מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה החל כסדרת תסכיתים בת 20 פרקים, שנכתבו על-ידי דאגלס אדאמס ושודרו ברשת הרדיו של ה-BBC באנגליה בשנת 1978. לאחר מכן הופיעה הסדרה כסדרת ספרי מדע בדיוני, שהיא מהמצליחות והמוערכות ביותר בז'אנר, וכסדרת טלוויזיה בת שישה פרקים שהופקה בשנת 1981. מאוחר יותר יצא גם משחק מחשב. בשנת 2005 יצא לאקרנים גם הסרט. בכל פעם שמדריך הטרמפיסט לגלקסיה שינה מדיום תקשורתי, דאגלאס אדאמס שינה מעט את עלילת הסיפור ואת הפרטים הקטנים.

ארתור דנט

• "וודאי יום חמישי היום. מעולם לא הצלחתי להבין את האווירה של ימי חמישי."
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 19
• "אה, זהו ודאי שימוש לא רגיל למילה בטוחים שלא הייתי ער לו עד היום."
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 35
• "בזמנים כאלה, כשאני תקוע בפתח אוויר ווגוני עם אדם מביתלג'וז, ועומד למות מחנק בחלל העמוק, בזמנים כאלה אני מצטער שלא הקשבתי למה שאמרה לי אמי כשהייתי צעיר."
  פורד פרפקט: "למה? מה היא אמרה לך?"
  ארתור: "איני יודע. לא הקשבתי."
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 51
• פורד, אתה הולך ונהפך לפינגווין. הפסק זאת."
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 56
• "למה אתה צריך לחשוב? אנחנו לא יכולים לשבת סתם ולעשות בודובודובודום עם השפתיים?"
  • לא מזיק ברובו עמוד 148
• * "ארתור התפלל : 'הלוואי שאין כזה דבר כמו העולם הבא'. כמה שניות אחר כך הוא הבין את הסתירה העצמית במשפט ורק קיווה מאוד"

פורד פרפקט

• "הזמן הוא אשליה, וזמן ארוחת הצהריים - אשליה כפולה ומכופלת."
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 18
• "הו, אל תיתן לי עוד מהג'אנקס הנושן הזה/ הו, אל תיתן לי עוד מהג'אנקס הנושן הזה/ פן ראשי יסתחרר, לשוני תשקר, עיני תתעוור ואני אתפגר/ הלא תמזוג לי עוד כוס אחת מהג'אנקס הנושן המחטיא הזה." - שיר מכרות אוריוני עתיק.
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 13
• "זה לא נעים כמעט כמו להיות שתוי."
  ארתור: "מה כל כך לא נעים בלהיות שתוי?"
  פורד: "שאל כוס מים."
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 41
  • הערה: בתרגום המקורי מופיעה המלה "שיכור" במקום "שתוי".
• "סליחה, אמר. אהלן. ידידי ואני הגינו בדיוק במשמעותם של החיים, תרגיל אווילי."
  • המסעדה בסוף היקום עמ' 161
• "בואו הצטרפו אלינו, אני הוא פורד, זהו ארתור. עמדנו בדיוק לא לעשות שום דבר, אבל אנחנו יכולים לחכות."
  • המסעדה בסוף היקום עמ' 161

