פרנץ קפקא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 15: שורה 15:


==המשפט (1925)==
==המשפט (1925)==
{{דף מורחב|המשפט}}
* "מן הסתם מישהו העליל על יוזף ק', שכן בוקר אחד נעצר על לא עוול."
* "מן הסתם מישהו העליל על יוזף ק', שכן בוקר אחד נעצר על לא עוול."
* "מוטל עליו להעלות בזיכרונו את מהלך כל חייו על פרטי המעשים והאירועים, לתארו ולבחון אותו מכל צדדיו."
* "ובכלל איך יכול בן אנוש להיות אשם. הרי כולנו כאן בני אנוש."
* "ובכלל איך יכול בן אנוש להיות אשם. הרי כולנו כאן בני אנוש."
* "בכתב הגנה זה ביקש להציג בקיצור קורות חיים, להסביר מה הניעו לנהוג כפי שנהג בכל אחד מן האירועים החשובים ולחוות דעתו אם דרך פעולתו הייתה ראויה לגנאי או לשבח לפי שיפוטו הנוכחי."
* "קודם כל מן הצורך אם רוצה הוא כי יעלה משהו בידיו, שידחה מעליו מראש כל מחשבה על אפשרות של [[אשמה]] כלשהי מצידו. אין כל אשמה."
* "קודם כל מן הצורך אם רוצה הוא כי יעלה משהו בידיו, שידחה מעליו מראש כל מחשבה על אפשרות של [[אשמה]] כלשהי מצידו. אין כל אשמה."
* "האיש הזה הרי בן־חורין הוא באמת… ואם ישב לו מן הצד על השרפרף ליד השער ונשאר שם כל חייו, הרי מרצונו החופשי עשה זאת."
* "האיש הזה הרי בן־חורין הוא באמת… ואם ישב לו מן הצד על השרפרף ליד השער ונשאר שם כל חייו, הרי מרצונו החופשי עשה זאת."
* "כלפי חוץ נדמה לעתים שהכל נשכח, שהתיק אבד והזיכוי שלם. אבל יודעי דבר לא יאמינו בזה. שום תיק אינו הולך לאיבוד, אין שיכחה לפני בית המשפט."
* "כלפי חוץ נדמה לעתים שהכול נשכח, שהתיק אבד והזיכוי שלם. אבל יודעי דבר לא יאמינו בזה. שום תיק אינו הולך לאיבוד, אין שיכחה לפני בית המשפט."
* "שומר הסף רואה בבירור שקרב קיצו של האיש, וכדי להבקיע אל שמיעתו הגוועת, הוא שואג באוזנו: 'איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להיכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותו'."
* "שומר הסף רואה בבירור שקרב קיצו של האיש, וכדי להבקיע אל שמיעתו הגוועת, הוא שואג באוזנו: 'איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להיכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותו'."



גרסה מ־19:21, 12 באוקטובר 2021

פרנץ קפקא

פרנץ קפקא (בצ'כית: Franz Kafka)‏ (3 ביולי 1883 - 3 ביוני 1924), סופר צ'כי יהודי.

הגלגול (1915)

  • "בוקר אחד, כשהקיץ סמסא מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי. מוטל היה על גבו הנוקשה כמין שריון."
  • "כלום באמת התחשק לו לתת שיהפכו את חדרו החמים, המרוהט בנעימות ברהיטים שעברו בירושה מאבותיו, למאורה שבה אמנם יוכל לזחול לכל עבר באין מפריע, אבל בו־בזמן ישכח מהר מאוד את עברו האנושי?"
  • "האב קפץ את אגרופו במבט עוין, כמבקש להדוף את גריגור לשוב אל חדרו, אחר־כך השיט את עיניו בהיסוס על פני חדר האורחים, הליט אותן בידיו ובכה, ובכיו מטלטל את חזהו האדיר."
  • "במצב זה של הרהורים ריקים ושלווים היה שרוי עד שצילצל שעון המגדל שלוש לפנות בוקר. והוא עוד ראה את היום המתבהר והולך מעבר לחלון. ואז נשמט ראשו וצנח שלא מרצונו, ומנחיריו יצאה רפה נשימתו האחרונה."

