משמעות החיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
* "את האלוהים ירא ומצוותיו שמור, כי זה כל האדם" -[[קהלת]], פרק י"ב, פסוק 13
* "את האלוהים ירא ומצוותיו שמור, כי זה כל האדם" -[[קהלת]], פרק י"ב, פסוק 13
* "אם מצאת לחייך משמעות, אזי אתה יכול לקרוא לה 'אלוהים'." -[[לודוויג ויטגנשטיין]]
* "אם מצאת לחייך משמעות, אזי אתה יכול לקרוא לה 'אלוהים'." -[[לודוויג ויטגנשטיין]]
* "לאחר שהתוודעתי אל אותם קדושים-מעונים, אשר סבלם ומותם העידו על העובדה, כי החירות הפנימית האחרונה אינה בטלה לעולם. אפשר לומר, כי הם היו ראויים לסבלם; הדרך שבה נשאו את סבלם, היתה הישג נפשי אמיתי. חירות רוחנית זו - שאין לשלול אותה מן האדם - היא שנותנת משמעות ותכלית לחיים."(ויקטור פראנקל, "האדם מחפש משמעות".)
* "לאחר שהתוודעתי אל אותם קדושים-מעונים, אשר סבלם ומותם העידו על העובדה, כי החירות הפנימית האחרונה אינה בטלה לעולם. אפשר לומר, כי הם היו ראויים לסבלם; הדרך שבה נשאו את סבלם, היתה הישג נפשי אמיתי. חירות רוחנית זו - שאין לשלול אותה מן האדם - היא שנותנת משמעות ותכלית לחיים."([[ויקטור פראנקל]], "האדם מחפש משמעות".)
* "שאיפתו של האדם לפשר היא כוח ראשוני ולא "שכלון שניוני" בלבד של דחפים אינסטנקטיבים, פשר זה הוא יחודי וסגולי בכך שרק הוא עצמו חייב ויכול למלאו. רק בדרך זו הוא לובש משמעות שיש בה כדי למלא את שאיפת האדם לפשר" . (פראנקל, 1981).
* "שאיפתו של האדם לפשר היא כוח ראשוני ולא "שכלון שניוני" בלבד של דחפים אינסטנקטיבים, פשר זה הוא יחודי וסגולי בכך שרק הוא עצמו חייב ויכול למלאו. רק בדרך זו הוא לובש משמעות שיש בה כדי למלא את שאיפת האדם לפשר" . ([[פראנקל]], 1981).
{{פוטנציאל}}
{{פוטנציאל}}
{{קישורים}}
{{קישורים}}

גרסה מ־14:43, 24 בפברואר 2006

משמעות החיים תשובת היחיד לעצמו על שאלת היסוד: "מדוע אני קיים? ומהי תכלית קיומי?"

  • "את האלוהים ירא ומצוותיו שמור, כי זה כל האדם" -קהלת, פרק י"ב, פסוק 13
  • "אם מצאת לחייך משמעות, אזי אתה יכול לקרוא לה 'אלוהים'." -לודוויג ויטגנשטיין
  • "לאחר שהתוודעתי אל אותם קדושים-מעונים, אשר סבלם ומותם העידו על העובדה, כי החירות הפנימית האחרונה אינה בטלה לעולם. אפשר לומר, כי הם היו ראויים לסבלם; הדרך שבה נשאו את סבלם, היתה הישג נפשי אמיתי. חירות רוחנית זו - שאין לשלול אותה מן האדם - היא שנותנת משמעות ותכלית לחיים."(ויקטור פראנקל, "האדם מחפש משמעות".)
  • "שאיפתו של האדם לפשר היא כוח ראשוני ולא "שכלון שניוני" בלבד של דחפים אינסטנקטיבים, פשר זה הוא יחודי וסגולי בכך שרק הוא עצמו חייב ויכול למלאו. רק בדרך זו הוא לובש משמעות שיש בה כדי למלא את שאיפת האדם לפשר" . (פראנקל, 1981).

תבנית:קישורים