נגד בדידות: מחשבות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

נגד בדידות: מחשבות הוא ספר מאת גדי טאוב שיצא לאור ב־2016. הספר הוא המשך לספר 'נגד בדידות: רשמים' שיצא לאור ב־2011.


  • "הנידח באמצע הסואן, האם זה לא לב החוויה האורבנית, פה ובכל מקום? זאת העיר היחידה בישראל שאפשר להגיד עליה אורבנית. כי היא מציעה את האינטימי שבלב האנונימי, את התחושה הכפולה הזאת שהעולם פתוח וזר, אבל מצד שני יש אינסוף מקומות לקנן בהם." ~ על תל אביב
  • "מספיק חדש ומספיק חופשי, בשביל שכל שישי אחר הצהריים, כשהעיר נרגעת ופתאום יש שקט בזמן שיש עוד אור, הרגיש חגיגי ומשוחרר כמו היום הראשון של החופש הגדול."
  • "הרחוב והעיר נראו לי עוינים, אבל גם נרפים. מושחתים, אבל גם נטולי תשוקה. כאילו הכול ספוג באיזה כעס גס, אבל החום והלחות כובשים אותו, מתישים אותו, עד שנשאר ממנו רק מין זעף עמום."
  • "ארצות הברית מגלמת את הפרדוקס שטוקוויל הבחין בו כבר במאה התשע־עשרה: אינדיבידואליזם דמוקרטי מוליד בסופו של דבר אחידות וקונפורמיזם. האובססיה של אמריקה עם גיוון היא בחלקה תוצאה של חוסר היכולת לייצר אותו. דמוקרטיה אינדיבידואליסטית (וקפיטליסטית) ממליכה את הממוצע – רייטינג הוא אחד הביטויים של הדבר הזה."
  • "ההרגשה הזאת, האמפתיה, היא ששומרת על מרקם החיים האנושי מפני התפרקות. יכול להיות שהמרקם נפרם בקצוות, אבל הוא חזק מספיק כדי לגרום לנו להיאחז בחיים כל עוד אנחנו כאן."

ראו גם[עריכה]