רופא כפרי (1919)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – רופא כפרי (סיפור קצר)
  • "העגלה נעקרת ממקומה ונישאת, ככפיס עץ בזרם מים: עודני שומע, כיצד מתבקעת דלת ביתי ונשברת ממחץ הסתערותו של הסייס, ואחר כך מתמלאות עיני ואזני קול המייה החודר במידה שווה אל כל החושים."
  • "פצעך שלך אינו אנוש כל עיקר. בשתי מהלומות קרדום חדות זווית נוצר. רבים הם החושפים את צלעותיהם ובקושי שומעים את קול הקרדום ביער, ואין צורך לומר שאין הקרדום מתקרב אליהם."
  • "פעם אחת נענית לצלצולו הכוזב של פעמון הלילה, ולעולם לא תמצא לזה תקנה."

המשפט (1925)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – המשפט
  • "מן הסתם מישהו העליל על יוזף ק', שכן בוקר אחד נעצר על לא עוול."
  • "ובכלל איך יכול בן אנוש להיות אשם. הרי כולנו כאן בני אנוש."
  • "קודם כל מן הצורך אם רוצה הוא כי יעלה משהו בידיו, שידחה מעליו מראש כל מחשבה על אפשרות של אשמה כלשהי מצידו. אין כל אשמה."
  • "האיש הזה הרי בן־חורין הוא באמת… ואם ישב לו מן הצד על השרפרף ליד השער ונשאר שם כל חייו, הרי מרצונו החופשי עשה זאת."
  • "כלפי חוץ נדמה לעתים שהכול נשכח, שהתיק אבד והזיכוי שלם. אבל יודעי דבר לא יאמינו בזה. שום תיק אינו הולך לאיבוד, אין שיכחה לפני בית המשפט."
  • "שומר הסף רואה בבירור שקרב קיצו של האיש, וכדי להבקיע אל שמיעתו הגוועת, הוא שואג באוזנו: 'איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להיכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותו'."

הטירה (1926)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – הטירה
  • "הר הטירה לא נראה כלל, ערפל ועלטה אפפו אותו, שום נצנוץ של אור, ולוּ הקלוש ביותר, לא רמז על הטירה הגדולה."
  • "עתה לא היה כל טעם להעמיד פני ישן, ולפיכך חזר ונשכב על גבו. הוא ראה את האיכרים מצטופפים יחד במורך ומסתודדים, בואו של מודד קרקעות אינו עניין של מה בכך."
  • "לא רצה להוסיף ולדחוק בו עתה, לא רצה שיתפוגג החיוך שהצליח לחלץ ממנו סוף־סוף, על כן רק סימן לו שיפתח לפניו את הדלת, ויָצא החוצה אל הבוקר החורפי הנאה."
  • "ק' זקף את אוזניו. הטירה מינתה אותו אפוא למודד. מצד אחד אין הדבר נוח לו כלל, שהרי מתברר שיודעים עליו בטירה כל מה שצריך לדעת, יחסי הכוחות נשקלו והוחלט לצאת למאבק בחיוך. אך מן הצד האחר הדבר נוח לו דווקא, שכן הוא מעיד, לדעתו, שממעיטים בערכו שם, וכי יזכה לחירות רבה יותר משהעז לייחל מלכתחילה."
  • "בכוח שאין לעמוד בפניו נמשך לבו אחר היכרויות חדשות, אך כל היכרות חדשה הגבירה את עייפותו. אם יצליח לכפות על עצמו, במצבו היום, להאריך את טיולו עד פתח הטירה, לפחות, הרי שעשה די והותר."

יומנים (1948)

  • "אדם המסיר את הרוע מתוכו אינו מבקש עוד שנבטח בו."
  • "מצעדים פטריוטיים הם תופעות מתועבות המלוות את המלחמות."
  • "כל ספרות היא התקפה על הגבולות."

מכתבים אל מילנה (1952)

  • אהבה שלי כלפייך היא כאהבתי את כל העולם."
  • "אהבה היא כאשר את משמשת לי סכין שאִתה אני מפשפש בתוך תוכי."
  • "אני רק מנסה תמיד לחלוק משהו שאי אפשר לחלוק, להסביר משהו שאי אפשר להסביר."
  • "אני רואה אותך בבהירות רבה יותר, את תנועות גופך, ידייך כה מהירות, כה נחושות. זוהי כמעט פגישה."

