ברל כצנלסון (דברים לזכרו)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"נהו אחריו נערים ונערות, קבוצות־קבוצות ויחידים."

ברל כצנלסון (דברים לזכרו) נאמרו על ידי משה שרת באזכרה שבוע לאחר מותו בשנת 1944 בלונדון. שרת מעלה קווים לדמותו של כצנלסון האיש.


  • "מי שאינו מכיר את חיינו בארץ מקרוב, ספק אם יוכל להעריך מה היה לנו ברל כצנלסון ומה אבד לנו במותו."
  • "אחד הדברים המיוחדים אצל ברל כצנלסון היה יכולתו השווה להתעניין באנשים ובעניינים כאחד."
  • "כל סיור או מסע שלו, בארץ ובחוץ־לארץ, היה מפעל של חקר־אנוש. מעולם לא נחה דעתו מהופעה בציבור גרידא... העיקר לדידו היה לשבת ולשוחח אחר־כך בחוג צר, שיחת־רעים כהלכה ולקבוע עמדו קשר אישי איתן."
  • "ידענותו בספרות העברית הייתה מפתיעה. אבל כאן שוב היה בולט היסוד האישי. זו לא הייתה בקיאות מופלגת בעולם־הספר בלבד. המפליא בייחוד היה עד כמה נהירים היו לו פרשיות־חייהם וקווי אישיותם של הסופרים."
  • "תמיד שיחר לאנשים חדשים שיש בהם ברכה – עינו המבחנת ואוזנו הקשובה היו תמיד דרוכות לבשורתם. דומה היה כמחזיק בראשו רשימה מתמדת של מקומות בלתי־תפוסים ושל מועמדים פנויים – תפקידים שטרם נתמלאו או נתמלאו לא כהלכה מחוסר איש מתאים."
  • "והנה בד־בבד עם עֵרותו החריפה ביותר לאדם־הפרט, עלתה אמונתו העמוקה בכוח הרעיון היוצר. תמיד חי בעולם־הרוח, בספֵרה של רעיונות."
  • "מעולם לא נכנס לחדר־עבודתו של מישהו בלי לעבור מייד על פני כל מדפי הספרייה, כשהוא מוציא ספר אחר ספר, מציץ לתוכם בחטיפה ולפעמים טובל טבילה כהלכה; גם לא יכול מעולם בשעת שיחה להתגבר על יצרו להושיט יד לכל ספר שבמקרה היה מונח בקרבתו."
  • "הצירוף הזה, היחיד במינו, של יחסו הער לבני־אדם עם הלהט שהיה בו לכל רעיון יוצר, הוכפל על ידי יסוד הזמן – התעמקות בעבר, תהייה על כבשונה של המגמה ההיסטורית. גורם שלישי זה במכפלה היה הרקע של מחשבת ברל כצנלסון – רקע עמוק ורחב, יהודי ועולמי."
  • "כששאלת בעצתו מצאת עצמך נמלך בדעת אדם אשר ירד לעומק הבעיה ולעומק יישותך אתה כאחד. העובדה כי הוא ידע אותך כאורים ותומים, אותך ואת יתר האנשים הכרוכים בך ובעניין, הייתה מקור אמונך הבלתי מוגבל."
  • "לא קיבל שום חינוך שיטתי – אם יהודי או כללי. מעולם לא למד בישיבה. את הלימודים היהודיים קלט מפי מורים פרטיים. כמעט את כל השכלתו הכללית רכש במאמצי עצמו. ועד שבא לארץ, ספק אם היה דבר ספרות עברי מימי רמח"ל, אם ספר או מחברת, וכן ספק אם היה ספר רוסי בן־זמנו, אם מקורי או מתורגם, בעל ערך כלשהו, אשר לא קראו."
