אמיל זולא
אמיל זולא (בצרפתית: Émile Zola) (2 באפריל 1840 - 29 בספטמבר 1902), סופר ופובליציסט צרפתי.
אמרותיו
[עריכה]- "האמן הוא כלום בלי מתנת הכשרון; אך מתנת הכשרון היא כלום בלי עבודה."
- "אם תשאלו אותי מה באתי לעשות בעולם הזה, אני, אמן, אענה לך כי אני כאן לחיות את חיי בקול רם."
- "הכרת האמת בלבד מסוגלת לגרום למצב חברתי טוב יותר."
- "התשוקה היא עדיין האמצעי הטוב ביותר כדי לחיות."
- "אין אנו אוהבים אלא את הנשים שלא היו לנו."
- "ריאליזם הוא העיבוד האמנותי של החיים."
- "האם המדע מבטיח אושר? אינני מאמין בכך; הוא מבטיח לנו את האמת."
- "האושר איננו אפשרי כאשר אין אנו יודעים; ודאות בלבד מאפשרת חיים שקטים."
- "במרוצת מאות שנים ההיסטוריה של עמים אינה אלא שיעור בסובלנות הדדית."
- "דבר אינו מפתח את האינטליגנציה כמו מסעות."
מתוך כתביו
[עריכה]- "האמת צועדת ודבר לא יעצור בעדה." ~ מצעד האמת
- "האמת והצדק הם שליטים, כי הם בלבד מבטיחים את גדולת העמים." ~ מצעד האמת
- "שחרור האישה זה מצוין; אך יש צורך קודם כל ללמד אותה כיצד להשתמש בחירותה." ~ ידיעות
- "הדת משלימה עם מגרעות רבות כאשר היא שומרת על מוסכמות." ~ ננה
- "בכל פעם שהמדע מתקדם, טיפש דוחף אותו שלא במתכוון." ~ שמחת החיים
- "השנאה קדושה. היא מגלמת בתוכה את כעסם של לבבות רבי עוצמה, ואת הבוז שרוחשים אלה הכועסים על הבינוניות ועל הטיפשות." ~ שנאתי
- "לדעת לאן אנו רוצים ללכת זה יפה מאוד; אך צריך גם להצביע על כך לאן אנו הולכים." ~ הכסף
- "האדמה היא משכנה היחיד של הנצחיות. אימא אדמה שממנה אנו באים ואליה אנו שבים." ~ האדמה
- "אני מאמין כי עתידה של האנושות הוא בקידום התבונה באמצעותו של המדע." ~ דוקטור פסקאל
- "החברה אינה חזקה אלא כשהיא חושפת את האמת לאור השמש." ~ התכתבות
מתוך: אני מאשים
[עריכה]('אני מאשים' היה מכתב פומבי שכתב אמיל זולא בעיתון והופנה לנשיא צרפת ב־1898 בתגובה לפרשת דרייפוס)
- "אין לי אלא תשוקה אחת: תשוקה אל האור בשמה של האנושות הסובלת, שיש לה זכות לאושר."
- "ויהיה זה לך, אדוני הנשיא, שאני אצעק זאת, את האמת הזאת, עם כל הכוח ושאט הנפש של אדם ישר."
- "אדוני, האם תרשה לי, אסיר תודה שכמותי על הכנסת האורחים לה זכיתי ממך פעם, להביע את דאגתי בנוגע לשימור יוקרתך הראויה במיוחד, ולהעיר כי אורו של כוכבך, אשר עד כה זרח באור יקרות, עלול לדעוך עקב הכתם המבייש והבלתי מחיק מכולם?"
- "משפט צבאי, תחת פקודות, העיז לזכות אציל מסוים ממשפחת אסטרהזי, עלבון אדיר לכל האמת והצדק. ועתה מעמדה של צרפת בפני העמים זוהם בפסולת זו, וההיסטוריה תתעד כי היה זה תחת כהונתך, שפשע שכזה כנגד החברה בוצע. כשם שהם העזו, כך גם אני אעז. אני אעז לומר את האמת כפי שנשבעתי לומר אותה, במלואה, מאחר והצינורות הרגילים עבור הצדק כשלו במטלה זו. חובתי היא לדבר; אין לי חפץ להיות שותף ללעג הזה. אחרת לילותי יהיו רדופים בידי רוחו של אדם תמים, הרחק מכאן, סובל את העינויים הנוראים ביותר עבור פשע אותו לא ביצע."
- "איש לא יאמין לעולם למשמע הניסויים בהם ניסה את דרייפוס חסר המזל, המלכודות שטמן לו, החקירות הפרועות, הפנטזיות המפלצתיות, העינוי המופרע כולו. אה, המשפט הראשון! איזה סיוט היה זה עבור כל אלו שידעו על הפרטים האמיתיים. מייג'ור דו פאטי דה קלאם הביא למעצרו של דרייפוס בבידוד. הוא מיהר למאדאם דרייפוס, הפחיד אותה ואמר לה כי אם תדבר אז תחרוץ את דינו של בעלה. בינתיים, דרייפוס האומלל קרע בשערו וזעק את חפותו."
- "ארצה להסביר כיצד פרשה זו התאפשרה, כיצד היא צמחה לה ממזימותיו של מייג'ור דו פאטי דה דלאם, כיצד הגנרלים מרסיי, דה בויסדפרה וגונז מצאו עצמם כה לכודים במטווה השקרים עד שלבסוף הרגישו מחויבים להציג זאת כאמת הקדושה שלא ניתן להפריכה. הם הניעו את התהליך עקב פזיזותם ובורותם, וגרוע מזה – נפלו קורבן לגזענות ולהבדלי המעמדות בינם לבין פקודיהם. לבסוף, הם הרשו לטיפשות לנצח."
- "הציבור נדהם, שמועות הועלו על מעשים נוראים ביותר, על הונאות מפלצתיות – שקרים שהם כפגיעה בהיסטוריה."
- "האם הדברים האלו יכולים להיות נכונים? אותם מעשי בגידה שלא ניתן לתאר? מעשים כה מסוכנים עד שצריך להסתירם מאחורי דלתות סגורות כדי לשמור על אירופה שלא תעלה בלהבות?"
- "העובדה שמישהו הורשע על אישום זה היא חוסר הצדק המשווע ביותר. אני קורא תיגר על אנשים ישרים, שלא ירגישו איזושהי התמרמרות בלבם וזעקת גועל לנוכח המחשבה על העונש הלא מוצדק אשר ניתן שם, באי השדים. הוא ידע מספר שפות – פשע! הוא נשא מספר מסמכים שלא היוו סכנה – פשע! הוא מדי פעם ביקר את ארץ מוצאו – פשע! הוא היה חרוץ וביקש להיות מיודע בכל – פשע! הוא לא התבלבל – פשע! הוא כן התבלבל – פשע!"
