ז'אן דה לה פונטן

ז'אן דה לה פונטיין 1621- 1695 משורר וסופר צרפתי.

• "טוב לעשות צדקה; אך עם מי? זו השאלה." (בן הכפר והנחש)
• "צריך לדון? בחצר המלכות קיים שפע יועצים, יש לבצע? שם לא נמצא כבר איש." (מועצת העכברים)
• "אני פונה אליכם הזעירים, אתם שלעשות דבר אינכם מסוגלים, ולנשוך הכל מחפשים." (הנחש והפצירה)
• "כה אמר השועל והמתחנפים מחאו כף." (החיות שחלו בדֶבֶר)
• "אנשי חצר המלכות חורצים משפט עליך כלבן או כשחור, כפי שאתה רב כוח או אומלל." (החיות שחלו בדֶבֶר)
• "בני אלמוות המנחים את דבריי, עִמְדו על המשמר שלא אומר דבר שאצטער עליו." (האיכר מן הדַנובָה)
• "כשאנו נותנים לרעים אנו תמיד מתחרטים על כך. תן להם אחיזה ברגל אחת ובמהרה הם יאחזו בארבע." (כלבת הצייד ובת לוויתה)
• "אצל ידידים הכל עובר, הכל נסלח. אצל נאהבים הכל משביע רצון, הכל מושלם. אצל נשואים הכל משעמם, הכל רפה." (מעשיות)
• "עוד מותר לך לבנות, אבל לנטוע בגיל זה?"
• "היוצר גורע מערכו של כל שברצונו לעשות טוב מדי."
• "העצבות מתעופפת על כנפי הזמן." (האלמנה הצעירה)
• "מדוע טוב הדבר להעמיס על חייך דאגות של עתיד שאינו מענייניך?" (הזקן ושלושה הצעירים)
• "בסיכומו של דבר, טוב שיאמרו כי בין החולצה והבשר יש להסתיר את החסדים שאנו עושים." (מעשיות)
• "אהבה, אהבה, כשאותנו את תופסת אפשר לומר: שלום לך תבונה" (האריה המאוהב)
• "לא הזהב ולא הגדולה עושים אותנו מאושרים."
• "טוב יותר להיות לבד מאשר עם שוטים." (הדוב וחובב הגנים)
• "דבר אינו בעל משקל כמו סוד. להחזיקו מרחוק קשה לגבירות; ואני יודע אפילו על גברים רבים שהם נשים." (הנשים והסוד)
• "אני רואה זאת היטב: הוא כה מוג לב עלי אדמות, מי שלא יכול למצוא מוג לב גדול ממנו." (הארנב והצפרדעים)
• "עזור לעצמך ומן השמים יעזרו לך." (העגלון שעגלתו שקעה בבוץ)
• "המוות לא מפתיע את החכם. לעזוב את החיים הוא תמיד מוכן. להזהיר את עצמו הוא ידע זה מכבר שיבוא זמן ויצטרך להחליט על המעבר." (המוות וההולך למות)
• "ז'אן הלך כמו שבא, באוכלו את הקרן עם ההכנסה... שני דברים שבהם הוא התפטם: האחד לישון והאחר להתבטל." (שירים שונים)
• "פֶרֶט, שעל ראשה היה כד של חלב, מונח היטב על כרית, תארה לעצמה שהיא מגיעה אל העיר ללא תקלה. פזיזה ולבושה קצר... בנעליים שטוחות וחצאית פשוטה." (החלבנית וכד החלב)
• "חבר שועל, בריא ורענן, יום אחד הזמין לארוחה את חברתו החסידה. החגיגה הייתה קטנה כי כל עבודה הייתה לו לזרא." (השועל והחסידה)
• "מבוייש כמו שועל שנפתס בידי תרנגולת." (השועל והחסידה)
• "המים היו כה שקופים כמו בימים הכי יפים, ובמעלה ההר, בדרך חולית וקשה, שישה סוסים חזקים משכו מרכבה."
• "אני אוהב את המשחק, הספרים, המוסיקה, את העיר ואת הכפר; בקיצור: את כולם. לא קיים דבר שאינו שולט בי היטב, עד כדי תענוג קודר של לב מלנכולי." (פסיכה)
• "שני שדים מתחלקים בחיינו כרצונם, ומגרשים מאתנו את התבונה... אני מכנה את האחד "אהבה" ואת האחר "תאווה". (הרועה והמלך)
• "כל אחד מכונה "ידיד", אך שוטה הוא מי שמאמין; כשמו של הדבר, דבר אינו כה תדיר; כדבר עצמו- דבר אינו כה נדיר." (דברי סוקראטס)
• "המתחנף מתקיים מן השומע לו." (העורב והשועל)
• "טוב יותר לסבול מאשר למות." (המוות וחוטב העצים)
• "אני מתכופף אך אינני נשבר." (האלון והשיח)
• "לעתים אנו זקוקים למישהו קטן יותר מאתנו." (האריה והעכבר)
• "הם ענבי בוסר, וטובים לפראי אדם." (השועל והענבים)
• "החשדנות היא אם הבטיחות." (החתול והעכבר הזקן)
• "העבודה היא אוצר." (האיכר ובניו)
• "החמור הגדול מבין השלושה, איננו זה שחושבים עליו כך." (הטוחן, בנו והחמור)
• "משוגע הוא מי שרוצה להשביע את רצון כולם." (הטוחן, בנו והחמור)
• "תחבולות רבות מדי יכולות לקלקל את העניין. אנו מאבדים את הזמן ואת המבחר; אנו משתוקקים, אנו רוצים לעשות הכל. שיהיה לנו דבר אחד, אבל שיהיה טוב." (החתול והשועל)
• "אפילו היופי,יהיה מעולה ככל שיהיה, משביע ומרווה. דרוש לי לחם זה וגם אחר; סיסמתי היא גִיוון." (הפשטידה והצלופח)
• "הוא קורא על מצחם של אלה המוקפים פאר של הבל, כי הגורל מוכר את מה שאנו חושבים שהוא נותן."(שירים)
• " חיים הפוכים! הוא אינו בעל הזהב; הזהב הוא בעליו." (הקמצן שאיבד את אוצרו)
• "הצדק תמיד עם היותר חזק." (הזאב והטלה)
• "מי אינו בונה ארמונות בספרד?" (החלבנית וכד החלב)
• "מצא לי בפריז שני בני תמותה שהם בני גילך; בצרפת כולה מצא לי עשרה." (המוות וההולך למות)
• "הצרצר שכל הקיץ שר, נשאר בחוסר כל כשהגיעה עת הקור." (הצרצר והנמלה)
• "הגזע הגרוע ביותר הוא הסופר." (הקוף)