים? זוהי שאלת השאלות. שאלת חייו. שאלת הווייתו." |
||
* "קשה להרוג אנשים כשאתה מכיר כל אחד ואחד בשמו, כשאתה יודע מה היה עיסוקו לפני המלחמה, מהי עיר הולדתו." |
* "קשה להרוג אנשים כשאתה מכיר כל אחד ואחד בשמו, כשאתה יודע מה היה עיסוקו לפני המלחמה, מהי עיר הולדתו." |
||
* "היא לפתה את צווארה בידיה הדקות, הלבנות, שוורידים כחלחלים נשתרגו בהן ולרגע הייתה כמתעלפת בעניבת חנק. היא, אשר אך אתמול הייתה חנוקה, הלכה לקראת הבוקר, לקראת הדלת, לקראת הרוצח המקסים, בזחיחות דעת ובלב נפעם כנערה צעירה ההולכת לפגישה ראשונה." |
* "היא לפתה את צווארה בידיה הדקות, הלבנות, שוורידים כחלחלים נשתרגו בהן ולרגע הייתה כמתעלפת בעניבת חנק. היא, אשר אך אתמול הייתה חנוקה, הלכה לקראת הבוקר, לקראת הדלת, לקראת הרוצח המקסים, בזחיחות דעת ובלב נפעם כנערה צעירה ההולכת לפגישה ראשונה." |
||
* "אדם העמיד פנים כמי שזה עתה נתעורר. קם מן המיטה והחל להתלבש. עתה, משהזדקף, יכול היה לראות מבעד לחלון את הברוש הגדול שצמרתו דמתה למגבעת של אינקוויזיטורים. הלילה חלם על ה[[W:אוטו דה פה|אוֹטוֹ דה פה]]. משום מה, מאז בואו ארצה, כמעט שלא חלם על מה שאירע לו, תחת זאת חלם על מה שאירע לפני מאות שנים לאנשים אחרים שגורלם נשתזר בגורלו באקראי." |
* "אדם העמיד פנים כמי שזה עתה נתעורר. קם מן המיטה והחל להתלבש. עתה, משהזדקף, יכול היה לראות מבעד לחלון את הברוש הגדול שצמרתו דמתה למגבעת של אינקוויזיטורים. הלילה חלם על ה[[W:אוטו דה פה|אוֹטוֹ דה פה]]. משום מה, מאז בואו ארצה, כמעט שלא חלם על מה שאירע לו, תחת זאת חלם על מה שאירע לפני מאות שנים לאנשים אחרים שגורלם נשתזר בגורלו באקראי." |
||
* "כאן בראתי את העולם. כאן חגגתי את חגיגת ההללויה של שכרון הבריאה. לכן הכול מבותר, מבוּלק, מקולל, מטורף, מנותק |
* "כאן בראתי את העולם. כאן חגגתי את חגיגת ההללויה של שכרון הבריאה. לכן הכול מבותר, מבוּלק, מקולל, מטורף, מנותק מכול וכול ועם זאת אדיר, יפה, יפה כאשר הנשר הוא יפה, נורא הוד, הוד קדומים." |
||
[[קטגוריה:רומנים עבריים]] |
[[קטגוריה:רומנים עבריים]] |
||
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]] |
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]] |
||
גרסה מ־21:10, 19 ביולי 2021
אדם בן כלב הוא רומן מאת יורם קניוק שיצא לאור ב־1969 על ניצול השואה המביט אחורה על העבר. הספר עובד להצגת תיאטרון ולסרט קולנוע.
- "מפני שאני פיקח. מבריק וחכם. אני קורא אותם כמו ספר, גם אותך."
- "ידיו מזיעות מן הדאגה. עכברים מכרסמים את לבו. דם ליבו ניגר. עליו הוא רץ. השטיח עשוי מדם ליבו."
- "מה הבין? הלוא הוא כלב. ואם כלב, מדוע עיניו אנושיות כל כך? ואם אנוש מדוע עיניו כלביות כל כך?"
- "תמיד ייוותר אות קלון ביני לבין כל מה שיכולתי להיות. אות מחאה כנגד הגורל או מדליה בהיפוך."
- "האם יזחל הכלב אל הממתקים? זוהי שאלת השאלות. שאלת חייו. שאלת הווייתו."
- "קשה להרוג אנשים כשאתה מכיר כל אחד ואחד בשמו, כשאתה יודע מה היה עיסוקו לפני המלחמה, מהי עיר הולדתו."
- "היא לפתה את צווארה בידיה הדקות, הלבנות, שוורידים כחלחלים נשתרגו בהן ולרגע הייתה כמתעלפת בעניבת חנק. היא, אשר אך אתמול הייתה חנוקה, הלכה לקראת הבוקר, לקראת הדלת, לקראת הרוצח המקסים, בזחיחות דעת ובלב נפעם כנערה צעירה ההולכת לפגישה ראשונה."
- "אדם העמיד פנים כמי שזה עתה נתעורר. קם מן המיטה והחל להתלבש. עתה, משהזדקף, יכול היה לראות מבעד לחלון את הברוש הגדול שצמרתו דמתה למגבעת של אינקוויזיטורים. הלילה חלם על האוֹטוֹ דה פה. משום מה, מאז בואו ארצה, כמעט שלא חלם על מה שאירע לו, תחת זאת חלם על מה שאירע לפני מאות שנים לאנשים אחרים שגורלם נשתזר בגורלו באקראי."
- "כאן בראתי את העולם. כאן חגגתי את חגיגת ההללויה של שכרון הבריאה. לכן הכול מבותר, מבוּלק, מקולל, מטורף, מנותק מכול וכול ועם זאת אדיר, יפה, יפה כאשר הנשר הוא יפה, נורא הוד, הוד קדומים."