לאו שה
לָאוֹ שֶׁה (בסינית: 老舍 ; 3 בפברואר 1899 - 4 באוקטובר 1966), סופר ומחזאי סיני.
מתוך יצירותיו[עריכה]
ארבעה דורות תחת גג אחד[עריכה]
- "הבדידות היא בית כלא."
- "כאשר הלב חם, לא קר לנו."
- "אדם מסוגל להתכחש לנפשו, עבור סיפוק חולף."
- "העיניים הן שליחות התבונה והלב."
- "השמים אינם מתבהרים כל עוד נשמעים הרעמים."
- "כאשר הציפור בכלוב, פעם אחת ולתמיד, לשם מה תרצה לשיר?"
- "כאשר אנו עומדים לפני נמר, זה חסר תועלת לחשוב הרבה. צריך לבחור בין להיאבק לבין להימלט."
- "פרח אינו יפה אלא על השיח."
- "לפעמים השתיקה היא צורה של התנגדות."
- "החלשים אוהבים לצוד נמרים מתים."
- "לבה של אם כמוהו כמדחום של רגשות ילדיה."
ילד שנפל מן השמים[עריכה]
- "ללא אוושת עלי עץ הערבה, כיצד נכיר את יופיה של הרוח?"
- "המציאות נמדדת בהתנסות מעשית, וגורמת לאדם להיות חסר רחמים."
- "לפעמים מתוך ייאוש פורצת תקווה."
- "הקנאה והלגלוג הם בני ברית טבעיים."