מרווין

• "(טריליאן) היא אחת מאותן צורות החיים האורגניים החשוכות והפחות אינטליגנטיות ביותר, שהיה זה חוסר תענוג עמוק ביותר שלא להצליח להימנע מלהכירה."
  • החיים, היקום וכל השאר עמוד 130
• "החיים, תעב אותם, או התעלם מהם, אי אפשר לאהוב אותם."
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 94
• "סליחה שאני נושם בכלל, מה שבעצם איני עושה כלל, כך שאיני יודע למה טרחתי בכלל להתנצל, אוה, אלוהים, אני מדוכא כל כך."
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 64
• "החיים! אל תספרו לי על החיים!"
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 64
  • Not actually DNA, but comedy writer Jon Canter, a good friend of his (despite shamelessly pinching this line)
• "השתעממתי מאוד, הייתי מדוכא, אז הלכתי וחיברתי את עצמי לשקע ההזנה החיצוני של מחשב הספינה, שוחחתי עם המחשב והארכתי בדיבור והסברתי לו את השקפתי על היקום," אמר מרווין. "הוא איבד את עצמו לדעת"
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 142
• מרווין: אני על פי הערכה גסה פי שלושים ביליון יותר אינטילגנטי ממך. הבה ואתן לך דוגמה. חשוב על מספר. איזה מספר שלא יהיה.
  מזרן: אה, חמש.
  מרווין: לא נכון. אתה רואה?
  המזרן התרשם מכך עד למאוד והבחין כי הוא נמצא בחברתו של מוח שאינו בלתי ראוי לציון.
  • החיים, היקום וכל השאר עמוד 43

זאפוד ביבלברוקס

• "אני מסרב לענות לשאלה זו, מחמת אי ידיעת התשובה."
• "אני כל כך מגניב שאתה יכול להחזיק חתיכת בשר בתוכי לחודש!אני כל כך בענינים שיש לי בעיה לראות מעל האגן
  • המילה 'מגניב' באנגלית דומה לקר, המילה 'בענינים' דומה למילה ירך
• "אם יש בסביבה משהו חשוב יותר מהאגו שלי, שיתפסו אותו ויירו בו עכשיו בו במקום."
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' עמוד 66
• "או קיי, תקבלי עשר מתוך עשר על סגנון, אבל פחות כמה מליונים על חשיבה טובה, נכון?"
  • מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' עמוד 60

הספר / סופר

• "בלתי מזיק ברובו" מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 44
• "הרחק הרחק, בשולי האוקיינוסים הבלתי נודעים של הקצה הפחות אופנתי של הזרוע המערבית הסלילית של הגלקסיה, שוכנת שמש קטנה, צהובה ולא בולטת.

במרחק תשעים ושניים מליון מיל לערך, מוקפת אותה השמש בכוכב לכת כחול ירוק, קטן וחסר ערך לחלוטין, שצורות החיים הבתר-קופיות שעליו פרימיטיביות בצורה מדהימה כל כך, עד ששעונים דיגיטאליים נחשבים בעיניהן לרעיון גדול של ממש. "לכוכב לכת זה יש- או ליתר דיוק היתה- בעיה: מרבית האנשים שחיו עליו היו אומללים במשך רוב הזמן. הוצעו פתרונות רבים לבעיה זו, אך רובם עסקו בעיקר בתנועתן של פיסות נייר קטנות וירוקות. רעיון מוזר כשלעצמו, משום שאחרי ככלות הכל, לא פיסות הנייר הירוקות והקטנות הן שהיו אומללות. וכך נותרה בעיה בעינה; המוני אנשים היו מרושעים, ורובם היו אומללים, גם בלי השעונים הדיגיטליים. אצל רבים הלכה והתחזקה הדעה שכולם שגו שגיאה נוראה ברדתם מהעצים. היו שאמרו שגם עניין העצים עצמם היה צעד לא נבון, ומוטב היה לולא עזבו את האוקיינוסים מלכתחילה." מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 1

• "דג בבל, הוא דג קטן, צהוב ועלוקתי, וכפי הנראה הוא גם הדבר המוזר ביותר בגלקסיה. הוא ניזון מאנרגיית הגלים שהוא קולט, לא ממוחו של נושא, כי אם ממוחותיהם של מי שסובבים אותו. הוא סופג את כל התדירויות המנטליות, התת-הכרתיות מאנרגיית גלי מוח זו וניזון ממנה. אח"כ הוא מפריש למוחו של נושאו מטריצות טלפתיות הנבנות מהרכבת תדירויות המחשבה ההכרתיות על אותות עצביים הנקלטים ממרכז הדיבור של המוח ששידרם. התוצאה המעשית של כל זה היא שאם תתקע דג בבל באוזנך, תוכל מיד להבין כל מה שנאמר לך, בכל שפה, מכל משפחה דקדוקית שהיא.