על האדם

  • "שבילים נעשים באמצעות הליכה."
  • "הבה נביע את הייאוש האנושי בפני האבסורד שבקיום."
  • "מציאות אמיתית היא תמיד לא מציאותית."
  • "האושר מתעלה על הזִקְנה."
  • "המבט אינו לוכד את התמונה; היא לוכדת את המבט. היא מציפה את ההכרה."
  • "שימו נא את ההבנה הפעילה במקומה של הרוגזה התגובתית, והפכתם לשליטים על הדברים."
  • "כתיבה היא צורה של תפילה."
  • "לפעמים טוב יותר להיות כבול מאשר להיות חופשי."
  • "קיימת תקווה אך לא עבורנו."
  • "שני החטאים המרכזיים של האדם, מהם כל שאר החטאים נובעים: חוסר סבלנות ועצלנות."
  • "הבטלה היא תחילתן של כל המגרעות, והכתרתן של כל המעלות."
  • אמנות כמו התפילה היא יד מושטת באפילה החפצה לגלות את החסד, כדי להפוך ליד מעניקה."
  • "יש עתיד עבורי, בוודאי, אך תחת איזו אבן הוא מונח?"
  • "זו בדיחה ישנה: אנו אוחזים בעולם ואנו מתאוננים שהוא מחזיק בנו."
  • "מבחינה תיאורטית קיימת אפשרות אחת בלבד של אושר מושלם: להאמין במה שלא ניתן להיגמר בתוכך ולא להתאמץ להשיגו."
  • "אינך צריך לעזוב את חדרך...הישאר לשבת ליד שולחנך והקשב. אפילו אל תקשיב, פשוט חכה. אפילו אל תחכה, היה רגוע לחלוטין ובודד. העולם יציע לך את עצמו בחינם כדי שתחשוף אותו. אין לו ברירה. הוא יתגלגל בהתלהבות לרגליך."

על החיים

  • "נקל לשער שיפעת החיים מזומנת לכל אחד ואחד בכל עת במלוא תפארתה, אבל היא מכוסה בפרגוד, במעמקים, סמויה מן העין, רחוקה מאוד. אך היא שם, לא עוינת, לא סוררת, לא חירשת. כשקוראים לה במלה הנכונה, בשם הנכון, מיד היא באה."
  • "משמעות החיים היא שהם נגמרים."
  • "עברתי את החיים בכובשי את יצרי לשים להם קץ."
  • "הכמיהה למות ועם זאת ההישארות בחיים, דבר זה לבדו הוא האהבה."
  • חיים הם בידור תמידי שאינו מאפשר לך להכיר בכך שהוא בידור."

על יחסים

  • "קשרי הידידות בין בני אדם ממריצים אותם להתבונן בעצמם."
  • "את בני-האדם יש לקבל כמו שהם או להניח להם."
  • "אנא הציעי תרופה שתעצור בעדי מלרעוד כמשוגע מרוב שמחה כאשר אני מקבל וקורא את מכתבייך."
  • "לשאת אישה, להקים משפחה, להסכין עם כל הילדים שעשויים לבוא, לקיימם בעולם הלא-בטוח הזה ואף להנחותם קצת – זה ההישג העליון, כך אני סבור, שאדם יכול להשיג בכלל."

על נושאים חברתיים

  • "כל מהפכה משאירה אחריה ביורוקרטיה חדשה."
  • "כבלי האנושות המעונה הם עניבות שרי המדינה."
  • "המשיח לא יבוא אלא כאשר לא יהיה בו עוד צורך."
  • "החיה המבויתת הראשונה של אדם אחרי שגורש מגן עדן הייתה הנחש."
  • "להאמין בקִדמה, אינו מצביע על כך שהיא כבר תפסה את מקומה."
  • לאומיות המודרנית היא תגובה הגנתית נגד השפעתה האלימה של הציוויליזציה."
  • יהדות איננה עניין של אמונה; היא בראש ובראשונה עניין של התנסות חברתית."
  • "רמת ההמונים תלויה במצפונו של היחיד."

ראו גם