פתגמים ארמיים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 35: | שורה 35: | ||
* '''"גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי"''' |
* '''"גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי"''' |
||
** מילולית: הגנב על פתח הפריצה קורא לאלוהים. במשמעות: אדם מבקש עזרת האל אפילו לדבר עבירה. |
** מילולית: הגנב על פתח הפריצה קורא לאלוהים. במשמעות: אדם מבקש עזרת האל אפילו לדבר עבירה. |
||
* "די לחכימא ברמיזא" |
* '''"די לחכימא ברמיזא"''' |
||
** מילולית: די לחכם ברמז. במשמעות: לאדם חכם מספיק רמז על מנת להבין. |
** מילולית: די לחכם ברמז. במשמעות: לאדם חכם מספיק רמז על מנת להבין. |
||
* '''"דינא דמלכותא דינא"''' |
* '''"דינא דמלכותא דינא"''' |
גרסה מ־12:04, 19 באוקטובר 2008
דף זה מרכז רשימת פתגמים בשפה הארמית.
- "או חברותא או מיתותא"
- מילולית: או חברות או מוות.
- "איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני"
- מילולית: הוא בדלועים הקטנים ואשתו בדלעות הגדולות. במשמעות: האשה מחרה-מחזיקה אחרי בעלה.
- "איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא"
- מילולית: מטבע יחיד בקנקן, מקשקש. הביטוי יכול להתייחס לאדם ריק מתוכן, המרבה דיבור מתוך בורות.
- "איתתך גוצא - גחין ולחיש ליה"
- מילולית: אשתך נמוכה - התכופף ולחש לה. במשמעות: דבר עם אשתך (ובהכללה: עם כל אדם) לפי רמת הבנתה. או לפי רש"י להיפך: אשתך נמוכה - התכופף ושמע בקולה.
- "אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה ואסא קרו ליה"
- מילולית: הדס הנמצא בין קוצים הדס שמו והדס קוראים לו. במשמעות: דבר (אדם) אינו משנה את טבעו גם אם אינו במקומו.
- "בהדי הוצי לקי כרביא"
- מילולית: בגלל הקוצים נפגע הכרוב. במשמעות: אוי לרשע ואוי לשכנו.
- "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"
- מילולית: דלעת דלעת מגידולה ידועה. במשמעות: טיבו של דבר (של אדם) ניכר מראשיתו.
- "בירא דשתית מינה לא תשדי ביה קלא"
- מילולית: באר ששתית ממנה אל תזרוק בה רגב-אדמה.
- "ברא כרעיה דאבוה"
- מילולית: הבן רגלו של האב. במשמעות: הבן כאביו. (או: הבן מחזיק את אביו)
- "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור"
- מילולית: ברחוב העיוורים קוראים לשתום העין 'מאור גדול'. במשמעות: במקום שאין ידענים, גם מי שיודע מעט מתבלט.
- "בתר גנבא גנוב, וטעמה טעים"
- מילולית: אחר הגנב גנוב, וטעם את הטעם. במשמעות: הגונב מגנב, גם הוא מרגיש טעם גניבה.
- "בתר מרי ניכסי ציבי משך"
- מילולית: אחר אדון-הנכסים נמשכים הקרשים. במשמעות: כסף הולך אחר הכסף הגדול.
- "בתר עניא אזלה עניותא"
- מילולית: אחרי העני הולכת העניות. במשמעות: קשה להחלץ מן העוני.
- "גיורא - עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה"
- מילולית: גר, עד עשרה דורות, אל תבזה גוי בפניו". במשמעות: אדם רגיש לעולם לחסרונות אבות אבותיו.
- "גמלא אזל לאיבעי קרני, אודני דהוו בהדיה גזזינהו מיניה"
- מילולית: הגמל הלך לבקש קרניים, אוזניים שהיו לו גזזו ממנו.
- "גמלא במדי אקבא רקדא. הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא"
- מילולית: גמל רוקד על קב במדי. הנה קב והנה גמל והנה מדי - ולא רוקד. במשמעות: התיאוריה שלך לא מתקיימת במציאות.
- "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי"
- מילולית: הגנב על פתח הפריצה קורא לאלוהים. במשמעות: אדם מבקש עזרת האל אפילו לדבר עבירה.
- "די לחכימא ברמיזא"
- מילולית: די לחכם ברמז. במשמעות: לאדם חכם מספיק רמז על מנת להבין.
- "דינא דמלכותא דינא"
- מילולית: דין המלכות הוא הדין. במשמעות: אין לערער על החוק.
- "זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי"
- מילולית: זרוק מקל לאוויר, לשורשו בא. במשמעות: אדם חוזר תמיד לשורשיו.
- "חברך חברא אית ליה"
- מילולית: חברך, חבר יש לו. יכול להיאמר במשמעות "אין סודות / השמועה מתפשטת מהר"
- "חברך מית אשר, איתעשר לא תאשר"
- מילולית: חברך מת - תסכים, חברך התעשר - אל תסכים. במשמעות: אדם אינו רוצה להאמין בדברים טובים הקורים לזולתו.
- "חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא ליה"
- מילולית: החמור, אפילו בקיץ קריר לו.
