אלזה טריולה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
בינוויקי |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
===אלף חרטות (1942)=== |
===אלף חרטות (1942)=== |
||
* "חולם אמיתי הוא מי שחולם על הלא אפשרי." |
* "חולם אמיתי הוא מי שחולם על הלא אפשרי." |
||
* "למדתי כי כדי להיות נביא די להיות פסימיסט." |
* "למדתי כי כדי להיות נביא די להיות פסימיסט." |
||
===הקנס הראשון של 200 פרנק (1944)=== |
===הקנס הראשון של 200 פרנק (1944)=== |
||
* "אין בנמצא מקום שבו נוכל לנשום טוב יותר מאשר על סיפונה של אונייה." |
* "אין בנמצא מקום שבו נוכל לנשום טוב יותר מאשר על סיפונה של אונייה." |
||
===צבאות רוחות הרפאים (1947)=== |
===צבאות רוחות הרפאים (1947)=== |
||
* "אינני יכולה להקשיב, אם איש אינו משיב לדבריי." |
* "אינני יכולה להקשיב, אם איש אינו משיב לדבריי." |
||
* "ניהולו של העולם כמוהו כניהול משק בית: צריך כל יום להתחיל מחדש." |
* "ניהולו של העולם כמוהו כניהול משק בית: צריך כל יום להתחיל מחדש." |
||
שורה 19: | שורה 16: | ||
===הסוס האדמוני (1953)=== |
===הסוס האדמוני (1953)=== |
||
* "העתיד איננו מהווה שיפור של ההווה; זה משהו אחר." |
* "העתיד איננו מהווה שיפור של ההווה; זה משהו אחר." |
||
===לונה פארק (1960)=== |
===לונה פארק (1960)=== |
||
* "דבר אינו עוצר את האמן; הוא אינו נבוך כמו המדען... הוא חודר מבעד לדלתותיו של המדע." |
* "דבר אינו עוצר את האמן; הוא אינו נבוך כמו המדען... הוא חודר מבעד לדלתותיו של המדע." |
||
* "עלינו לראות את עצמנו כמי שעומדים למות מחר; מה שהורג אותנו היא המחשבה שיש לנו עוד זמן." |
* "עלינו לראות את עצמנו כמי שעומדים למות מחר; מה שהורג אותנו היא המחשבה שיש לנו עוד זמן." |
||
===לעולם לא (1965)=== |
===לעולם לא (1965)=== |
||
* "לזמן אין תפקיד אחר מאשר לאכל את עצמו; הוא בוער בלי להשאיר אפר." |
* "לזמן אין תפקיד אחר מאשר לאכל את עצמו; הוא בוער בלי להשאיר אפר." |
||
* "הזמן אינו אלא פעילותו של החלל." |
* "הזמן אינו אלא פעילותו של החלל." |
||
שורה 34: | שורה 28: | ||
===הקשב וראה (1968)=== |
===הקשב וראה (1968)=== |
||
* "לעבר יש מקומות ריקים שצבעם שחור." |
* "לעבר יש מקומות ריקים שצבעם שחור." |
||
===משחק מילים (1969)=== |
===משחק מילים (1969)=== |
||
* "הגיע זמן הפירעון; בזבזתי את חיי שלא היו אלא הלוואה שעליה צריך לשלם ריבית למוות." |
* "הגיע זמן הפירעון; בזבזתי את חיי שלא היו אלא הלוואה שעליה צריך לשלם ריבית למוות." |
||
* "הכתיבה האצילה ביותר מהווה את כיבושו של האדם." |
* "הכתיבה האצילה ביותר מהווה את כיבושו של האדם." |
||
שורה 44: | שורה 36: | ||
===הסופר והספר=== |
===הסופר והספר=== |
||
* "השתיקה כמוה כרוח: היא מציתה את אי ההבנות הגדולות, ומכבה את הקטנות." |
* "השתיקה כמוה כרוח: היא מציתה את אי ההבנות הגדולות, ומכבה את הקטנות." |
||
===פתגמיה של אלזה=== |
===פתגמיה של אלזה=== |
||
* "למתרסים יש שני צדדים בלבד." |
* "למתרסים יש שני צדדים בלבד." |
||
==מיוחס== |
==מיוחס== |
||
* "תמיד ולעולם לא, שניהם ארוכים במידה שווה." |
* "תמיד ולעולם לא, שניהם ארוכים במידה שווה." |
||
{{מיון רגיל: |
{{מיון רגיל:טריולה, אלזה}} |
||
[[קטגוריה:סופרים יהודים]] |
[[קטגוריה:סופרים יהודים]] |
||
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]] |
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]] |
||
[[es:Elsa Triolet]] |
|||
[[it:Elsa Triolet]] |
|||
[[sl:Elsa Triolet]] |
גרסה מ־02:21, 16 בפברואר 2010
אלזה טריולה (בצרפתית: Elsa Triolet) (11 בספטמבר 1896 - 16 ביוני 1970), סופרת יהודייה־צרפתייה ממוצא רוסי.
מתוך ספריה
אלף חרטות (1942)
- "חולם אמיתי הוא מי שחולם על הלא אפשרי."
- "למדתי כי כדי להיות נביא די להיות פסימיסט."
הקנס הראשון של 200 פרנק (1944)
- "אין בנמצא מקום שבו נוכל לנשום טוב יותר מאשר על סיפונה של אונייה."
צבאות רוחות הרפאים (1947)
- "אינני יכולה להקשיב, אם איש אינו משיב לדבריי."
- "ניהולו של העולם כמוהו כניהול משק בית: צריך כל יום להתחיל מחדש."
- "אין בנמצא התאבדויות; ישנם רק מתים."
הסוס האדמוני (1953)
- "העתיד איננו מהווה שיפור של ההווה; זה משהו אחר."
לונה פארק (1960)
- "דבר אינו עוצר את האמן; הוא אינו נבוך כמו המדען... הוא חודר מבעד לדלתותיו של המדע."
- "עלינו לראות את עצמנו כמי שעומדים למות מחר; מה שהורג אותנו היא המחשבה שיש לנו עוד זמן."
לעולם לא (1965)
- "לזמן אין תפקיד אחר מאשר לאכל את עצמו; הוא בוער בלי להשאיר אפר."
- "הזמן אינו אלא פעילותו של החלל."
- "אני מטילה ספק, ולכן אני מאמינה כי העתיד יהיה טוב יותר."
הקשב וראה (1968)
- "לעבר יש מקומות ריקים שצבעם שחור."
משחק מילים (1969)
- "הגיע זמן הפירעון; בזבזתי את חיי שלא היו אלא הלוואה שעליה צריך לשלם ריבית למוות."
- "הכתיבה האצילה ביותר מהווה את כיבושו של האדם."
- "ניתן לחשוב על הקורא כדמותו העיקרית של הרומן, ממש כמו זו של הסופר; בלעדי הקורא דבר אינו קורה."
הסופר והספר
- "השתיקה כמוה כרוח: היא מציתה את אי ההבנות הגדולות, ומכבה את הקטנות."
פתגמיה של אלזה
- "למתרסים יש שני צדדים בלבד."
מיוחס
- "תמיד ולעולם לא, שניהם ארוכים במידה שווה."