דוד אבידן: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיון רגיל וקטגוריה יותר מתאימה |
קטגוריות יותר ספציפיות |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
{{פוטנציאל}} |
{{פוטנציאל}} |
||
{{קישורים}} |
|||
{{מיון רגיל: אבידן, דוד}} |
{{מיון רגיל: אבידן, דוד}} |
||
שורה 26: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:במאי קולנוע]] |
[[קטגוריה:במאי קולנוע]] |
||
[[קטגוריה:מחזאים]] |
[[קטגוריה:מחזאים]] |
||
[[קטגוריה:סופרים]] |
[[קטגוריה:סופרים עבריים]] |
||
⚫ | |||
[[קטגוריה:ציירים]] |
[[קטגוריה:ציירים]] |
||
⚫ |
גרסה מ־19:49, 8 בפברואר 2008
דוד אבידן (21 בפברואר 1934 - 11 במאי 1995) היה, כהגדרתו, "משורר, צייר, איש-קולנוע, פובליציסט ומחזאי ישראלי". את עיקר פרסומו קנה כמשורר, בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים. מבקרים ישראליים מחשיבים אותו, בדרך כלל, לאחד משלושת הנציגים הבולטים ביותר של שירת "דור המדינה", לצד יהודה עמיחי ונתן זך.
מיוחס
- "אין עננים בשמים ואין אלוהים בתקרה"
- יש צורך רק בחמש אצבעות כדי לנהל את הגלאקסיה ורק בשלוש עשרה אצבעות על מנת לשלוט ביקום"
- "אני בא מן העתיד ושהייתי בהווה היא זמנית בלבד"
- "יש לי נוסטלגיה לעתיד, לא לעבר. אני זוכר קדימה, נע קדימה, והאפשרויות הנובעות מן העתיד הן שמכתיבות לי את ההווה"
- "אני מתייחס למדע הבדיוני כאל מדע של ממש, ולא כאל שעשוע חסר ערך או בדייה שטחית לילדים"
מתוך שיריו
- "אדם זקן, מה יש לו בגילו? הוא מנמנם כי הוא פוחד לישון. עיניו פקוחות למחצה" ~ אדם זקן
- "מה שמצדיק יותר מכל, את הבדידות את הייאוש הגדול היא העובדה הפשוטה, החותכת שאין לנו לאן ללכת" ~ אין לאן ללכת
- "רק גופינו זקן מיום ליום ואנחנו נהר לאור היום לזרום יחידי, יחידי לזרום" ~ אין לאן ללכת
- "הבילויים שמסביב הם לפעמים עניין חביב, אך איש כמונו מעדיף קצת פרטיות בתל אביב" ~ אנחנו לא רקדנים
- "אבל האהבה אינה יודעת פשרות, מדוע לבדידות אין כח שלטון." ~ דיון דחוף
- "מה שמצדיק יותר מכל את החלום, את הייאוש הגדול את הידיעה שאין שום הצדקה ואת חיפושה מחדש, כל דקה, העובדה הפשוטה, החותכת שאין לנו בעצם לאן ללכת" ~ יפוי כוח