סוקרטס

סוקרטס

סוקרטס (ביוונית: Σωκράτης), פילוסוף יווני אשר חי בין 4 ביוני 470 (או 469) ל-7 במאי 399 לפנה"ס. מחשובי הפילוסופים בעת העתיקה. נחשב להוגה כה משמעותי עד כי את הפילוסופיה שקדמה לו כינו בשם "קדם-סוקרטית". הוא לא הותיר אחריו כתבים כלשהם, וידיעותינו עליו מגיעות מתיאורים חיצוניים, בעיקר תיאוריו כפי שהוא מופיע ביצירותיו של תלמידיו, אפלטון וקסנופון.

כללי

• "החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום."
• "טיפשות היא לאדם לחשוב שהוא יודע את אשר איננו יודע."
• "היופי הוא שלטון קצר מועד/ימים."
• "כל מי שאי פעם בנה גן עדן חדש, שאב את הכוחות לכך מהגהנום האישי שלו."
• "הדרך לכבוש את כוחו של אדם היא רק באמצעות אהבה וחוכמה ולא בעזרת כוח."
• "בעלות על מאגר של ידע, זהו אושר לא קטן."
• "לימדתי את האדם כיצד ליצור את העתיד, ובעזרת היצירה לשחרר גם את העבר."
• "להיות אמיץ לב פירושו לדעת מפני מה לא לפחד."
• "שם טוב הוא בושמם של מעשי גבורה."
• "אחרים חיים בשביל לאכול; אני אוכל בשביל לחיות."
• "הו! אתם האלים של גלי הים: תנו לי את היופי הפנימי של הנשמה."
• "הסתפקות במועט היא עושר טבעי."
• "המעלה הגדולה ביותר היא יופייה של הנשמה."
• "אם יבעט בי חמור, האם אגיש נגדו תביעה משפטית?"
• "כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע."
• "אדם עשיר ללא השכלה, הוא עבד עשוי זהב."
• "הטוב הגדול של האדם, הוא שליטתו בעצמו."
• "המפתח הראשון במעלה לגדולה הוא להיות בפועל מה שאתה נראה."
• "מפני שיש לי צרכים מועטים, אני קרוב ביותר אל האלים."
• "אפשר לחרוץ משפט על הנבערים מדעת, ולומר כי חייהם אינם טובים מחייהם של עבדים."
• "האם ניסית לבחון את עצמך, ולוודא מהו אופייך?"
• "אל תחשוב לידידיך את אלה המשבחים את כל דבריך ומעשיך, אלא את אלה המעירים לך בנועם על מגרעותיך."
• "אינני אתונאי או יווני, אלא אזרח העולם."
• "אני לא הייתי רוצה אף אחד מאלה: אבל אם הכרחי או לגרום רוע או לסבול ממנו, אני הייתי בוחר לסבול ולא לגרום רוע."
• "אתה חושב כי האושר הוא במותרות, פאר והדר; ואני חושב שלא לרצות דבר פירושו להידמות לאלים, ולהסתפק במועט פירושו להיות קרוב אליהם ככל האפשר."

עצות לחיים

• "הקנאה היא כיב הקיבה של הנשמה."
• "זכור שאין דבר יציב בחיי אנוש. לכן, המנע מגאווה בעת רווחה, ומדיכאון בעת רזון."
• "הינשא בכל מקרה. אם תהיה לך אישה טובה תהיה מאושר, ואם רעה - תהפוך לפילוסוף."
• "אל תעשה לזולתך מה שמכעיס אותך, כאשר הוא עושה זאת לך."
• "הגדול שבטובין הוא לשוחח יום, יום, על המידות הטובות, לבחון את עצמי ואת הזולת, כי חיים ללא מבחן הם חסרי ערך לאדם."
• "טוב לשוחח, מזמן לזמן, על פירושם של הצודק ושל הלא הוגן, של שפיות הדעת ושל השיגעון, של הגבורה ושל הרפיון."

משפטו של סוקרטס

"מותו של סוקרטס" שצייר ז'אק לואי דויד בשנת 1787.

• "אם אתם חושבים כי בהורגכם אותי תצליחו למנוע מישהו מלגנות את חייכם המושחתים, אינכם אלא טועים; אין זו דרך מילוט אפשרית או מכובדת." ~ דבריו של סוקרטס אל המושבעים לאחר השמעת גזר הדין במשפטו.
• "דבר אינו יכול לפגוע באדם טוב, לא בחייו ולא אחרי מותו." ~ סוקרטס במשפטו
• "שעת הפרידה הגיעה. כאן נפרדות דרכינו; אני למוות ואתם לחיים. איזו דרך טובה יותר? לאלוהים פתרונים."

מתוך: אפולוגיה

• "לא מלטוס ולא אניטוס אין בכוחם לפגוע בי - הדבר נבצר מיכולתם, כי אני מאמין שהחוק האלוהי לא מותיר שאדם טוב יפגע על ידי אדם רע."
• "האם אינך מתבייש לצבור כסף ככל יכולתך, ושם ותהילה, ואילו לתבונה, לאמת ולנפשך, שתהיה טובה ככל האפשר, אינך דואג ומקדיש מחשבה? ואם מישהו מכם יחלוק עלי ויטען שהוא אכן דואג לאלו, לא אפטור אותו מיד ולא אסתלק משם, אלא אשאל ואחקור ואבחן אותו. ואם אחשוב שהוא לא מחזיק במידה הטובה, אבל טוען שכן, אגער בו על שהוא מייחס חשיבות מועטה לחשוב ביותר, וחשיבות עליונה לזניח."
• "כשם שאינני יודע די על העולם הבא, כך אני גם חושב שאינני יודע."
• "מישהו אולי יאמר: סוקרטס, אינך מתבייש שהתעסקת במין עיסוק שבגללו אתה מסתכן עכשיו במיתה לאיש זה השיב ובצדק: אתה טועה מאוד, אדוני, אם אתה סבור כי אדם שיש בו אפילו קמצוץ כבוד צריך לשקול את הסכנה של חיים ומוות, יותר מאשר לבחון, בכל מעשה, רק זאת: האם הוא פועל בצדק או באי צדק, והאם אלה מעשי איש טוב או איש רע."
• "במקום שאדם מציב את עצמו כי לדעתו כך הראוי ביותר, או במקום שבוא מציב אותו מפקדו, שם, אני מאמין, עליו לעמוד איתן מול הסכנה ולהעדיף מוות או כל דבר אחר על חרפה."

נאמר עליו

• ""אלו שנשבו בשיטה הסוקרטית למחקר פילוסופי לא ישבעו מלשאול. תמיד יש להם עוד שאלות, או דרכי שאילה חדשות." ~ כריסטופר פילפס, 'קפה סוקרטס'

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: סוקרטס

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוקרטס

לקריאה נוספת

• "משפטו ומותו של סוקרטס" אפלטון, בהוצאת שוקן/ירושלים ותל-אביב בתרגום י"ג ליבס 1979