המסור 2

המסור 2 (באנגלית: Saw II) הוא סרט אימה משנת 2005, סרט ההמשך של "המסור" משנת 2004. שישה אסירים לשעבר ונער אחד מתעוררים בבית מלא בגז עצבים רעיל והם חייבים לעבוד ביחד כדי להימלט בחיים. בינתיים צוות ימ"מ פולש למאורתו של ג'יגסו וחוקר אותו על מקום הימצאם של הקורבנות שלו. הסרט בוים על ידי דארן לין בואוסמן ונכתב על ידי ליי ונל ודארן לין בואוסמן.

ג'ון קריימר/ג'יגסו

• "אה, כן, יהיה דם."
• "אני רוצה לשחק משחק."
• "מה היית עושה לפני חמש שנים? היית עוקב אחר ההוראות אז? האם היית שובר לי את הלסת עם פנס?"
• "לא כדאי לך ללכת עכשיו בזמן שהבן שלך משתין דם."
• "המשחק... המשחק נגמר. אני אקח אותך לבית." ~ בעוד אריק מתיוס מכניס לו אקדח לפה
• "זה הבית האחרון משמאל." ~ מכוון את אריק לבית

הקלטות

• "שלום, מייקל. אני רוצה לשחק משחק. עד כה במה שכאילו קראת לו 'חיים', התפרנסת מלהציץ לאחרים. החברה תקרא לך מודיע, עכברוש, מלשין. אני קורא לך בן אדם לא ראוי לגוף שלך, לחיים שקיבלת. עכשיו נראה אם אתה מוכן להסתכל פנימה ולא החוצה, ולוותר על הדבר היחיד שעליו אתה מסתמך על מנת להמשיך לחיות. המכשיר סביב לצווארך הוא מסכת מוות. המסכה היא על טיימר. אם לא תאתר את המפתח בזמן, המסכה תיסגר. תחשוב על זה כמו מלכודת פרח ונוס. מה שאתה מסתכל עליו עכשיו הוא הגוף שלך לפני לא פחות משעתיים. אל תדאג, אתה שקוע בשינה עמוקה ולא יכול להרגיש דבר. אם ניקח בחשבון שאתה בעמדת נחיתות מאוד גדולה כאן, אני הולך לתת לך רמז קטן איפה הסתרתי את המפתח. אז הקשב טוב, זה הרמז: [מסך הטלוויזיה מראה צילום רנטגן.] זה ממש מול העיניים שלך. כמה דם אתה מוכן לשפוך כדי להישאר בחיים מייקל? לחיות או למות, עשה את בחירתך."
• "שלום... וברוכים הבאים. אני מאמין שכולכם תוהים איפה אתם. אני יכול להבטיח לכם שהמיקום שלכם לא חשוב, מה שהקירות האלה יכולים להציע לכם חשוב: גאולה, אם תרוויחו אותה. 3 שעות מעכשיו הדלת לבית הזה תיפתח. למרבה הצער, יש לכם רק שעתיים לחיות. ברגע זה, אתם נושמים רעל עצבים קטלני. אתם נושמים אותו מהרגע שהגעתם הנה. אלה מכם שמכירים את ההתקפות ברכבת התחתית של טוקיו יודעים את ההשפעות שיש לרעל הזה על גוף האדם. הדרך היחידה להתגבר על זה ולצאת מהדלת הזאת, זה למצוא תרופת נגד. כמה מהן נמצאות בתוך הבית. אחת מהן נמצאת בתוך הכספת שמולכם. כולכם מחזיקים את הצירוף לכספת. תחשבו חזק. המספרים הם בצד האחורי של ראשכם. הרמז לסדר שלהם יכול להימצא מעבר לקשת. ברגע שתבינו יש לכולכם במשותף, תוכלו להשיג הבנה טובה יותר של למה אתם כאן. X מסמן את הנקודה של הרמז הזה, אז הביטו היטב. בואו נשחק."
• "שלום, אובי. אני רוצה לשחק משחק. שנים שרפת את הסובבים אותך בשקרים, שמרנות ותרמיות. עכשיו יש לך הזדמנות לגאול את עצמך מהמשחקים ששיחקת עם אנשים, על ידי כך שתשחק באחד משלי. בתוך המכשיר שמולך יש שתי תרופות נגד לרעל שזורם בוורידים שלך. אחת מהן היא המתנה שלי אליך על שעזרת לי לחטוף את האחרים. השנייה היא שלך כדי לתרום. עם זאת אחת מהן תגיע עם מחיר. זכור אובי: ברגע שאתה בגיהינום, רק השטן יכול לעזור לך לצאת."
• "שלום חאווייר, אני רוצה לשחק משחק. המשחק שאני רוצה לשחק מאוד דומה למשחק ששיחקת בתור מוכר סמים. המשחק של להציע תקווה לנואשים, במחיר. אני חושב שאנחנו יכולים להסכים שהמצב שלך נואש. אז, אני מציע לך תקווה. המחיר שאתה משלם הוא שאתה צריך להיכנס לתוך הבור שהכרחת את כל הלקוחות שלך להיכנס אליו. כשנכנסת לחדר הזה הפעלת טיימר. כאשר הזמן בו יפוג, הדלת שמולך תינעל לנצח. רק אם תמצא את המפתח לפני שהזמן יגמר, תוכל לפתוח אותה ולקחת את התרופה שבפנים. אני אתן לך רק רמז אחד לאיפה המפתח הזה יכול להיות: זה יהיה כמו למצוא מחט בערמת שחת. בוא נתחיל במשחק."