כיוון שזהו צירוף מקרים בלתי מובן באופן מוזר כ"כ שמשהו שימושי באופן מבלבל את המוח כ"כ התפתח באופן מקרי לחלוטין כ"כ בחרו כמה הוגים לראות בכך הוכחה סופית ונחרצת לאי קיומו של אלוהים. הטיעון נשמע כמו: 'אני מסרב להוכיח שאני קיים', אמר אלוהים, 'שכן הוכחה נוגדת אמונה, ובלי אמונה אין אני ולא כלום.' 'אבל', אמר האדם, 'דג הבבל תוקע אותך, לא? לא מתקבל על הדעת שהתפתח במקרה. זה מוכיח שאתה קיים, ולפיכך, עפ"י טיעוניך שלך, אינך קיים. מ.ש.ל.' 'אוה, אלוהים,' אומר אלוהים, 'על זה לא חשבתי.' ובו במקום מתפוגג בעננת הגיון. 'אה, זה היה קל,' אומר האדם, ובתור הדרן, ממשיך ומוכיח ששחור הוא לבן, ונהרג במעבר החציה הקרוב. בינתיים גרם דג הבבל המסכן, באמצעות הסרתם המוצלחת של כל המחסומים לתקשורת בין גזעים ותרבויות שונים, למספר רב ועקוב מדם של מלחמות, יותר מאשר כל דבר אחר בהיסטוריה של הבריאה. מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 42

• "שירה ווגנית היא, כידוע, השלישית מהרעות ביותר בעולם. השנייה הרעה ביותר היא של האזגותים של קרייה. שעה שרב המשוררים שלהם, גרתאנוס נופח הנאדות, דיקלם את הפואמה שלו 'מזמור לגוש הקטן של חומר ירוק שמצאתי בבית שחיי, בבוקר קיץ אחד', מתו ארבעה ממאזיניו משטף דם פנימי, ונשיא המועצה הגלקטית התיכונית לנוכלויות רחוב שרד רק תודות לכך, שכרסם את אחת מרגליו עד תום. גראנתוס, כפי שדיווח, 'התאכזב' מהאופן שבו נתקבלה הפואמה ועמד להפליג בקריאה מהאפוס בן תריסר הכרכים הקרוי 'גרגורי זמן הרחצה האהובים עלי ביותר', שעה ששמעיו, בתור מאמץ נואש להציל חיים וציביליזציה, זינקו הישר דרך צוארו ושיתקו את מוחו.

השירה רעה מכולן נכחדה על יוצרתה פאולה ננסי מילסטון ג'נינגס מגרינסברידג' אסקס, אנגליה, כשהושמד כדוה"א." מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 45

• "בני האדם לא גאים באבותיהם הקדמונים,ולעיתים רחוקות מזמינים אותם לארוחת ערב."
• "באותם הימים הרוחות שנשבו אמיצות, ההימורים - גבוהים, הגברים היו גברים אמיתיים והנשים - נשים אמיתיות, ויצורים קטנים ושעירים מאלפא קנטאורי היו יצורים קטנים ושעירים אמיתיים מאלפא קנטאורי." מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 76
• "האיש הזקן השתתק ואחר כך המשיך בהבעה אוהדת. 'חוששני שהם [העכברים] עשו עליכם ניסויים.'

