איך להיות לבד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
ג'ונתן פרנזן

איך להיות לבד (באנגלית: How to be Alone) הוא ספר מאת ג'ונתן פרנזן הכולל קובץ מאמרים על החיים בימינו. הספר יצא לאור ב־2002 ותורגם לעברית ב־2017.


  • "לשחרר את הקוראים משדי הצנזורה העצמית."
  • צחוק מקהה את העוקץ והקורא מרגיש בודד מעט פחות."
  • "המתחמים הסגורים של ימינו מאפשרים מידה מפתיעה של אנונימיות."
  • טלוויזיה היא חסרת בושה ובלא בושה לא תיתכן הבחנה בין פרטי לציבורי."
  • "תפקידי כעת הוא לעמוד או ללכת ליד הרכבות בפרצוף מהורהר, וכך אני עושה במשך שעה."
  • "אני חש אובדן ואת ניגודו בעת ובעונה אחת. כל אחד מהזוגות האלה היה יכול להיות ההורים שלי."
  • "אני מרגיש שהרחוב הזה, הזיכרון שהוא השאיר בי, הוא שלי. ועם זאת, אין לי שום בעלות עליו."
  • "הוריי הולידו אותי בגיל מאוחר, והחוויה הטיפוסית ביותר של ילדותי הייתה להישאר לבד ולהסתדר בזמן שהמבוגרים הולכים לעבודה או למסיבה."
  • "אני גומע את רצונם הטוב של אנשים שאינם תובעים ממני דבר, רק קפצו להגיד שלום, לכל היותר לקבל חתימה לזכר הימים הטובים ההם."
  • "היום אנשים חושפים באוזניך את המחלות שלהם, את שכר הדירה שהם משלמים ואת התרופות נגד דיכאון שהם נוטלים."
  • "הצורך להציג פן ציבורי הוא צורך בסיסי לא פחות מהצורך במרחב פרטי שבו נוכל להסיר את המסיכה. אנחנו זקוקים לבית שאינו מרחב ציבורי ולמרחב ציבורי שאינו בית."

נאמר עליו[עריכה]

  • "למרות הרוח האפוקליפטית השורה על לב הגותו של פרנזן, קובץ מאמריו הוא ספר אופטימי ולפרקים אף מצחיק מאוד. להיות לבד עם פרנזן זו גם הפעם חגיגה." ~ אלונה קמחי