בהגאוואד גיטה

בהגאוואד גיטה (בסנסקריט: भगवद्गीता, "שירת האל") הוא אחד מכתבי הקודש ההינדואים החשובים ביותר וכולל בתוכו פרקים בתאולוגיה ואתיקה. חובר בין המאה החמישית למאה השנייה לפנה"ס, ומהווה חלק מאפוס המהאבהארטה (הודו הגדולה).

מתוך הספר

"על האדם לפעול מתוך חובה, מבלי להתקשר לפירות עבודתו."
"אף לא אחד יכול להימנע מעשייה כלשהי ולו לרגע."
"לא ההימנעות מפעולה לבדה משחררת מתגובה, גם ההתנזרות לבדה לא מביאה לשלמות."
"מי שמתרגל בשלמות שירות מסור יוכל בבוא העת להתענג עליו בתוככי עצמו."
"מי שמדכא את פעילות החושים, אף שבמחשבתו ממשיך והוגה במושאיהם, אין ספק שהוא מוליך עצמו שולל."
"מי שמוצא את שמחתו בתוך עצמו, שפועל ומתענג בתוך עצמו, ומכוון את מטרתו אל תוך עצמו — הוא היוגי המושלם. גאולתו בעליון, ובסופו של דבר יגיע לעליון."
"מי ששולט בעצמו וחופשי מקשרים, ואדיש להנאות הארציות כולן — כשהוא מתרגל פּרישות, הריהו משיג את השלמות העליונה של השתחררות מתגובות."
"אף על פי שאיני נולד וגופי הנשגב אינו נפסד לעולם, ואף שאני אדון כל ישויות החיים, בכל עידן ועידן אני מופיע בדמותי המקורית, הנשגבת."
"אנשים רבים בעבר השתחררו מכל זיקה חומרית, פחד וכעס, השתקעו בי כליל ומצאו בי את מקלטם. הם היטהרו בזכות ידיעתם אותי, ונמלאו באהבה נשגבת אליי."
"מי שרואה אי־פעולה בפעולה ופעולה באי־פעולה הוא החכם באדם. למרות מעורבותו בפעילויות שונות, הריהו שרוי בנשגב."
"מי שפועל במסירות, שהוא נשמה טהורה ושולט במחשבתו ובחושיו — הוא יקר לכול והכול יקרים לו. אף שהוא נמצא תמיד בפעולה, לעולם אינו מסתבך בה."
"מי שאינו עולץ בהיקרות לו דבר נעים, אינו מקונן בפוגשו בלא־נעים והוא בעל תבונה עצמית, דעתו אינה מבולבלת והוא יודע את מדע האלוהים — אדם כזה שרוי בנשגב."
"פעולה סדירה ומווסתת, שמתבצעת ללא התקשרות, ללא משיכה או דחייה וללא ציפייה לטובת הנאה, נקראת פעולה במידת הטובות."
"היוגי שחותר לגאולה מיטהר מכל תשוקה, פחד וכעס, על־ידי שהוא אוטם את עצמו בפני כל מושאי החושים החיצוניים, ומרכז את עיניו ומבטו בין שתי גבותיו. הוא משהה אז את שאיפתו ונשיפתו בתוך נחיריו, ומשיג כך שליטה במיינד, בחושים ובתבונה. מי ששרוי במצב זה תמיד, אין ספק שהוא בן־חורין."

תירגום דורית לובן (2011)

(מתוך 'בהגוד-גיתא כפי שהיא', תירגמה מאנגלית דורית לובן, הוצאת 'נאמנות ספרי בהקטיודאנתה', 2011)

"הילחם לשם הלחימה עצמה, מבלי להתחשב בשמחה או בצער, בזכייה או באובדן, בניצחון או בתבוסה – שהרי אז יהיו מעשיך נקיים תמיד מחטא." ~ פרק 2, פסוק 38
"בניסיון זה אין אבידה או הפסד, והתקדמות מה בנתיב זה, עשויה לגונן מן הנורא בפחדים." ~ פרק 2, פסוק 40
"זכותך לבצע את חובותיך, אולם אינך זכאי לפירות המעשה. לעולם אל תחשוב עצמך כגורם של תוצאות מעשיך, ולעולם אל תדבוק באי מילוי חובותיך." ~ פרק 2, פסוק 47
"בצע חובתך ברוח שקולה, והימנע מכל זיקה להצלחה או כישלון." ~ פרק 2, פסוק 48
"בשעה שתבונתך חוצה את יער האשליות, הייה שווה נפש לכל אשר נשמע וישמע." ~ פרק 2, פסוק 50
"מי שנפשו אינה מתערערת גם בפקוד אותו שלוש המצוקות, ובעת שמחה עליצותו אינה מעבירה אותו על דעתו, מי שפטור מהתקשרות, מפחד ומכעס — אדם כזה נקרא חכם בעל מחשבה יציבה." ~ פרק 2, פסוק 56
"אנשים רבים בעבר השתחררו מכל זיקה חומרית, פחד וכעס, השתקעו בי כליל ומצאו בי את מקלטם. הם היטהרו בזכות ידיעתם אותי, ונמלאו באהבה נשגבת אליי." ~ פרק 4, פסוק 10
"ההתנזרות מפעילות לבדה, מבלי לעסוק בשירות מסור, אינה גורמת לאושר." ~ פרק 5, פסוק 6
"מי שאינו עולץ בהיקרה לו דבר נעים, גם אינו מקונן בפוגשו בלא־נעים." ~ פרק 5, פסוק 20
"אני ריח האדמה המקורי, אני החום באש, אני החיים שבכל חי ואני סיגופיו של הסגפן." ~ פרק 7, פסוק 9
"במצב של יוגה מתבדל האדם כליל מפעילות החושים. הוא נועל את כל שערי חושיו, ממקד תמיד את תודעתו בלבו, קובע את אוויר־החיים בקצה קודקודו, וכך מתבסס ביוגה." ~ פרק 8, פסוק 12