ארתור הרהר בכך רגע ואח"כ נתבהרו פניו. 'אה, לא,' אמר, 'כעת אני רואה את מקור אי ההבנה. תרא, מה שקרה הוא שאנחנו נהגנו לעשות ניסויים ע-ל-י-ה-ם. בדרך כלל השתמשו בהם במחקר התנהגותי, פאבלוב וכל זה. מה שקרה הוא שהיו מעמידים את העכברים בכל מיני מבחנים, ללמוד לצלצל בפעמונים, לרוץ במבוכים וכל מיני דברים כאלה, כך שכל טבעו של תהליך הלמידה יוכל להיבדק ולהיבחן. ומהתצפיות על התנהגותם יכולנו ללמוד ולהסיק דברים על התנהגותנו שלנו...' קולו של ארתור דעך 'איזה תחכום..' אמר סלארטיברטפאסט. 'ראוי להערצה ממש.' מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 109

• "בראשית נברא היקום. דבר זה הכעיס אנשים רבים, ובכלל נחשב צעד רע למדי." המסעדה שבסוף היקום עמוד 7
• "יש תיאוריה הגורסת כי אם אי פעם יגלה מישהו לשם מה בדיוק נועד היקום ומדוע הוא נמצא כאן, ייעלם היקום כהרף עין ויוחלף במשהו מוזר ובלתי מובן עוד יותר... יש תיאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה."
• "עצות לנוכרים בניו יורק: 'נחת בכל מקום שהוא, בסנטרל פארק, בכל מקום. לאיש לא יהיה אכפת. למעשה איש לא יבחין בכך.

'מחיה: מצא עבודה כנהג מונית. תפקידו של נהג מונית להסיע אנשין לכל מקום שירצו להגיע אליו במכונות צהובות וגדולות הנקראות מוניות. אל תדאג אם אינך יודע כיצד המכונה פועלת ואם אינך מדבר את השפה, אם אינך מתמצא בגיאוגרפיה או אפילו בפיסיקה היסודית של האזור, ואם מראשך צומחות משושות ירוקות גדולות. שמע לי, זו הדרך הטובה ביותר לא להתבלט. 'אם גופך באמת מוזר נסה להציג אותו בפני אנשים ברחובות תמורת כסף. ' דו-חיים מכל העולמות במערכות קבס, ארסינורא או קיא ייהנו במיוחד מן הנהר המזרחי, שאומרים עליו כי הוא עשיר בחומרי מזון מחיים יותר מכל הדייסות הכי משובחות והכי מזוהמות שנוצרו אי פעם במעבדה. 'בילויים: זה הקטע הגדול. אין שום דרך לבלות היטב בלי לחשמל את מרכזי העונג שלכם..." היו שלום ותודה על הדגים עמוד 24

• "אכילת כריכים במסבאות ביום שבת בצהריים היא דרכם של הבריטים לכפר על חטאיהם הלאומיים, יהיו אשר יהיו. הם אינם יודעים בדיוק מהם חטאים אלה, וגם אינם רוצים לדעת. חטאים הם מסוג הדברים שאנשים לא רוצים לדעת עליהם. אולם יהיו אשר יהיו החטאים, הם מוצאים כפרה מספקת בכריכים שהם מכריחים עצמם לאכול.

אם יש משהו גרוע מהכריכים, הרי אלה הנקניקיות המונחות לצידם. גלילים מדכאים ועתירי סחוסים הצפים בים של משהו חם ועצוב, וסיכת פלסטיק בצורת מצנפת טבחים תקועה בהם: מצבת זיכרון לטבח כלשהו ששנא את העולם ומת, נשכח ובודד בין חתוליו על מדרגות אחוריות כלשהן בסטפני. הנקניקיות מיועדות למי שיודע מה חטאו ורוצה לכפר על חטא זה." היו שלום ותודה על הדגים עמוד 61

• זה מה שיש לסופר לומר על שדה בשמ"א (בעיה של מישהו אחר)- "המדען הקוסם האולטרא-מפורסם אפפראפאקס מווג התערב פעם על חייו כי יצליח, להפוך בתוך שנה את המגה-הר מאגראמאל לבלתי נראה לחלוטין.