אריק מת'יוס

• "אמא שלך מקבלת משמורת עליך, ואני מקבל לקחת אותך למעצר." ~ לדניאל
• "טוב אז לך!" ~ לדניאל
• "אני לא רוצה לדבר איתו."
• "השעון מתקתק, ג'ון."
• "זה קצת קשה לעקוב אחר ההוראות כשיש לך את הבן שלי, ג'ון."
• "להצמיד למישהו אקדח לראש ולהכריח אותו ללחוץ על ההדק, זה עדיין רצח."
• "ראשית, אמרת שאתה רוצה לדבר, אחר כך אמרת שאתה רוצה לשחק, אתה מדבר וזה לא אומר כלום!"
• "בן זונה! היכן הוא?!" ~ תוקף את ג'יגסו
• "אני אהרוג אותך! זונה מלוכלכת! זונה מלוכלכת! אני אהרוג אותך! לא! לא! [הצעקות מתפוגגות]" ~ לאחר שאמנדה נועלת אותו בשירותים מהסרט הראשון

ג'ונס

• "אנחנו אפילו לא יודעים מה יש במזרקים האלו, אתה מוכן להזריק לעצמך אחד כזה ביד כדי לגלות?"
• "לא משנה מה יש לנו לעשות, יש לנו שלוש דקות לעשות את זה."
• "אתה ואני, יכולים להמשיך ללכת אחד נגד השני כמו אז בכלא, או שאנחנו יכולים לגלות ביחד מי עושה לנו את זה."
• "אתה מזכיר לי את עצמי. לא משנה באיזה מצב מזוין אתה נמצא, אתה תמיד חייב למצוא לעצמך אויב. אתה יודע מה? יש לי אויבים, בן אדם. מחוץ לקירות המזדיינים האלו, אחי. והם מחפשים אותי. ואם הם לא מוצאים אותי, הם הולכים לאלה שקרובים אליי. המשפחה שלי. אתה מבין?"
• "כל מה שאני אומר זה שבו ניקח ת'זמן ונחשוב על תוכנית פעולה."

חאווייר

• "תראו מי מדברת. הדלת היחידה שאת יודעת לפתוח... זה בין הרגליים שלך!"
• "זה רק אני וככה אני אוהב את זה."

שיחות

דניאל: "לקח לך הרבה זמן."

אריק מת'יוס: "(ציני) אני מצטער. לא הספקתי לשריין את זה בלוח זמנים שלי."

---

דניאל: "אני פשוט חושב שאני צריך לחזור מוקדם לאמא."

אריק מת'יוס: "מה אמרת?"

דניאל: "מה, אתה לא שומע אותי?"

אריק מת'יוס: "לא, אני לא שומע אותך. תגיד את זה שוב."

דניאל: "(לאט) אני חושב שאני צריך לחזור לאמא..."

אריק מת'יוס: "טוב אז לך!"

---

קרי: "זה היה הקצין שהגיע והציג את עצמו כחבר שלך."

אריק מת'יוס: "הוא לא היה חבר שלי. הוא היה מלשן. עשיתי לקצין הזה משהו רק מלהסתכל עליו?"

קרי: "ובכן, הוא לא היה חיובי. בגלל זה רציתי אותך כאן."

אריק מת'יוס: "אוקיי. אז תני לי להעיף מבט על הפרצוף שלו. אני אגיד לך תוך שתי שניות אם זה הוא או לא."

קרי: "כאן טמונה הבעיה."

---

קרי: "אוקיי, בוא פשוט נעמיד פנים לרגע שזה חדש לנו, בסדר? אתה יכול לחשוב על מישהו שירצה לעשות את זה לבחור שלך?"

אריק מת'יוס: "ובכן, הוא מלשן, קרי. את רוצה רשימה של חשודים אפשריים? קחי ספר טלפוניים."

קרי: "מסוממים פאנקיסטים במחוז לא צריכים תואר בהנדסה. עכשיו הייתי אומרת שסיבת המוות שלנו כאן מצמצמת את האפשרות הזאת למטה, לא?"

---

אריק מת'יוס: "את יודעת, לך ולבחור הזה יש הרבה במשותף, קרי."

קרי: "או, כן?"

אריק מת'יוס: "כן. אתם שניכם אוהבים לשחק במשחקים עם אנשים."

