גאולה כהן

גאולה כהן (25 בדצמבר 1925 - 18 בדצמבר 2019), פוליטיקאית ישראלית, חברת הכנסת בשנים 1974 - 1992 וכלת פרס ישראל על מפעל חיים, המזוהה עם מחנה הימין.

מתוך ראיונות[עריכה]

"גבר בוהה, נלחץ, מהסס, ואילו אישה מנהיגה מתרשמת ומחליטה. היא רחמנית כשצריך ואכזרית כשצריך. לא תמיד היא צודקת, אבל יש בה כוח הכרעה. גבר מנהיג מלחמות, אישה מנהיגה פוליטית. לא במקרה אלוהים אמר לאברהם באופן דרסטי כזה, כל אשר תאמר לך שרה, שמע בקולה. כי גם אלוהים בחר בשרה למנהיגה האמיתית מאחורי בעלה." ~ על ההבדל בין מנהיגות גברית ולבין מנהיגות נשית (שרי מקובר-בליקוב, "גבר מנהיג מלחמות, אישה מנהיגה פוליטית", באתר nrg,‏ 19 בינואר 2013)
"גם פעם כמעט לא הייתה אישה במחנה הימין. היו סמלים כמו שרה אהרונסון, גיבורת חיי. בדרך כלל זה תלוי במנהיג, אם הוא מעודד בחירת נשים לשורה הראשונה או לא. חבל מאוד שאין נשים בתפקידי הנהגה בליכוד. לפחות לא מישהי בולטת. לפחות לא כמו בשמאל או במרכז. והרי בגין היה ג'נטלמן וז'בוטינסקי העריך כל כך את האישה. חצי מהסביבה שלו הייתה נשית – אשתו ואחותו והגיבורות של הרומן שלו. הוא היה רומנטי מאוד, ז'בוטינסקי. הייתי מאוהבת בו. למרות שהיה כל כך מכוער, הייתה לו נשמה יפה." ~ על היעדר מנהיגות של נשים בשורות הימין (שרי מקובר-בליקוב, "גבר מנהיג מלחמות, אישה מנהיגה פוליטית", באתר nrg,‏ 19 בינואר 2013)
"חברי הכנסת היום ירדו בכמה מעלות בהשוואה לחברי הכנסת בתקופתי. היום הם מחוקקים הרבה חוקים פשוטים שנורא חשובים לאזרח. אנחנו היינו עסוקים בחוק רמת הגולן ובחוק העלייה ובחוק ירושלים, דברים נשגבים, הציונות הכי גבוהה שאפשר. לא הייתה לנו ברירה. היינו מוכרחים. היום כבר לא נשקפת סכנה מיידית לירושלים ולרמת הגולן, ולכן חברי הכנסת והממשלה עוסקים בעיקר בנושאים הכלכליים והחברתיים. לא עוד מנהיגים נפילים ונאומים מזהירים של מנחם בגין, אריק שרון ויוסי שריד. היום החיים נורמליים יותר, וכדי להחזיק את המדינה מספיקים בעלי מלאכה. וזה בסדר. אף פעם לא רציתי שהכנסת תהיה הסנהדרין. תפקידה לשרת את האזרח, לא את הנביאים. רק המנהיג צריך להיות מורם מעם, כדי לסחוף את ההמונים ולתת להם משהו לשאוף אליו. מישהו בעל חזון ואמונה, שכשאעצום את העיניים ואחשוב עליו גם אשמע אותו בעיני רוחי. אין לנו מנהיגים כאלה בכנסת, וחבל. באין חזון ייפרע העם." ~ על המנהיגות הפוליטית בעידן של שנות ה־2000 (שרי מקובר-בליקוב, "גבר מנהיג מלחמות, אישה מנהיגה פוליטית", באתר nrg,‏ 19 בינואר 2013)
"מפלגת העבודה היא התנועה היחידה אחרי הליכוד שיש לה היסטוריה. כשיש לך היסטוריה ושורשים אתה נטוע היטב. היא מתאוששת עכשיו, ואני שמחה מאוד על כך. הרי אילו חירות הייתה מידרדרת לעץ יבש, הייתי מבקרת את זה. טוב מאוד שיש רעננות חדשה במפלגת העבודה." ~ על הערכתה למפלגת העבודה שהייתה שנואת נפשם של מחנה הימין (שרי מקובר-בליקוב, "גבר מנהיג מלחמות, אישה מנהיגה פוליטית", באתר nrg,‏ 19 בינואר 2013)
"אילו הייתי חוזרת אחורנית, הייתי נכנסת לפוליטיקה הרבה יותר מוקדם. לקח לי זמן. רציתי לסיים ללמוד, ללדת. וכל כך רציתי להיות שרת חינוך. זו ההחמצה הכי גדולה שלי. אני חושבת שהייתה לי יכולת טובה להתמודד עם התפקיד החשוב הזה, שיש בו כל הערכים והתקוות והמהפכות. את לוקחת ילד רך, בגיל שש, עם כל התמימות והאמונה, ולשה אותו כחומר ביד היוצר, מטפחת את יכולותיו ומגשימה את חלומותיו. או לפחות מנסה. אני מתגעגעת מאוד לימים שהייתי קמה בבוקר ויוצאת לשנות את העולם. באמת ובתמים האמנתי שאוכל לשנות את העולם. היום זה עבר לי. אני קמה בבוקר, רוצה לשנות את העולם ויודעת שאני כבר לא מסוגלת. קשה להשלים עם חוסר האונים הזה. מצד שני, עד היום אני מרגישה שמתחת לבגדים אני לובשת חאקי." ~ על דרכה הפוליטית (שרי מקובר-בליקוב, "גבר מנהיג מלחמות, אישה מנהיגה פוליטית", באתר nrg,‏ 19 בינואר 2013)
"אין ספק שכל מי שלחם במחתרות סבל מאובדן הנעורים. וגם המפגשים הרומנטיים המעטים היו אז לטובת המאבק... גם אני וגם עמנואל היינו מבוקשים על־ידי הבריטים. עמנואל שהיה מפקד המבצעים של הלח"י באזור השפלה התחזה לחולה והצליח כמוני לברוח מבית הכלא במגרש הרוסים. באחד הימים נשלחנו לקורס נשק בחולות בעיר חולון שם היינו מסתתרים. עמנואל היה מפקד בשטח והחיבור בינינו היה מיידי." ~ על הדרך שבה הכירה את בעלה הראשון (איתן אלחדז, "אין לה כוח להיות עייפה", באתר NEWS1,‏ 13 באוגוסט 2008)
"הרגע בו אפסיק להתרגש ולהאמין שאני יכולה לשנות את העולם – זה יהיה הרגע בו תקפוץ עליי הזיקנה." ~ על האמביציה להוסיף ולתרום למדינה (איתן אלחדז, "אין לה כוח להיות עייפה", באתר NEWS1,‏ 13 באוגוסט 2008)
"לא ראיתי את השלום צץ בהרים. ויש שעות שאני כמעט מרימה ידיים. אבל ייאוש?! אין לי זכות להתייאש." ~ על אמונה בצדקת הדרך (איתן אלחדז, "אין לה כוח להיות עייפה", באתר NEWS1,‏ 13 באוגוסט 2008)