לאחר שבילה את רובה מכריע של שנה זו בניסיונות בלתי נלאים בלוקס-או-שפורפרות ענק, בשובריורי-בטילואש ובמעקפי ספקטרום-או-מטיים, ונותרו רק עוד תשע שעות לסיומה של השנה, נוכח לדעת כי הדבר לא יעלה בידו. וכך, שינסו מותניהם הוא וחבריו, וחברי-חבריו, וחברי-חברי-חבריו, וחברי-חברי-חברי-חברי-חבריו וכמה מחבריהם הפחות טובים, שהיו במקרה בעליהם של חברת גרירת כוכבים בכירה, ושיקעו עצמם כליל במה שידוע היום כליל העבודה המאומצת ביותר בהיסטוריה. היו סמוכים ובטוחים כי ביום שלאחר אותו לילה מפורסם לא ניתן היה לראות עוד את מאגראמאל. אפפראפאקס הפסיד בהתערבות זו- ובעקבות כך גם את חייו- אך ורק משום שבורר רשמי וקפדן כלשהו הבחין (א) כי בהלכו סביב האתר שבו אמור היה להיות מאגראמאל להיוץ, לא נתקל בדבר, ולא נחבל באפו כתוצאה משום דבר, ו- (ב)בירח נוסף וחשוד למראה. שדה הבעיה של מישהו אחר הינו פשוט ואפרטיבי מזה בהרבה, ומה שחשוב הרבה יותר- הוא יכול לפעול במשך מאות בשנים על סוללת פנס יחידה. הדבר נובע מכך ששדה זה פועל על פי עקרון המסתמך על נטייתם הטבעית של הבריות שלא לראות את שאינם רוצים לראות, את שלא ציפו לראות, או את שאינם מסוגלים להסביר. אילו צבע אפפראפאקס את ההר בוורוד והציב עליו שדה בעיה של מישהו אחר פשוט וזול, היו הבריות הולכים על יד ההר, סביבו, ואף עליו ופשוט לא היו מבחינים בו לעולם." החיים היקום וכל השאר עמוד 30

