קנדיד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
מהדורה אנגלית של הספר

קנדיד (בצרפתית: Candide) הוא ספר סאטירי מאת וולטר. הספר יצא לאור ב־1759 ותורגם לעברית.

מתוך הספר[עריכה]

  • עבודה מרחיקה מאתנו שלוש מגרעות: השעמום, המידות הרעות והמחסור."
  • "לדוכס של ונציה יגונו; לאנשי הסירות יגונם."
  • "השוטים מעריצים כל מה שכתב סופר מפורסם. אני קורא עבור עצמי בלבד. אינני אוהב אלא מה שלי נועד."
  • "בטוב שבעולמות האפשריים ארמונו של הברון הוא היפה שבארמונות האפשריים, ורעייתו הברונית היא היפה שבברוניות."
  • "עובדה מוכחת בעליל היא, נהג תמיד לומר,שהדברים אינם יכולים להיות שונים מכפי שהם: שהרי הכול נוצר לשם תכלית מסוימת, ולכן נוצר הכול בהכרח לשם התכלית הטובה ביותר. למשל, האפים נועדו לשאת משקפיים ולכן יש לנו משקפיים. הרגליים נוצרו בעליל לגרביים ואכן אנו גורבים גרביים. האבנים נעשו כדי שיסתתו אותן ויבנו בהן ארמונות."
  • "אני תוהה מה מכל אלה הוא הגרוע ביותר: להיאנס מאה פעמים רצופות על ידי שודדי־ים כושים, לעמוד בכריתה של חצי ישבן, לחוות את נחת מקלם של החיילים הבולגרים, לספוג הצלפות פרגול ולהיתלות בטקס אוטו־דה־פה, לעבור נתיחה שלאחר המוות, לחתור בספינת עבדים – בקיצור, כל הזוועות שעברו על כולנו – או לחיות כאן באפס מעשה?"

נאמר עליו[עריכה]

  • "סאטירה חריפה על המציאות כולה, על הדרכים המעוותות של העולם, על הקנאות הדתית, החשיכה, המלחמה, העבדות, הפורענויות המונחתות על האדם ועל המציאות האכזרית של העולם." ~ אדיר כהן
  • "בעוד ש'קנדיד' הוא התקפה אכזרית ומרושעת על האופטימיות הפילוסופית, אין זו יצירה פסימית. היא שרה שיר הלל ליכולתו של האדם לשרוד את התלאות הנוראות ביותר ולחיות ואף לשגשג בעולם מלא מלחמות, אכזריות, מצוקה, רדיפות ואי סובלנות דתית." ~ גיטה מיי