אלזה טריולה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: אלזה טריולה (11 בספטמבר 1896 - 16 ביוני 1970), סופרת יהודיה-צרפתיה ממוצא רוסי. ==מתוך ספריה== ===אלף חרטות (1942)=== …
 
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
* "למדתי כי כדי להיות נביא די להיות פסימיסט."
* "למדתי כי כדי להיות נביא די להיות פסימיסט."


===קנס של 200 פרנק (1944)===
===הקנס הראשון של 200 פרנק (1944)===


* "אין בנמצא מקום שבו נוכל לנשום טוב יותר מאשר על סיפונה של אוניה."
* "אין בנמצא מקום שבו נוכל לנשום טוב יותר מאשר על סיפונה של אוניה."
שורה 33: שורה 33:
* "אני מטילה ספק, ולכן אני מאמינה כי העתיד יהיה טוב יותר."
* "אני מטילה ספק, ולכן אני מאמינה כי העתיד יהיה טוב יותר."


===לשמוע, לראות (1968)===
===הקשב וראה (1968)===


* "לעבר יש מקומות ריקים שצבעם שחור."
* "לעבר יש מקומות ריקים שצבעם שחור."

גרסה מ־09:14, 8 במאי 2009

אלזה טריולה (11 בספטמבר 1896 - 16 ביוני 1970), סופרת יהודיה-צרפתיה ממוצא רוסי.

מתוך ספריה

אלף חרטות (1942)

  • "חולם אמיתי הוא מי שחולם על הלא אפשרי."
  • "למדתי כי כדי להיות נביא די להיות פסימיסט."

הקנס הראשון של 200 פרנק (1944)

  • "אין בנמצא מקום שבו נוכל לנשום טוב יותר מאשר על סיפונה של אוניה."

צבאות רוחות הרפאים (1947)

  • "אינני יכולה להקשיב, אם איש אינו משיב לי."
  • "ניהולו של העולם כמוהו כניהול משק בית: צריך כל יום להתחיל מחדש."
  • "אין בנמצא התאבדויות; ישנם רק מתים."

הסוס האדמוני (1953)

  • "העתיד איננו מהווה שיפור של ההווה; זה משהו אחר."

לונה פארק (1960)

  • "דבר אינו עוצר את האמן; הוא אינו נבוך כמו המדען... הוא חודר מבעד לדלתותיו של המדע."
  • "עלינו לראות את עצמנו כמי שעומדים למות מחר; מה שהורג אותנו היא המחשבה שיש לנו עוד זמן."

לעולם לא (1965)

  • "לזמן אין תפקיד אחר מאשר לאכל את עצמו; הוא בוער בלי להשאיר אפר."
  • "הזמן אינו אלא פעילותו של החלל."
  • "אני מטילה ספק, ולכן אני מאמינה כי העתיד יהיה טוב יותר."

הקשב וראה (1968)

  • "לעבר יש מקומות ריקים שצבעם שחור."

משחק מילים (1969)

  • "הגיע זמן הפרעון; בזבזתי את חיי שלא היו אלא הלוואה שעליה צריך לשלם ריבית למוות."
  • "הכתיבה האצילה ביותר מהווה את כיבושו של האדם."
  • "ניתן לחשוב על הקורא כדמותו העיקרית של הרומן, ממש כמו זו של הסופר; בלעדי הקורא דבר אינו קורה."

הסופר והספר

  • "השתיקה כמוה כרוח: היא מציתה את אי ההבנות הגדולות, ומכבה את הקטנות."

פתגמיה של אלזה

  • "למתרסים יש שני צדדים בלבד."

מיוחס

  • "תמיד ולעולם לא, שניהם ארוכים במידה שווה."