אלישבע גרינבאום

"רַק כְּשֶׁתִּלְחַשׁ אֶת שְׁמִי אֵדַע, בְּכָל שָׁעָה, שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר."

אלישבע גרינבאום (1965 - 2004) הייתה משוררת ומחזאית ישראלית.

מתוך שיריה

"בְּפַטִּישׁ חָמֵשׁ קִילוֹ אַתָּה מַכֶּה בְּזַעַם בַּקִּירוֹת."
"מִלֵּאנוּ מֵימִיָּה בַּחֲלוֹמוֹת פֶּטֶל, מְנַסִּים לָתוּר אֶת כָּל שְׁבִילֵי הֶעָפָר בְּבַת אַחַת."
"מֵאָז שֶׁלָּמַדְתִּי לַשְּׂרוֹךְ אֶת נַעֲלַי אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי. פַּעַם אֲפִלּוּ הִגַּעְתִּי מְאֹד קָרוֹב אֵלָיו."
"הָיְתָה תְּקוּפָה. מְקָרֵר הָיָה מָקוֹם מָלֵא אֶפְשָׁרֻיּוֹת. יֶלֶד הָיָה דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹלִיד."
"פַּעַם הָיְתָה יוֹצֵאת בַּבֹּקֶר עִם מְעִיל וּמִטְרִיָּה. הָיָה לָהּ שֵׁם, שֶׁהָיָה רָשׁוּם עַל מַעֲטָפוֹת."
"כָּל חֹדֶשׁ הָיְתָה מַפְקִידָה מַשֶּׁהוּ בַּבַּנְק, וּמְשַׁחְרֶרֶת בֵּיצִית לַחֲלַל הָרֶחֶם."
"רַק הָעַיִן, הַמִּשְׁתַּקֶּפֶת בְּעֵינֵי אַחֲיוֹתַי, הָעַיִן, שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי רִקּוּד לֹא מַפְסִיקָה לִרְשֹׁם, הִיא הָאֵיבָר שֶׁכִּמְעַט מַסְגִּיר אוֹתִי."
"נִפְרָדִים לְתוֹךְ שְׁנָתֵנוּ אַט, אַט; אֲנַחְנוּ מַחֲזִיקִים יָדַיִם, נוֹשְׁרִים אִישׁ לְתוֹךְ חֲלוֹמוֹ."
"רַק כְּשֶׁתִּלְחַשׁ אֶת שְׁמִי אֵדַע, בְּכָל שָׁעָה, שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר. אֶפְקַח עֵינַי לְתוֹךְ קוֹלְךָ."
"מִתַּחַת הַיְּשִׁיבָה לְרֶגַע עַל סַפְסָל בַּסָּלוֹן, מֻנַּחַת הַקִּימָה לְאַלְתָּר."
"הַטֶּלֶפוֹן שָׁתַק כָּל הָעֶרֶב וְרַק הַפַּחַד צִלְצֵל וְצִלְצֵל."
"בַּבֹּקֶר שׁוּב לִנְסֹעַ מִכָּאן, אוּלַי אֲפִלּוּ הַלַּיְלָה, כֵּן, עַכְשָׁו, לַחֲצוֹת אֶת הַחֹשֶׁךְ בְּרַכֶּבֶת פְּרוּעַת מַחְשָׁבוֹת."
"כֵּיצַד אֶפָּרֵד מִמְּךָ? בִּשְׂעָרְךָ אֶטְמֹן נוֹצָה מִצִּפּוֹר שֶׁחָלְפָה בֵּין עֵינַי עֵת רְאִיתִיךָ לָרִאשׁוֹנָה."
"אֲנִי אָסֵב מַבָּטִי, אִשָּׁה שֶׁרַבִּים נִכְנְסוּ לְתוֹכָהּ, אֲבָל אִישׁ לֹא יָצָא מִתּוֹכָהּ מֵעוֹלָם."
"עָרְפִּית לְיַד הַעִירִיָּה, מַצָּב מְצֻיָּן, אֵי שָׁם, אֲנִי יוֹדַעַת, מִתַּחַת לְמִרְצֶפֶת שְׁבוּרָה, מְחַכּוֹת לִי גַּפְנִי וּתְאֵנָתִי."
"מושיטה לך יד רועדת, מפריחה מלים חיוורות כפני, משהו על הצורך להישאר אנושי דווקא כשהאנייה טובעת."
"שתבוא כבר רכבת, שתיגע ברציף השלום ותאסוף אותי לבדי אל תוכה, שתבוא, צפופים הממתינים באי נחת, מרפק נוגע בצלע, כתף בכתף זרה."

מתוך המחזה "התופרות"

"שאל אותי אם אנחנו מרגישות קורבנות של הגלובליזציה."
"זאת רוצה לצלם סרטים כל היום, זאת חולמת על מוזיקה, אבל לגמור משלוח בזמן, זה אי אפשר!"

נאמר עליה

"אלישבע ידעה לחוש אמפתיה. היא חשה בכאבו של הזולת. הכאב שבהשפלה, בחוסר האונים, בדיכוי, בקיפוח, ובניצול." ~ מוטי לרנר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אלישבע גרינבאום