חנה ארנדט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
* "ללא קשר לשאלה אם הגזענות נראית כמו תוצאתה הטבעית של קטסטרופה או אם היא מכשיר מודע ליצירתה של קטסטרופה, היא קשורה תמיד לרגש של בוז ל[[עבודה|עמל]], עם שנאה לגבולות טריטוריאליים, עם חוסר שורשיות כללי, ואם אמונה פעילה בהיותך נבחרו הישיר של [[אלוהים]]"
* "ללא קשר לשאלה אם הגזענות נראית כמו תוצאתה הטבעית של קטסטרופה או אם היא מכשיר מודע ליצירתה של קטסטרופה, היא קשורה תמיד לרגש של בוז ל[[עבודה|עמל]], עם שנאה לגבולות טריטוריאליים, עם חוסר שורשיות כללי, ואם אמונה פעילה בהיותך נבחרו הישיר של [[אלוהים]]"
* "אגדות מושכות את המשובח ביותר של תקופתנו, כפי שהאידאולוגיות מושכות את הממוצע, וכפי שהסיפורים הנלחשים מפה לאוזן בדבר הכוחות החשאיים המפחידים שמאחורי הקלעים מפתים את הרע ביותר"
* "אגדות מושכות את המשובח ביותר של תקופתנו, כפי שהאידאולוגיות מושכות את הממוצע, וכפי שהסיפורים הנלחשים מפה לאוזן בדבר הכוחות החשאיים המפחידים שמאחורי הקלעים מפתים את הרע ביותר"
* "מבחינה פוליטית, השבטיות הלאומית מדגישה תדיר כי עמה שלה מוקף דרך קבע ב"עולם של אויבים", "אחד נגד כולם", וכי קיים הבדל מהותי בין עם זה לכל האחרים. היא טוענת לייחודו ולחד-פעמיותו של העם הזה, ולחוסר ההלימות בינו לבין כל העמים האחרים, ודוחה תאורטית כל אפשרות של אנושיות משותפת, וזאת זמן רב לפני שטענה זו משמשת להחרבת אנושיותו של האדם"
==מיוחס==
==מיוחס==
* "הקידמה והקטסטרופה הן שני צדדים של אותה מטבע."
* "הקידמה והקטסטרופה הן שני צדדים של אותה מטבע."

גרסה מ־21:31, 21 בינואר 2012

קובץ:Stamp Hannah Arendt.jpg
בול מערב גרמני לזכרה של ארנדט

חנה ארנדט (בגרמנית: Hannah Arendt)‏ (14 באוקטובר 1906 - 4 בדצמבר 1975), פילוסופית יהודיה גרמניה.

מתוך

מקורות הטוטאליטריות

  • "ללא ההמונים אין קיום למנהיג."
  • "התולדה הישירה, החד־משמעית, היחידה של התנועות האנטישמיות של המאה ה־19 לא הייתה הנאציזם אלא להיפך, הציונות, שבצורתה האידיאולוגית המערבית לפחות הייתה סוג של אידיאולוגיית־נגד, ה'תשובה' לאנטישימיות."
  • "מדינת האומה היא הפחות מתאימה להתפשטות חסרת גבולות משום שההסכמה האמיתית שעליה היא מבוססת אינה יכולה להימתח עד אין סוף. בכל מקום בו הופיעה מדינת־האומה בתור כוח כובש, היא עוררה תודעה לאומית ורצון לריבונות בקרב העם הכבוש."
  • "הכישלון הנפוליאוני באיחודה של אירופה תחת הדגל הצרפתי היה עדות ברורה לכך שכיבוש בידי אומה הוביל להתעוררות מקיפה של תודעתו הלאומית של העם הכבוש, ובהמשך להתקוממות נגד הכובש, או מנגד, לרודנות. ואף שרודנות אכן יכולה לשלוט בהצלחה על עמים זרים, מפני שאינה נזקקת להסכמה, היא תצליח לשרוד בשלטון רק אם תחריב תחילה את כל המוסדות הלאומיים של עמה שלה."
  • "הגזע אינו ראשיתה של האנושות אלא סופה, לא מוצא העמים אלא שקיעתם, לא לידתו הטבעית של האדם אלא מותו הלא־טבעי."
  • "כוח השכנוע העצום המובנה באידאולוגיות המרכזיות של זמננו אינו מקרי. שכנוע אינו אפשרי ללא פניה אל החוויות או התשוקות, במילים אחרות אל הצרכים הפוליטיים המידיים..לא מעובדות מדעיות, כפי שחוגים שונים של דרוויניסטים היו רוצים להאמין, ואף לא מכוחם של חוקים היסטוריים..כל אידאולוגיה שיטתית מפותחת נוצרה, התפתחה והשתפרה ככלי נשק פוליטי ולא כדוקטרינה תאורטית...ההיבט המדעי שלהן הוא משני, ונובע קודם כל מהרצון לספק טיעונים שאין בהם פרצות"
  • "ללא קשר לשאלה אם הגזענות נראית כמו תוצאתה הטבעית של קטסטרופה או אם היא מכשיר מודע ליצירתה של קטסטרופה, היא קשורה תמיד לרגש של בוז לעמל, עם שנאה לגבולות טריטוריאליים, עם חוסר שורשיות כללי, ואם אמונה פעילה בהיותך נבחרו הישיר של אלוהים"
  • "אגדות מושכות את המשובח ביותר של תקופתנו, כפי שהאידאולוגיות מושכות את הממוצע, וכפי שהסיפורים הנלחשים מפה לאוזן בדבר הכוחות החשאיים המפחידים שמאחורי הקלעים מפתים את הרע ביותר"
  • "מבחינה פוליטית, השבטיות הלאומית מדגישה תדיר כי עמה שלה מוקף דרך קבע ב"עולם של אויבים", "אחד נגד כולם", וכי קיים הבדל מהותי בין עם זה לכל האחרים. היא טוענת לייחודו ולחד-פעמיותו של העם הזה, ולחוסר ההלימות בינו לבין כל העמים האחרים, ודוחה תאורטית כל אפשרות של אנושיות משותפת, וזאת זמן רב לפני שטענה זו משמשת להחרבת אנושיותו של האדם"

מיוחס

  • "הקידמה והקטסטרופה הן שני צדדים של אותה מטבע."
  • "הרוע מטביע את חותמו על מחשבה ריקנית."
  • "ההמונים אינם מעוניינים בתרבות אלא בבידור."
  • "כדי לאמת את זהותי אני תלויה לחלוטין בזולתי."
  • "המילים הנכונות שאנו מוצאים ברגע הנכון הן אלה של המעשה."