כנר על הגג

דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט. הסיבה שניתנה לכך היא חוסר סדר, ואי התאמה לסגנון ויקיציטוט. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

כנר על הגג, גרסת הסרט (1971) על פי מחזמר המבוסס על סיפוריו של שלום עליכם.

טוביה החולב, יהודי עני מהעיירה אנטבקה - "שטעטל" יהודי טיפוסי ברוסיה הצארית, אשר לו חמש בנות ואישה קטנונית, עומד בקונפליקט של המסורת מול המודרניזיציה: האם להשיא את שלושת בנותיו הראשונות לשידוך הנאות לו מצפה העיירה (גביר אמיד, תלמיד חכם) או לתת להן להינשא למושאי אהבתן.

טוביה

• "כמו שכתוב בספר הטוב, אם אתה יורק באוויר זה נוחת על הפנים שלך."

(לאלוהים)

• "אני יודע, אני יודע. אנחנו העם הנבחר, אבל מדי פעם בפעם, אתה לא יכול לבחור מישהו אחר?"

(לאלוהים)

• "לפעמים אני תוהה, כשנהיה שקט מדי שם למעלה, אם אתה חושב: 'איזה מעשה קונדס אני יכול לבצע בידידי טוביה?'"

• "מסורת, מסורת. בלי המסורת שלנו חיינו היו רעועים כמו... כמו כנר על הגג!"

• "הוא אוהב אותה. אהבה, זאת התחלה חדשה. מצד שני, דרכינו הישנות היו פעם חדשות, לא? מצד שני, הם החליטו בלי הורים, בלי השדכנית. מצד שני, האם לאדם וחוה היה שדכן? הו, כן, היה להם. וזה נראה שלשני אלה היה אותו השדכן."

(לאלוהים)

• "זה יכול להישמע כאילו אני מתלונן, אבל אני לא. אחרי הכל, בעזרתך, אני כמעט גווע ברעב."

(ללייזר וולף)

• "תמיד רציתי בן. אבל רציתי אחד שיהיה קצת יותר צעיר ממני."

(ללייזר וולף)

מוטל

• "אפילו לחייט עני מגיע קצת אושר."

(לטוביה)

קצין המחוז

• "אני לא יודע למה. ככה זה בעולם: יש צרות, ויש עושי צרות"

(לטוביה)

אברהם

• "אם העשירים יכלו להעסיק אחרים למות בשבילם, אנחנו, העניים, היינו מתפרנסים יפה מאוד." (לקהל הסועדים בחתונה)

שיחות

טוביה: "כמו שכתוב בספר הטוב, כשאדם עני כבר אוכל תרנגולת, אחד מהם חולה."

מנדל: "איפה בדיוק זה כתוב בספר?"

טוביה: "ובכן, לא כתוב את זה בדיוק, אבל איפשהו שם יש משהו על תרנגולת."

---

פרצ'יק: "בעולם הזה העשירים הם הפושעים. יום אחד העושר שלהם יהיה שלנו."

טוביה: "זה יהיה נחמד. אם הם יסכימו, אני אסכים."

---

פרצ'יק: "הכסף הוא כמו מחלה."

טוביה: "הלוואי שאהיה חולה במחלה הזו. והלוואי שאני לעולם לא אבריא ממנה."

---

גולדה: "סבתא צייטל? איך היא נראתה?"

טוביה: "בשביל אשה שנחה על משכבה שלושים שנה, היא נראתה לגמרי לא רע."

---

לייזר וולף:"מה שלום גיסך שבאמריקה?"

טוביה: "הו, הולך לו טוב מאוד."

לייזר וולף:"אה, הוא כתב לך?"

טוביה: "לא, לא לאחרונה."

לייזר וולף: "אז איך אתה יודע?"

טוביה: "אם היה הולך לו רע, הוא היה כותב."

---

לייזר וולף: "תשתה?"

טוביה: "אני לא אעליב אותך בכך שאסרב. כפי שנאמר : ארץ זבת חלב -וי"ש"

---

פרצ'יק: "אני מורה טוב מאוד."

הודיל: "שמעתי שלרבי שחייב לברך את עצמו יש קהילה של אדם אחד."

---

יינטה: "אברהם, יש לי בשביל בנך שידוך מושלם. שרה לאה, בתו של גצל הסנדלר"

אברהם: "שרה לאה? הרי היא כמעט עיוורת"

יינטה: "לומר את האמת, איך שהיא רואה, ואיך שהוא כבר נראה, ממש שידוך משמיים!"

---

מוכר מגבעות: "לייזר וולף הזמין אחת לעצמו, אבל היא קצת יקרה."

מוטל: " זכיתי בכלתו, אזכה גם במגבעתו!"

---

רב נחום (הקבצן): "צדקה תציל ממוות! צדקה תציל ממוות!"

לייזר וולף: "שלום רב נחום, הנה לך קופקא אחת!"

רב נחום: "קופקא אחת? בשבוע שעבר נתת לי שתיים!"

לייזר וולף: "מה לעשות? היה לי שבוע קשה"

רב נחום: "אז מה אם היה לך שבוע קשה? מה אני צריך לסבול מזה?"

---

טוביה: "כמו שאמר אברהם אבינו:"גר אני בארץ נוכרייה"

מנדל: "משה, הוא אמר את זה"

טוביה: "סליחה, סליחה. כמו שאמר דוד המלך, מנוחתו עדן: "כי כבד פה אנוכי"

מנדל: "גם זה היה משה"

טוביה: "גם זה משה? אתה יודע, בשביל בן אדם כבד פה, הוא דיבר לא מעט"

---

יינטה: "מה רוצה החייט העני הזה, מוטל, מצייטל שלך?"

גולדה: "אני יודעת? ידידים. מאז שהיו תינוקות, משוחחים, משחקים."

יינטה: "משחקים? במה הם משחקים?"

גולדה: "אני יודעת? הם רק ילדים.."

יינטה: "ממשחקים של ילדים באים עוד ילדים!"