פתגמים ארמיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Poliron (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Poliron (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 35: שורה 35:
* '''"גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי"'''
* '''"גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי"'''
** מילולית: הגנב על פתח הפריצה קורא לאלוהים. במשמעות: אדם מבקש עזרת האל אפילו לדבר עבירה.
** מילולית: הגנב על פתח הפריצה קורא לאלוהים. במשמעות: אדם מבקש עזרת האל אפילו לדבר עבירה.
* "די לחכימא ברמיזא"
* '''"די לחכימא ברמיזא"'''
** מילולית: די לחכם ברמז. במשמעות: לאדם חכם מספיק רמז על מנת להבין.
** מילולית: די לחכם ברמז. במשמעות: לאדם חכם מספיק רמז על מנת להבין.
* '''"דינא דמלכותא דינא"'''
* '''"דינא דמלכותא דינא"'''

גרסה מ־12:04, 19 באוקטובר 2008

דף זה מרכז רשימת פתגמים בשפה הארמית.

  • "או חברותא או מיתותא"
    • מילולית: או חברות או מוות.
  • "איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני"
    • מילולית: הוא בדלועים הקטנים ואשתו בדלעות הגדולות. במשמעות: האשה מחרה-מחזיקה אחרי בעלה.
  • "איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא"
    • מילולית: מטבע יחיד בקנקן, מקשקש. הביטוי יכול להתייחס לאדם ריק מתוכן, המרבה דיבור מתוך בורות.
  • "איתתך גוצא - גחין ולחיש ליה"
    • מילולית: אשתך נמוכה - התכופף ולחש לה. במשמעות: דבר עם אשתך (ובהכללה: עם כל אדם) לפי רמת הבנתה. או לפי רש"י להיפך: אשתך נמוכה - התכופף ושמע בקולה.
  • "אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה ואסא קרו ליה"
    • מילולית: הדס הנמצא בין קוצים הדס שמו והדס קוראים לו. במשמעות: דבר (אדם) אינו משנה את טבעו גם אם אינו במקומו.
  • "בהדי הוצי לקי כרביא"
    • מילולית: בגלל הקוצים נפגע הכרוב. במשמעות: אוי לרשע ואוי לשכנו.
  • "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"
    • מילולית: דלעת דלעת מגידולה ידועה. במשמעות: טיבו של דבר (של אדם) ניכר מראשיתו.
  • "בירא דשתית מינה לא תשדי ביה קלא"
    • מילולית: באר ששתית ממנה אל תזרוק בה רגב-אדמה.
  • "ברא כרעיה דאבוה"
    • מילולית: הבן רגלו של האב. במשמעות: הבן כאביו. (או: הבן מחזיק את אביו)
  • "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור"
    • מילולית: ברחוב העיוורים קוראים לשתום העין 'מאור גדול'. במשמעות: במקום שאין ידענים, גם מי שיודע מעט מתבלט.
  • "בתר גנבא גנוב, וטעמה טעים"
    • מילולית: אחר הגנב גנוב, וטעם את הטעם. במשמעות: הגונב מגנב, גם הוא מרגיש טעם גניבה.
  • "בתר מרי ניכסי ציבי משך"
    • מילולית: אחר אדון-הנכסים נמשכים הקרשים. במשמעות: כסף הולך אחר הכסף הגדול.
  • "בתר עניא אזלה עניותא"
    • מילולית: אחרי העני הולכת העניות. במשמעות: קשה להחלץ מן העוני.
  • "גיורא - עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה"
    • מילולית: גר, עד עשרה דורות, אל תבזה גוי בפניו". במשמעות: אדם רגיש לעולם לחסרונות אבות אבותיו.
  • "גמלא אזל לאיבעי קרני, אודני דהוו בהדיה גזזינהו מיניה"
    • מילולית: הגמל הלך לבקש קרניים, אוזניים שהיו לו גזזו ממנו.
  • "גמלא במדי אקבא רקדא. הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא"
    • מילולית: גמל רוקד על קב במדי. הנה קב והנה גמל והנה מדי - ולא רוקד. במשמעות: התיאוריה שלך לא מתקיימת במציאות.
  • "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי"
    • מילולית: הגנב על פתח הפריצה קורא לאלוהים. במשמעות: אדם מבקש עזרת האל אפילו לדבר עבירה.
  • "די לחכימא ברמיזא"
    • מילולית: די לחכם ברמז. במשמעות: לאדם חכם מספיק רמז על מנת להבין.
  • "דינא דמלכותא דינא"
    • מילולית: דין המלכות הוא הדין. במשמעות: אין לערער על החוק.
  • "זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי"
    • מילולית: זרוק מקל לאוויר, לשורשו בא. במשמעות: אדם חוזר תמיד לשורשיו.
  • "חברך חברא אית ליה"
    • מילולית: חברך, חבר יש לו. יכול להיאמר במשמעות "אין סודות / השמועה מתפשטת מהר"
  • "חברך מית אשר, איתעשר לא תאשר"
    • מילולית: חברך מת - תסכים, חברך התעשר - אל תסכים. במשמעות: אדם אינו רוצה להאמין בדברים טובים הקורים לזולתו.