- "טוביה חטא וזיגוד מינגד?"
- מילולית: טוביה חטא וזיגוד נענש? במשמעות: מדוע נענש החף מפשע?
- "יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא"
- מילולית: יפה העניות ליהודים, כרצועה אדומה לסוס לבן.
- "כד הוינן זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי"
- מילולית: כשהיינו קטנים - (הזדקקנו) לגברים, עכשיו כשהזדקנו - (אנו זקוקים) לילדים.
- "כזוזא מלעיל, כאיסתרא מלתחת"
- מילולית: כזוז (מטבע כסף, דינר) מלמעלה, כאיסתרא (מטבע כסף קטנה יותר , מחצית הזוז בערכה)מלמטה" במשמעות: השפע מלמעלה אינו מגיע כולו למטה. בתלמוד במסכת סוכה יש להבין את הפתגם במשמעות: הצל מעובה מלמעלה, והולך ומתדלל למטה.
- "לחכימא ברמיזא, לשטיא בכורמיזא"
- מילולית: לחכם ברמז, לטיפש באגרוף.
- "ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא"
- מילולית: יבקש אדם רחמים אפילו עד כיסוי קברו. במשמעות: אסור להתייאש.
- "לפום גמלא שיחנא"
- מילולית: לפי הגמל - המיטען.
- "לפום צערא אגרא"
- מילולית: לפי הצער - השכר.
- "למתא דירקא - ירקא שקיל"
- מילולית: למקום של ירקות - ירקות לוקח. במשמעות: תבן לעפריים, קרח לאסקימוסים וכו'
- "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי?"
- מילולית: מה ראית שדמך אדום יותר? במשמעות: כשמדובר בחיים ומוות כל בני האדם שווים.
- "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא"
- מילולית: מהר גבוה לבור עמוק. הביטוי יכול להתייחס להדרדרות במצבו של אדם שהיה פעם במרומי גדולתו וכעת מצוי בשפל המדרגה.
- "מאן דסני עלך - לחברך לא תעביד"
- מילולית: מה ששנוא עליך, לחברך לא תעשה.
- "מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי"
- מילולית: מטייל והולך הדקל הרע אל עצי הסרק. במשמעות: הלך זרזיר אצל עורב, מצא מין את מינו.
- "מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי"
- מילולית: דבר תמוה זוכרים אותו אנשים.
- "מלה בסלע משתוקא בתרין"
- מילולית: מילה בסלע (שקל), שתיקה בשניים.
- "מלי כריסי זני בישי"
- מילולית: מילוי הכרס אכילה רעה. במשמעות: שובע גמור מביא רעה.
- "נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני"
- מילולית: רבים הגמלים הזקנים הטעונים עורות בכרים (גמלים צעירים). במשמעות: גיל צעיר אינו מבטיח אריכות ימים על פני מבוגרים.
- "סדנא דארעא חד הוא"
- מילולית: בסיס הארץ אחד הוא. במשמעות: בכל מקום האנשים דומים בהתנהגותם.
- "קדירה דבי שותפי לא קרירא ולא חמימה"
- מילולית: קדירה של שותפים אינה חמה ואינה קרה. במשמעות: אי אפשר להגיע למצויינות כאשר האחריות מתחלקת בין אנשים אחדים.
- "רחילא בתר רחילא אזלא, כעובדי אמה כך עובדי ברתא"
- מילולית: כבשה אחר כבשה הולכת, כמעשי האם כך מעשי הבת.
- "שותא דינוקא בשוקא - או דאבוה או דאימיה"
- מילולית: דברי הילד ברשות הרבים - או של אביו או של אמו.
- "שליח ערטיל וסיים מסאני"
- מילולית: שליח ערום ונועל נעליים במשמעות: מתקשט במקום הלא נכון.
- "תעלא בעידניה סגיד ליה"
- מילולית: שועל, בזמנו, סגוד לו. במשמעות: יש לכבד את השלטון גם כשאינו ראוי
- "לין דין ולית דיין"
- מילולית: אין דין ואין דיין, הפקרות משפטית.
- "קדרא דבי שותפי, לא חממי ולא קררי"
- מילולית: קדרה משותפת, לא תחומם ולא תקורר. משמעות: כאשר קיימים מספר אחראים, המשימה לא תבוצע.
פתגמים | |
לפי שפות: | אוקראינית | אזרית | איטלקית | אינדונזית | איסלנדית | אירית | אלבנית | אמהרית | אנגלית | אסטונית | ארמית | ארמנית | בולגרית | בוסנית | בלארוסית | גאורגית | גרמנית | דנית | הולנדית | הונגרית | טורקית | יוונית | יידיש | יפנית | לטינית | סינית | סלובנית | סנסקריט | ספרדית | סרבית | עברית | ערבית | פולנית | פורטוגזית | פרסית | צ'כית | צרפתית | קוריאנית | קרואטית | רומנית | רוסית | שוודית | תאית
|
לפי לאומים וקהילות: | אוסטרים | אינדיאנים | אמריקנים | אנדורים | אפגנים | אפריקנים | ביתא ישראל | בלגים | הודים | יהודים | לובים | מקסיקנים | מרוקאים | מצרים | עיראקים | פלסטינים | קובנים |