  • "הוא חתר להגיע ליסוד הסלעי של העלילה החלוצית הארץ־ישראלית החדשה ולהקים את הבניין החברתי על הבסיס האיתן הזה. השתחררות גמורה מסבל הירושה של מסורת ציבורית בלה, של אמונות ודעות שנתיישנו ונפסלו, עם חירות הסקת המסקנות הישירות מהמציאות המהפכנית המתהווה – אלו היו בעיניו האושיות אשר עליהן תקום אחדות הפועלים החדשה."
  • "ב־1925 הוקם עיתון ההסתדרות 'דבר', מפעל אשר ברל כצנלסון היה יוזמו, קורא שמו ומבצעו. תהליך ההתעצמות התרבותית של ציבור הפועלים על רקע התחייה העברית... עלה לשלב חדש עם הקמת העיתון היומי של תנועת־הפועלים... ולא זו בלבד. 'דבר' בתחילתו קבע רמה חדשה לעיתונות העברית בכללה – מופת שעורר את כל יריבי העיתון להתחרות בו ולהשתוות אליה."
  • "כאשר ייסד את 'דבר', הרי על אף עוניו של העיתון בראשיתו, עמד בכל תוקף על הוצאת תוספת שבועית לספרות. מותרות לגבי הפועלים, טענו כמה חכמים בעיניהם. צורך חיוני, ענה ברל."
  • "בתקופה זו נתקרב ברל כצנלסון לעבודת האוניברסיטה העברית ונכנס להנהלתה. עמדו לו קשריו האמיצים מקדמת דנא עם כמה מחשובי אנשי ההגות והמחקר באוניברסיטה, הן בשדה חקר טבע־הארץ והן בתחומי המחשבה הפילוסופית והתרבות העברית. שיעור־קומתו השכלי וחוש הערכתו החד לגבי נכסי מדע ורוח, גם כישרונו להתמצא בסבכי בעיות כספים ומשק, שיוו ערך מיוחד להשתתפותו בהנהלת המוסד."
  • "נהו אחריו נערים ונערות, קבוצות־קבוצות ויחידים, עברו מרחקים ברגל ונדחקו לחדרי־האוכל של הקבוצות הראשונות לשמוע הרצאותיו, מילאו את חדר־מגוריו הצר להקשיב לשיחתו, כשהם חותרים לרוות צימאונם הרוחני ממעיינו ומבקשים פתרון לתהיותיהם מפיו."
  • "החינוך היה לדידו הכשרת הנוער למחשבה עצמאית – להתאמצות חופשית לחתור לאמת על דעתו הוא. חופש הוויכוח, זכותה של כל דעה יוצאת־דופן להיות נשמעת, הגירוי המתמיד של ספקות וחקרי לב היה בעיניו כור־המצרף היחיד בו תוכל להתגבש ההכרה המוצקה."
  • "אחד מנאומיו האחרונים אל הנוער נשא את השם המשונה לכאורה 'בזכות המבוכה ובגנות הטיח' – מחאה נגד השיטה השטחית של חיסול ספקות על ידי מתן תשובות פסוקות ומוכנות מראש לכל השאלות המתעוררות, בחינת מצוות אנשים מלומדה, והלעטת הנוער בסיסמאות פשטניות נוחות לעיכול הסותמות את מקורות המחשבה העצמית במקום לפתחם."
  • "ניתן לברל כצנלסון להגשים חלום יקר אשר נשא בחובו שנים רבות – על ידי ייסוד הוצאת־הספרים ההסתדרותית 'עם עובד'. רק שתי שנים קצרות נתקיימה ההוצאה וכבר הביאה יבול ברכה להפליא. עבודתה נושאת עליה חותם מובהק של אישיותו הרוחנית של ברל."
  • "מנוי וגמור היה עמו לאזור את כל הכוחות להבטחת ניצחון האחדות על הפירוד, הליכוד על ההתפוררות. מעולם לא נכנס למערכה בלב קל. אבל מעולם לא נרתע מקרב כאשר סכנה נשקפה ליסודות התנועה, לשורשי המפעל. תוקף הכרתו ועוז־רוחו הם קריאת אזעקה לכל אלה שעמדו לימינו בעודו בחיים."