קרי: "תסלח לי?"

אריק מת'יוס: "אף פעם אל תביאי אליי עוד איזה חרא כזה בזירת הפשע."

קרי: "אני לא זאת שמגרה אותך. זה הוא."

אריק מת'יוס: "אני לא מתכוון שאני צריך לאכול את הפיתיון. חוץ מזה אני בתפוסה מלאה כמו שאת רואה."

קרי: "קצת סידורים בשולחן וחרא עובד."

אריק מת'יוס: "כן, טוב, בין זה לבין מחלקת חקירות פנימיות שנושפת בעורפי, הבן שלי והקריירה הפורחת שלו בפשע ואשתי מזיינת עורכי דין בגירושין, הייתי אומר שידיי מספיק מלאות, לא?"

קרי: "כן. תראה, אני מצטערת. אני קיוויתי, שאני אוכל להביא לך את זה."

אריק מת'יוס: "אנחנו לא שותפים יותר, קרי."

קרי: "היי, תשכח את זה שאנחנו לא שותפים. מה לגבי העובדה שהבחור כתב את השם המזוין שלך על הקיר? הוא ביקש אותך."

אריק מת'יוס: "זו לא פעם ראשונה שאיזה פסיכופת קורא לי החוצה."

קרי: "אוקיי. מה לגבי העובדה שאני שואלת?"

אריק מת'יוס: "לא יכול לעזור לך."

קרי: "(צינית) וואו."

אריק מת'יוס: "את המומחה לג'יגסו."

קרי: "מתי הפסקת להיות שוטר?"

---

קרי: "חשבתי שהתפוסה שלך גדולה כפי שהיא."

אריק מת'יוס: "רק מתייג את עצמי לנסיעה."

---

אריק מת'יוס: "היי, זה קרוב מספיק?"

ריג: "תעיף ת'תחת שלו מפה."

(אריק מתחיל ללכת)

ג'ון: "למעשה, אני אצטרך להישאר כאן בזמן שאתה מתמודד עם הבעיה שלך, הבלש מת'יוס."

אריק מת'יוס: "איזה בעיה?"

ג'ון: "הבעיה שבחדר הזה."

---

אריק מת'יוס: "מה זה לעזאזל? היי, היי, מה זה לעזאזל?!"

ג'ון: "זה הבן שלך דניאל. אתה זוכר אותו, נכון?"

אריק מת'יוס: "אני יודע מי זה, חתיכת חרא. אבל מה לעזאזל הוא עושה על המוניטור הזה?"

ג'ון: "ובכן, אני לא הסתכלתי עליהם זמן מה, אז יהיה לי קשה לומר, אני מתאר לעצמי שהוא מתכווץ בפינה עם מבט על פניו..."

אריק מת'יוס: "בן זונה! [רץ קדימה, ריג עוצר אותו] בן זונה! איפה הוא?! איפה הוא?!"

ג'ון: "איפה הוא? זאת בעיה שאתה תצטרך לפתור לפני שיהיה מאוחר מידי.יש לו שעתיים עד שרעל הגז יזחל למערכת העצבים שלו ורקמות גופו ישברו והוא יקיז דם מכל חור שהוא. [מחייך] אה, כן, יהיה דם."

אריק מת'יוס: "תגיד לי איפה הוא!"

ג'ון: "הוא במקום בטוח." ~ נשמע גם כמו: 'הוא בכספת'

---

גס: "איך זה יכול להיות שאתה מתעורר בחדר ואתה לא יודע איפה אתה?"

חאווייר: "אני מנחש שמעולם לא היית שיכור לפני כן."

גס: "הייתי שיכור. ביליתי שלוש שנים במכללה לשיכורים. זו לא השתכרות. זו חטיפה."

---

[אמנדה מוציאה כמה בלטות רופפות, ומוצאת רשמקול]

ג'ונס: "מה זה?"

אמנדה: "כל מה שאתה צריך לדעת נמצא פה בפנים." ~ מתחילה את השמעת הקלטת

---

ג'ונס: "כדאי שתתחילי לדבר עכשיו! מה זה!?"

אמנדה: "זה משחק."

ג'ונס: "שום משחק מזוין, לאיש הזה הרגע הורידו את הראש."

אמנדה: "הוא בוחן אותנו."

ג'ונס: "מי בוחן אותנו?"

אמנדה: "ג'יגסו."

ג'ונס: "מי זה לעזאזל ג'יגסו?"

אדיסון: "אתה לא רואה את החדשות המזוינות?"

ג'ונס: "לא. מי זה?"

אדיסון: "הוא רוצח סדרתי."

אמנדה: "לא, הוא לא. הוא בוחן אותנו. הוא רוצה שנשרוד את זה. אבל אתם חייבים לשחק על פי החוקים המזוינים!"

ג'ונס: "אוקיי, אני הולך לשאול את זה שוב. איך את יודעת את כל זה?"

אמנדה: "בגלל ששיחקתי פעם."