• "למדריך הטרמפיסט יש כמה דברים לומר לגבי נושא המגבות:
  מגבת, כך הוא אומר, היא הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבינכוכבי. במידת מה, מפני שהיא בעלת ערך מעשי גדול. אתה יכול להתעטף בה ולחמם עצמך בעוברך דרך ירחיה הקרים של ג'אגלאן ביתא; אתה יכול לשבת עליה בחופי חולות השיש הבוהקים של סנטראגינוס V, בשואפך את אדי הים המשכרים; אתה יכול לישון, מכוסה בה, מתחת לכוכבים הזורחים זריחה אדומה כל כך בעולם המדבר של קאקראפון; להשתמש בה כמפרש למיני דוברה במורד נהר עש האיטי והעצום; להרטיבה לצורך שימוש בקרב יד-אל-יד, לכוכרה סביב ראשך כדי להמנע מאדים מבחילים או ממבטה של "מפצפצת החרקים הרעבתנית מטראאל" (חיה מטומטמת עד אימה, המניחה כי אם אתה אינך רואה אותה, גם היא אינה רואה אותך - טיפשה כמו בלטה אבל מאוד מאוד רעבתנית). במקרי חירום אתה יכול לנפנף במגבתך כאות למצוקה, וכמובן, לייבש את עצמך באמצעותה אם עדיין היא נראית נקייה די הצורך.
  More importantly, a towel has immense psychological value. For some reason, if a strag (strag: non-hitch hiker) discovers that a hitch hiker has his towel with him, he will automatically assume that he is also in possession of a toothbrush, face flannel, soap, tin of biscuits, flask, compass, map, ball of string, gnat spray, wet weather gear, space suit etc., etc. Furthermore, the strag will then happily lend the hitch hiker any of these or a dozen other items that the hitch hiker might accidentally have "lost". What the strag will think is that any man who can hitch the length and breadth of the galaxy, rough it, slum it, struggle against terrible odds, win through, and still knows where his towel is is clearly a man to be reckoned with."
• "Anyone who is capable of getting themselves made President should on no account be allowed to do the job."
• "He hoped and prayed that there wasn't an afterlife. Then he realized there was a contradiction involved here and merely hoped that there wasn't an afterlife."
• "There is a moment in every dawn when light floats, there is the possibility of magic. Creation holds its breath."
• "הספינות רחפו באוויר באופן דומה למדי לאופן שלבנים אינן מרחפות בו." מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 25
• "...and you will enter the long dark teatime of the soul."
• "הדבר שאליו שם לב בקשר לחלונות היה זה: מאחר שהוסבו לחלונות נפתחים אחרי שעוצבו קודם כחלונות אטומים, הם היו למעשה מאובטחים הרבה פחות מחלונות שעוצבו כחלונות נפתחים מלכתחילה." לא מזיק ברובו עמוד 101
• "The last time anybody made a list of the top hundred character attributes of New Yorkers, common sense snuck in at number 79."
• "טעות שכיחה שאנשים נכשלים בה כשהם מנסים לתכנן משהו חסין לגמרי היא זלזול בגאוניותם של שוטים גמורים." לא מזיק ברובו עמוד 98
• "הוא חש כאילו כל חייו היו מין חלום, ולעיתים תהה מי חלם את החלום הזה, והאם הוא נהנה ממנו." מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 15
• "ההבדל העקרי בין דבר שעלול להתקלקל לדבר שאינו יכול להתקלקל בשום אופן הוא שכאשר דבר שאינוי יכול להתקלקל בשום אופן מתקלקל בכל זאת, בדרך-כלל מתברר שאי-אפשר להגיע אליו או לתקן אותו." לא מזיק ברובו עמוד 99
• "אומנות התעופה, או ליתר דיוק, מיומנות התעופה, אומר המדריך, נעוצה בידיעה כיצד להשליך עצמך ארצה ולהחטיא.

בחר לך יום נאה, הוא מציע, ונסה. החלק הראשון קל לביצוע. כל שנדרש הוא היכולת להשליך עצמך קדימה בכל כוחך והנכונות להתעלם מן הכאב. זה המצב. זה כואב אם לא מצליחים להחטיא את הקרקע. מרבית האנשים אינם מצליחים להחטיא את הקרקע, ובמידה שהם מנסים כהלכה, רבים הסיכויים שלא יצליחו להחטיא אותה חזק למדי. מכאן ברור שהחלק השני, ההחטאה, הוא שמציב לפניך קשיים. בעיה אחת היא שעליך להחטיא את הקרקע במקרה. אין טעם לנסות ולהחטיא את הקרקע בכוונה משום שזה לא ילך. דבר מה אחר צריך להסיח לפתע את דעתך בעיצומו של התרגיל, כך שלא תחשוב עוד על הנפילה, או על הקרקע, או על הכאב שיגרם לך אם תשוב ותיכשל בהחטאת הקרקע. הטיית תשומת הלב מאחד משלושת אלו בעיצומו של שבריר השנייה שעומד לרשותך, הינה הישג הידוע בנדירותו ובקשייו. מכאן כישלונם של מרבית המנסים, והתפקחותם, בסופו של דבר, בנוגע לספורט מרהיב ומרנין נפש זה. אם, מכל מקום, נתמזל מזלך וזכית שתשומת לבך תוסח, זמנית, ברגע הקריטי על ידי, נאמר, זוג משגע של רגליים (מחושים/פסאודו גפיים- בהתאם לחטיבה ביולוגית ו/או נטייה אישית), או פצצה המתפוצצת בסביבתך, או איתורה הבלתי צפוי של חיפושית מזן נדיר ביותר הזוחלת על ענף שנקרה על דרכך, או-אז תחטיא את הקרקע, למרבה תמהונך, ותיוותר מרחף באוויר סנטימטרים ספורים מעליה, באורח מטופש קמעה. זהו רגע המיועד לריכוז עדין ומופלא. רחף וצוף, צוף ורחף. התעלם מכל השגותיך באשר למשקלך ותן לעצמך לדאות גבוה יותר. התעלם מכל מה שיאמרו לך באותו רגע, כי אין כמעט סיכוי שייאמר משהו מועיל." החיים היקום, וכל השאר עמוד 54