תירגום שלמה קאלו (1976)

(מתוך 'בהגודגיטה', תירגם מאנגלית שלמה קאלו, הוצאת דעת, 1976)

"גבר שהתעלה על חום, קור, תענוג, כאב – הוא נועד לזכות בחיי נצח." ~ עמוד 24
"בבוא היום ימות הגוף, אך האדון השוכן בו, לעד עומד. לא מידה לו, לא שינוי, אינסופי הוא." ~ עמוד 24
"כדרך שאדם יפשוט בגד שבלה, על מנת ללבוש חדש, כן הרוח הנצחי – פושט ולובש גופים." ~ עמוד 25
"לא ייישרף, לא יוטבע, לא ייבש, לא ייפצע, הוא האטמן (הזיק האלוהי) – אינסופי, נמצא בכול, נמצא תמיד." ~ עמוד 25
"ביוגה זו מכוון כל הרצון – ללא שארית שהיא – לתכלית אחת; בני אדם נעדרי אבחנה, אינם מסוגלים לכך; רצונם ינדוד לכל כיוון אפשרי, ברדפו מטרות אין ספור." ~ עמוד 27
"בשעה שהגן מוצף כולו מים, באר ההשקאה מיותרת כליל; כן לנאור – מיותרות הווידות לחלוטין." ~ עמוד 28
"כל פעולה שתפעל, פעל מתוך דבקות באדון; סלק היצמדות לשכר; הווה שווה נפש להצלחה או כישלון, שכן זו אותה שלוות נפש עילאית, אליה תחתור תורת היוגה." ~ עמוד 28
"מסתלק הסגפן מנושא תאוותו, אך התאווה בלבו; אדם שזכה להגשים את עצמו, תורותיו נושרות תחתיו." ~ עמוד 30
"סוחפות הרוחות הדוהרות של החושים הכרתו של אדם, ומדיחות שיפוטו העילאי מנתיבו הישר." ~ עמוד 31
"נהרות יישפכו לאוקיינוס, והאוקיינוס איננו נטרד; תאוות יישפכו להכרתו של החוזה ואין הוא נטרד לעולם – החוזה יודע שלווה." ~ עמוד 31
"טובה פעילות מאי פעילות; פעל אך מתוך אדונות עצמית בלבד." ~ עמוד 33
"אלה הנהנים מהחסד האלוהי, מבלי שיביעו תודה על כך – גנבים המה." ~ עמוד 33
"אם לא יעשה אדם עבודתו עבודת קודש – חייו חיי רשע המה; כל הנאותיו – פרי תאוותיו; וזאת דע לך, נסיכי, חייו של זה באין הם שוקעים." ~ עמוד 34
"כל שאדם דגול יעשה, יחקו האנשים; אין הם הולכים אלא בעקבות המופת האישי." ~ עמוד 34
"מוטב שתמלא את תפקידך ויהא המילוי כושל, מלמלא תפקידו של אחר – ויהא המילוי מושלם." ~ עמוד 36
"התאווה מסתירה את האטמן בלשונות אש רעבתניות; אויב מושבע היא לחכם." ~ עמוד 37
"בכל דרך בה תבקשוני – בה אתן מבוקשכם, את כולן סללתי, ואליי מוליכות הן." ~ עמוד 39
"איש האמונה שכולו דבקות, והוא אדון לחושיו וישיג את ברהמן (האל); הנאור יבוא אל השלום העילאי שמבעד למכאוב." ~ עמוד 43
"עלה לוטוס אף כי על פני המים ינוח, לא יירטב; נח הנאור על פני המעשים ואין הוא נוגע בהם." ~ עמוד 46
"האדון נמצא בכול, מושלם לעד. מה לו תורות על חטא וגמול, טוב ורע?" ~ עמוד 47
"על ידי היוגה פוסקת ההכרה מפירכוסיה, ואין היא נודדת עוד." ~ עמוד 52
"היוגי, השואף להתאחד עם ברהמן, גדול מכולם. גדול מהסגפן, גדול מהחכם, גדול מהצדיק שמעשיו הטובים מאירים את העולם." ~ עמוד 56
"אחת היא מי האל שהאדם עובדו – אם אמונת אמת בלבו, את אמונתו אחזק." ~ עמוד 59
"הנבער יראני בדמות אדם. נבצר ממנו את ממשותי לתפוס, שלא צורה לה, שהיא ברהמן – האחד ואין שני לו, האלמותי, העילאי." ~ עמוד 60
"אלוהים הוא כל יודע, אדון על כל שליט, אלמותי, נסתר מכל נסתר, זן כל חי, אורו בו, כזוהר החמה זוהרו. נעדר צורה הוא, החשיבה לא תשיגנו, מעבר לאשליה ישכון." ~ עמוד 62
