דון קישוט

דון קִישוֹט (בספרדית: Don Quixote) הוא ספר מאת מיגל דה סרוואנטס. היצירה נחשבת לרומן הראשון שנכתב מעולם. חלקה הראשון של היצירה פורסם ב־1605 וחלקה השני ב־1615. עם השנים עובד הספר לאופרה, לבלט, לתיאטרון ולקולנוע.

מתוך הספר

"בין לדבר לבין לעשות קיים הבדל גדול."
"עד המוות הכול הוא חיים."
"התקווה תמיד נולדת עם אהבה."
"אמור לי עם מי אתה נפגש ואומר לך מי אתה."
"רבים יוצאים להביא צמר, וחוזרים גזוזים בעצמם."
"במקום שבו קיימת מוזיקה אין מקום לרוע."
"מספרן של הדתות גדול יותר ממספרם של האבירים."
"לזמן יש כוח רב יותר לשנות דברים מאשר לרצון האנושי."
"אביר נודד בלא אהבה, משול לעץ ללא עלים וללא פרי, ולגוף ללא נשמה."
"כל אחד נוצר כפי שאלוהים יצר אותו, ולעתים קרובות גרוע יותר."
"התקווה לירושה דיה להמתיק את צערו של היורש על אובדנו של הנפטר."
"העט הוא שפתה של הנפש; מה שהנפש חושבת העט מבטא."
"טובה בושה על הפנים מאשר כתם בלב."
"כל התגנדרות פסולה."
"לא המשא הורג את הבהמה, אלא משא כבד מדי."
"עד כמה הנייר מדבר, ועד כמה השפה שותקת."
"אין אדם עולה על רעהו אלא אם כן עולה הוא עליו במעשים."
"כל מי שאינו יודע דבר, יהיה זה אדון או נסיך, אנו חייבים לשים בשורותיהם של ההמונים."
"יחֵס נא ערך גדול יותר לאדם ישר וענָו, מאשר לאדם עשיר ויהיר."
"אלה שמשחקים עם חתולים חייבים שתהיינה להם ציפורניים."
"הנשק הוא קישוטי היחידי והמלחמה היא מנוחתי."
"מיטתך תהיה סלע מוצק, ושנתך: שמירה כל הלילה."
"המוות הוא קוצר שאינו מפסיק כדי לנוח."
"כל החוקים האנושיים והאלוהיים מרשים לכל אדם להתגונן כאשר הוא מותקף."
"שלך עד המוות האביר בן דמות היגון." ~ דון קישוט חותם את מכתבו לדולסינאה
"הגורל הוא יצור מוזר; תמיד שתוי, ויתר על כן עיוור. הוא אינו רואה כלל מה שהוא עושה, ואינו יודע את מי הוא הורג ואת מי הוא מרומם."
"אם במקרה תטה את מאזני הצדק, מי ייתן שלא יהיה זה מעולם בגלל משקלה של מתנה, אלא מפני זה של חמלה."
"ברבות הימים ועם גְבור הרשעות נוסד מסדר האבירוּת שייעודו להבטיח את שלום הבתולות, לסעוד אלמנות ולהושיע יתומים וחלכאים."
"מטבעי אני בן־אדם טוב שמרחם על העניים ומבין דבר או שניים, כך שלטובים אני אושיט יד והרעים כבר יאכלו קש אצלי."
"אולי זה שיגעון להיות מעשי מדיי ולוותר על החלומות. להיות שפוי יתר על המידה זה סוג של שיגעון, והשיגעון הגדול מכולם: לראות את החיים כפי שהם ולא כפי שהם צריכים להיות."
"נולדתי חופשי וכדי לחיות בחופש בחרתי בבדידות של השדות, העצים בהרים מארחים לי לחברה, המים הצלולים של הנחלים הם לי כראי, ועם העצים והמים אני חולק את מחשבותיי."
"יש המגלמים קיסרים, אחרים מגלמים אפיפיורים ואת כל הדמויות שאפשר לקבץ בקומדיה אחת, אך בסוף ההצגה, שהוא סוף החיים, נוטל המוות את התלבושות שהפרידו ביניהן וכולן שוות בקבר."
"לתרגם משפה אחת לרעותה, אלא אם כן נעשה הדבר מיוונית ולטינית, מלכות השפה, זה כמו להביט בשטיח פלמי מצידו הלא נכון. ניתן להבחין בדמויות אבל הן מכוסות בחוטים שמטשטשים אותן."

נאמר עליו

"הגיבור הספרותי הראשון המוכר לנו שהוא כה שבוי בעלילות־גבורה ספרותיות עד כי נדמה לו שחייו מתנהלים בין דפי ספר ועל פי הכללים הנוקשים, אבל המנחמים, של סיפור עשוי היטב." ~ אריאנה מלמד
"דון קישוט טעה, כמובן, בפרטים. אך בעיקרון, הוא צדק. הלוא כולנו יודעים מנסיוננו, שאנשים מסוגלים להפתיע במצבים שונים, ואז מתגלית אמת נוספת, החבויה מתחת לאמת הנראית לעין. לא פעם מתברר, שאדם שסמכנו עליו אינו ראוי לאמון, ואילו מי שחשבנו לחסר אחריות וקל דעת מתגלה בשעת הצורך כמי שניתן להישען עליו. לעתים קרובות מתברר, שמצב זה או אחר איננו כלל כפי שתיארנו לעצמנו." ~ דפנה עבר-הדני
"על פי בכטין, קיחוטה וסנשו (שפירוש שמו הוא 'בטן קדושה') הם זוג ההפכים הגדולים של הקתוליות: לנט (תקופת החורף שבה אסור לאכול בשר ובאופן כללי כדאי להימנע מתענוגות) והקרנבל – כשהאביר המצומק מייצג את הסיגוף, וסנשו, שהוא הגיבור האמיתי של חלק ב', מייצג את שמחת החיים הטהורה, שגם היא אפשרית רק בספרות. החידוש המרשים של סרוואנטס הוא שבין השניים מתנהל דיאלוג שטותי מאוד אבל מלא כבוד והערכה הדדית." ~ אריאנה מלמד
"מן ההיסטורי הכובל אל הדמיוני המעשיר, מן המעשיות הכפויה והתכליתית אל האידאליזם האוטופי." ~ דניאלה גורביץ'
"הרבה רעיונות נעלים ופתגמי חוכמה, פרי המחשבה העליונה של הדור ההוא, ביחד עם המון פתגמי עם ומשלי הבריות, פרי רוח העם וניסיון החיים." ~ חיים נחמן ביאליק

קישורים חיצוניים

הסרט 'דון קישוט', אתר יוטיוב (באנגלית)