• "המחשבה כי ניתן לפתור בעיות חשובות בעזרת תפוחי אדמה בלבד- בטעות יסודה.

לדוגמה, פעם היה עם תוקפני באופן בלתי שפוי אשר נקרא שטני השריון הסילאסטיים מסטריטרקס. זה היה שמו של העם. שם צבאם היה משהו מבעית למדי. למרבה המזל הם חיו הרחק בעברה הקמאי של ההיסטוריה הגלקטית, רחוק יותר מכל מה שפגשנו עד כה- לפני עשרים בליון שנה- כשהגלקסיה הייתה צעירה ורעננה, וכשכל רעיון שהיה כדאי להילחם למענו היה רעיון חדש. שטני השריון הסילאסטיים מסטריטרקס הצטיינו בלחימה, על כן הקדישו לכך את מרבית זמנם. הם לחמו באויביהם (כלומר, כל האחרים), הם לחמו זה בזה. הפלנטה שלהם הייתה גל הריסות אחד גדול. אדמתה מלאה ערים נטושות מוקפות מכונות מלחמה נטושות, שאף הן היו מוקפות בבונקרים עמוקים, שבהם חיו שטני השריון הסילאסטיים והתקוטטו זה עם זה. הדרך הטובה ביותר לפצוח בריב עם שטן שריון סילאסטי מסטריטקס הייתה להיוולד. הם לא אהבו את זה. זה העליב אותם. וכאשר שטן שריון נעלב- מישהו נפגע. אתה עשוי לחשוב שזה אורח חיים מתיש ביותא, אולם נראה כי באמת הייתה להם אנרגיה רבה מאוד. הדרך הטובה ביותרלטפל בשטן שריון סילאסטי הייתה לתיתו בחדר פרטי, בו ישהה אך הוא לבדו. במוקדם או במאוחר היה פשוט מכה עצמו למוות. לבסוף הבינו כי עליהם לטפל בבעיה זו וחוקקו חוק אשר קבע כי כל מי שצריך לשאת נשק, כחלק מעבודתו הרגילה (שוטרים, אנשי ביטחון, מורי בי"ס יסודי וכו'), חייב לעמוד מדי יום ביומו, ולחבוט במשך 45 דקות בשק תפוחי אדמה על מנת לפרוק את עודף האגרסיות. במשך זמן מה זה עבד לא רע, עד שעלה בדעתו של מישהו כי יהיה זה יעיל וחסכוני הרבה יותר אם פשוט, במקום להכות בתפוחי האדמה, יירו בהם. רעיון זה הוביל להתלהבות מחודשת לקראת האפשרות לירות בכל מיני דברים וכולם התרגשו מאוד לנוכח הסיכויים הגוברים לפתיחה במלחמה רצינית כוללת, הראשונה מזה שבועות מספר." החיים היקום, וכל השאר עמוד 111

• "על הפלנטה הקרויה ארץ, האדם הניח תמיד שהוא אינטיליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג - הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלב. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים כי הם אינטיליגנטים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק."