"אנוכי מלא את היקום, אך לא ישיגוני החושים. איני מתגלם בשום יצור, אך כל היצורים גלומים בי; לא מבחינה גשמית שוכנים הם בי, וזה סודי האלוהי. רק העמל הכן יבוא בסודי. הוויתי מכלכלת את היצורים כולם, אך אין לה מגע גשמי עמם." ~ עמוד 66
"כל אשר יקריב אדם לאלים, לי הקריב; אם כי בדרך מוטעית. אני הוא הנהנה היחיד והאובייקט האחד לפולחן וקורבנות. אשר אמת זו לא ישיג, ישוב להיוולד מחדש." ~ עמוד 69
"אשר אותי ידע כמי שאין לידה לו ולא ראשית אדון תבל – הוא בלבד בין בני תמותה מאשליה שוחרר, טוהר לעד מחטא." ~ עמוד 71
"אין גבול ומספר להתגלויותי האלוהיות... כל שבעולם זה מהולל הוא, נועז, יפה, אומר הוד, נובע ממקצת גבורתי. אך מה לך לדעת את אינסוף התגלויותי? דע שקיים אני ושפרודה אחת מישותי, את היקום כולו נושאת." ~ עמוד 75
"כתר יעטרך, שרביט בידך ודיסקוס, יקוד כולך ונהרה שעין לא תשאה; כזוהר השמש זוהרך; כיקוד האש יקודך; לא משל לך, לא דוגמה; חירות מוחלטת חירותך." ~ עמוד 78
"מול פני מראה דמותך זו האדירה, כולה פיות, עיניים, כרסים, זרועות, מותניים, ידיים, מלתעות – תבל זו מוכת אימה תכרע, ועמה כורע גם אני עבדתך." ~ עמוד 79
"עליון על כל עליון, לראשונים ראשון, הו, רוח קדמון, תבל בבטחה בך תנוח, הידע אתה, היודע, וכן אשר להיוודע נועד; אתה הקיים האינסופי שהכול ממנו בא." ~ עמוד 81
"שעה שהרוח השוכן בגוף, על הגונות יגבר, אזי ישוחרר מלידה ומוות, מניוון וצער; מבן תמותה נהפך הוא לבן אלמוות." ~ עמוד 94
"מספרים קדומים יספרו על עץ תאנה. העץ הענק, אשוואטהא, הקיים לעד. שורשיו בשמים, ענפיו יישקו ארץ. כל אחד מעליו – שיר ווידי הוא, היודע אותם את הווידות כולן ידע." ~ עמוד 96
"מי שטבעו אלוהי לא יידע פחד. לבו טהור... נדיב לב הוא, אדון על תשוקותיו... לא יפגע בבריה כלשהי, מענייני העולם הזה יסתלק." ~ עמוד 99
"בהיוולד אדם עם נטיות שטניות, מידותיו הן: צביעות, חוצפה, שחצנות, כעס, אכזריות, בערות." ~ עמוד 99
"הטבע האלוהי חירות יוליך, הטבע השטני אזיקים על אזיקים יוסיף." ~ עמוד 99
"לשאול שערים שלושה: תאווה, כעס, חמדנות. הדבק בם – חורבן יידע, מדבירם – יידע חירות." ~ עמוד 101
"כמאמין – כן אמונתו, אדם באמונתו יחיה, כאמונתו כן הוא." ~ עמוד 103

נאמר עליו

"כאשר הספקות אוכלים בי, כאשר אכזבה טופחת על פני ואיני רואה כל זיק של תקווה באופק, אני פונה לבהגאוואד גיטה ומוצא נחמה באחד מפסוקיה, ומיד מתחיל לחייך בתוך ים הצער. אלה שיעמיקו בגיטה ירוו ממנה רעננות וחדווה, וימצאו בה משמעות חדשה מדי יום." ~ מוהנדס קרמצ'נד גנדי
"רוממות מפליאה המנשאת את האדם מעל כל הקטנות והפעוטיות שבחיים מוציאתו, ולו גם לשעות ידועות, מעמק הבכא שכולנו נתונים בו, ומגביהה אותו לאוויר הטהור שבראשי ההרים הגבוהים." ~ הלל צייטלין
"כשאני קורא את הבהגאוואד גיטה ומהרהר כיצד אלוהים ברא יקום זה, כול השאר נראה כה מיותר." ~ אלברט איינשטיין
"לבהגאוואד גיטה השפעה עמוקה על רוח האנושות כיוון שהיא מלמדת כיצד להפוך כל מעשה למִנחת אהבה לאל." ~ אלברט שוויצר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בהגאוואד גיטה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בהגאוואד גיטה