מתוך ספריה[עריכה]

אין לי כוח להיות עייפה (2008)[עריכה]

"ההיסטוריה אינה מספרת בדיחות, אבל לעתים קרובות היא הופכת לבדיחה את אלו שלקחו את עצמם ברצינות יתרה."
"מנוצח אינו רק זה שנופל ולא קם, אלא גם זה שנופל וקם, אבל ממשיך לרוץ באותה הדרך בה נפל, בלי לעצור ולחשוב למה ואיך."

נאמר עליה[עריכה]

"בגילה ובמעמדה קנתה גאולה כהן את הזכות להתבונן על המרחב הפוליטי במבט־על. לצורך זה יש לה ספרייה עשירה, מזכירה אישית, מטפלת פיליפינית ועשרות ידידים וקשרים. היומן שלה עמוס. הטלפון לא פוסק מלצלצל, וכהן – כמו כהן – מושכת בחוטים בחדווה." ~ על מעמדה של כהן כוותיקת השבט (שרי מקובר-בליקוב, "גבר מנהיג מלחמות, אישה מנהיגה פוליטית", באתר nrg,‏ 19 בינואר 2013)
"האישה המשוגעת." ~ הרב מאיר כהנא

קישורים חיצוניים[עריכה]

ערך בוויקיפדיה: גאולה כהן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גאולה כהן