  • "חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא ליה"
    • מילולית: החמור, אפילו בקיץ קריר לו.
  • "טוביה חטא וזיגוד מינגד?"
    • מילולית: טוביה חטא וזיגוד נענש? במשמעות: מדוע נענש החף מפשע?
  • "יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא"
    • מילולית: יפה העניות ליהודים, כרצועה אדומה לסוס לבן.
  • "כד הוינן זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי"
    • מילולית: כשהיינו קטנים - (הזדקקנו) לגברים, עכשיו כשהזדקנו - (אנו זקוקים) לילדים.
  • "כזוזא מלעיל, כאיסתרא מלתחת"
    • מילולית: כזוז (מטבע כסף, דינר) מלמעלה, כאיסתרא (מטבע כסף קטנה יותר , מחצית הזוז בערכה)מלמטה" במשמעות: השפע מלמעלה אינו מגיע כולו למטה. בתלמוד במסכת סוכה יש להבין את הפתגם במשמעות: הצל מעובה מלמעלה, והולך ומתדלל למטה.
  • "לחכימא ברמיזא, לשטיא בכורמיזא"
    • מילולית: לחכם ברמז, לטיפש באגרוף.
  • "ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא"
    • מילולית: יבקש אדם רחמים אפילו עד כיסוי קברו. במשמעות: אסור להתייאש.
  • "לפום גמלא שיחנא"
    • מילולית: לפי הגמל - המיטען.
  • "לפום צערא אגרא"
    • מילולית: לפי הצער - השכר.
  • "למתא דירקא - ירקא שקיל"
    • מילולית: למקום של ירקות - ירקות לוקח. במשמעות: תבן לעפריים, קרח לאסקימוסים וכו'
  • "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי?"
    • מילולית: מה ראית שדמך אדום יותר? במשמעות: כשמדובר בחיים ומוות כל בני האדם שווים.
  • "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא"
    • מילולית: מהר גבוה לבור עמוק. הביטוי יכול להתייחס להדרדרות במצבו של אדם שהיה פעם במרומי גדולתו וכעת מצוי בשפל המדרגה.
  • "מאן דסני עלך - לחברך לא תעביד"
    • מילולית: מה ששנוא עליך, לחברך לא תעשה.
  • "מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי"
    • מילולית: מטייל והולך הדקל הרע אל עצי הסרק. במשמעות: הלך זרזיר אצל עורב, מצא מין את מינו.
  • "מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי"
    • מילולית: דבר תמוה זוכרים אותו אנשים.
  • "מלה בסלע משתוקא בתרין"
    • מילולית: מילה בסלע (שקל), שתיקה בשניים.
  • "מלי כריסי זני בישי"
    • מילולית: מילוי הכרס אכילה רעה. במשמעות: שובע גמור מביא רעה.
  • "נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני"
    • מילולית: רבים הגמלים הזקנים הטעונים עורות בכרים (גמלים צעירים). במשמעות: גיל צעיר אינו מבטיח אריכות ימים על פני מבוגרים.
  • "סדנא דארעא חד הוא"
    • מילולית: בסיס הארץ אחד הוא. במשמעות: בכל מקום האנשים דומים בהתנהגותם.
  • "קדירה דבי שותפי לא קרירא ולא חמימה"
    • מילולית: קדירה של שותפים אינה חמה ואינה קרה. במשמעות: אי אפשר להגיע למצויינות כאשר האחריות מתחלקת בין אנשים אחדים.
  • "רחילא בתר רחילא אזלא, כעובדי אמה כך עובדי ברתא"
    • מילולית: כבשה אחר כבשה הולכת, כמעשי האם כך מעשי הבת.
  • "שותא דינוקא בשוקא - או דאבוה או דאימיה"
    • מילולית: דברי הילד ברשות הרבים - או של אביו או של אמו.
  • "שליח ערטיל וסיים מסאני"
    • מילולית: שליח ערום ונועל נעליים במשמעות: מתקשט במקום הלא נכון.
  • "תעלא בעידניה סגיד ליה"
    • מילולית: שועל, בזמנו, סגוד לו. במשמעות: יש לכבד את השלטון גם כשאינו ראוי
  • "לין דין ולית דיין"
    • מילולית: אין דין ואין דיין, הפקרות משפטית.
  • "קדרא דבי שותפי, לא חממי ולא קררי"
    • מילולית: קדרה משותפת, לא תחומם ולא תקורר. משמעות: כאשר קיימים מספר אחראים, המשימה לא תבוצע.
פתגמים
לפי שפות: אוקראינית | אזרית | איטלקית | אינדונזית | איסלנדית | אירית | אלבנית | אמהרית | אנגלית | אסטונית | ארמית | ארמנית | בולגרית | בוסנית | בלארוסית | גאורגית | גרמנית | דנית | הולנדית | הונגרית | טורקית | יוונית | יידיש | יפנית | לטינית | סינית | סלובנית | סנסקריט | ספרדית | סרבית | עברית | ערבית | פולנית | פורטוגזית | פרסית | צ'כית | צרפתית | קוריאנית | קרואטית | רומנית | רוסית | שוודית | תאית
לפי לאומים וקהילות: אוסטרים | אינדיאנים | אמריקנים | אנדורים | אפגנים | אפריקנים | ביתא ישראל | בלגים | הודים | יהודים | לובים | מקסיקנים | מרוקאים | מצרים | עיראקים | פלסטינים | קובנים

תבנית:קישורים