"למרבה הפלא, ידעו הדולפינים במשך זמן רב על ההרס הממשמש ובא על כדור האץ ועשו מאמצים להזהיר את המין האנושי מפני הסכנה; אך מרבית המאמצים שלהם פורשו שלא כהלכה כמאמצים משעשעים לגלגל כדורגל על אפם או לשרוק לחתיכות, כך שלבסוף ויתרו ועזבו את כדו הארץ באמצעיהם שלהם זמן קצר לפני שהגיעו הווגונים." 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה עמוד 105

• "מן המפורסמות הוא כי יש מספר אינסופי של עולמות, פשוט מאחר שקיים מרחב אינסופי של חלל שהם יכולים להימצא בו. על כל פנים, לא כל אחד מהם מיושב, ולפיכך חייב להיות מספר סופי של עולמות מיושבים. כל מספר סופי שנחלק באינסוף הוא בקירוב גבוה דיו - לא כלום - ועל כן אפשר לומר כי האוכלוסיה הממוצעת של כל הפלנטות ביקום היא אפס. מכאן נובע כי אוכלוסיית היקום כולו היא גם כן אפס, וכי אותם אנשים שתפגוש מזמן לזמן הם תוצרים של דימיון חולני ותו לא." המסעדה שבסוף היקום עמוד 99
• "הבעיה, או למעשה אחת הבעיות, מפני שיש בעיות רבות שחלק ניכר מהן גורם בהתמדה לעומס עבודה נורא בבתי המשפט האזרחיים, המסחריים והפליליים בכל איזורי הגלאקסיה, ובעיקר, במקומות שבהם הדבר אפשרי, במושחתים שבהם היא זו. המשפט הקודם הוא הגיוני. לא זו הבעיה. הבעיה היא: שינוי. קראו זאת שוב ותבינו." היו שלום ותודה על הדגים עמוד 97
• "כשהסתיו מגיע לניו יורק, האוויר מצחין כאילו טיגנו בו עזים, ואם אתה משתוקק לנשום, הפתרון הטוב ביותר הוא לפתוח חלון ולתקוע את ראשך לתוך בניין" לא מזיק ברובו" עמ' 23
• "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ברגע של בהירות הגיונית שהוא כמעט יחיד במינו בין חמישה מיליון, תשע מאות שבעים וחמישה אלף, חמש מאות ותשעת דפיו, אומר על מוצרי סירויוס קיברנטיקה ש"קל מאוד שלא להבחין בחוסר התועלת הבסיסי שלהם עקב תחושת ההישג המורגשת כשמצליחים בכלל להפעיל אותם"

היו שלום ותודה על הדגים עמ' 141

• ההודעה הסופית של אלוהים לברואיו (לאחר שהתפוצץ כדוה"א)-"אנו מתנצלים על התקלה" היו שלום ותודה על הדגים עמ' 161

אחר

• "בלי פאניקה." - המלים שחרוטות על כריכתו הקדמית של מדריך הטרמפיסלט לגלקסיה באותיות גדולות ומסבירות פנים.
• "ארבעים ושתיים." - התשובה לשאלה של החיים, היקום והכול, הרהור עמוק.
• "חלק הנאתך והרעף מטובך" - המוטו של מחלקת התלונות של תאגיד סיריוס קיברנטיקה.
• "היו שלום ותודה על הדגים" - המסר האחרון של הדולפינים שעזבו את כדור הארץ, לפני שהוא נהרס.
• "להקיש באבני הצור." - הצורה להפוך לצורת חיים מתורבתת, כפי ששודר ברדיו התת-אתא.
• "ערב טוב, אני הוא התבשיל היומי. אפשר אולי לעניין אתכם בחלק זה או אחר של גופי?"
• "בן האדם לעולם אינו חש בודד בחברת ברווז הגומי שלו." - הקפטן של האנשים מגולגאפרינצ'אם.
• "הכישרון בלעוף זה לזרוק את עצמך בעוצמה כלפי הריצפה ולהחטיא"
• "וכי מנין אדע, אם העבר אינו אלא פיקציה שנועדה להסביר את הסתירה שבין התחושות הפיסיות המיידיות שלי ובין מצב רוחי?" - האדם ששולט ביקום.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדריך הטרמפיסט לגלקסיה