בעקבות הזמן האבוד

בעקבות הזמן האבוד (בצרפתית: À la recherche du temps perdu) היא סדרת ספרים מאת מרסל פרוסט שיצאה לאור בשנים 1913 - 1927. היא תורגמה לעברית על ידי ישראל זמורה, ולאחר מכן על ידי הלית ישורון.

"גני העדן האמיתיים הם גני העדן שאיבדנו."
"החיים האמיתיים, החיים שלבסוף התגלו והתבהרו ולפיכך הם החיים היחידים שנחיו במלואם, הינם הספרות."
"ביקורי הסב לאשתו שמחה כה רבה, כך סיפרה לו, ורומם את רוחה למשך ערב שלם."
"הנה, על נושאים כאלה אתה יכול לשוחח איתי. אבל סוג הדברים שאליו אתה רומז, בשבילי הוא סנסקריט."
"היא, אדם כה מוסרי ועמוס מוסכמות, האמינה כי זה מנהג אשר האוניברסליות שבו הפכה אותו למכובד."
"לקלוּת התנועה שלו היו מן־הסתם סיבות פסיכולוגיות מגוּונות, חשש להתגלוֹת, רצון שלא להיראות כמי שמקנן בו החשש הזה."
"מאז שההצלחה האירה פנים לאימוני הגוף, הבטלנות זוכה לתדמית ספורטיבית גם מעֵבר לשעות הספורט, והיא מתרגמת לאו דווקא לנרפּוּת אלא לחיוניות קדחתנית המכוּונת לשלול מן השיממון זמן או מקום להתפתח."
"אני הראשון שלה. ידעתי שהיא מסרבת לכולם, וכשקיבלתי את המכתב המתוק שבו אמרה כי לא תדע אושר אלא איתי, שפשפתי את עיני."
"יש, כמדומה, זיכרון לא־רצוני באיברים, חיקוי דהוי ועָקר של הזיכרון האחר, שמאריך ימים מן האחר, כפי שיש בעלי־חיים או צמחים לא־תבוניים המאריכים ימים מן האדם."
"בהקשיבו לשחקנית, המתין כל אחד בראש מורכן ובעין חוקרת, עד שחברו ייטול יוזמה לצחוק או לשפוט, לבכות או למחוא־כף."
"נראתה כאילו היא מקשיבה לשירים להנאתה הפרטית, כאילו התחשק לה שיבואו לדקלם אותם לכבודה, ולכבודה בלבד, ובמקרה נמצאים כאן גם חמש־מאות איש, מידידיה, שהרשתה להם לבוא כמו בהיחבא ולצפות בהנאתה הפרטית."
"לאחר המוות מסתלק הזמן מן הגוף, והזיכרונות – כה אדישים, כה דהים עכשיו – נמחקים מן האחת שאיננה עוד, ועד מהרה יימחו גם מן האחד שאותו עדיין יענו, אך סופם להיכחד בו רק כאשר תשוקת גוף חי לא תכלכל אותם עוד."
"הם ידעו כי לא יהיו שם לבדם. ואכן החושך, הרוחץ כל דבר כיסוד חדש ומפתה אנשים רבים לא להתנגד, מביא לביטולו של שלב העונג המקדים ומכניס אותנו היישר אל תחום הליטופים, שכרגיל אנו מגיעים אליו רק כעבור זמן."
"הפעם הבחין בבירור בפראזה המתרוממת למשך רגעים אחדים מעל גלי הצליל. בו ברגע שילדה אותו למנעמי בשרים זרים ומוזרים, שקודם לכן לא שיער את קיומם, עד שחש כי דבר מבלעדיה לא יוכל להכניסו בסודם, ולבו יצא אליה כאל אהבה נעלמה. בקצב איטי הוליכה אותו הפראזה תחילה לכאן, אחר לשם, ואז למקום אחר, אלי אושר נאצל, מפוענח ומדויק."

נאמר עליו[עריכה]

"קריאה בפרוסט דורשת מאמץ, שבתמורה יזכה את הקורא בהתנסות שאין כדוגמתה בתולדות הספרות. עליךָ להתמיד בהליכה מן החיים אל הספרות ומן הספרות אל החיים." ~ הלית ישורון
"כיום נחשבת סדרת 'בעקבות הזמן האבוד' לאחת מיצירות המופת הגדולות של הספרות הצרפתית המודרנית." ~ איתי שטרן