הארוטיקה של הזמן
הארוטיקה של הזמן (בצרפתית: L'érotique du Temp) הוא ספר מאת ז'אק-אלן מילר (Jacques-Alain Miller) הסוקר את היחסים בין הזמן והלא־מודע על פי גישות פסיכואנליטיות שונות. הספר תורגם ויצא לאור בעברית ב־2008.
מתוך הספר
[עריכה]- "עבור פרויד הרפרנט היסודי של הלא־מודע הוא העבר, עבור לאקאן זה העתיד."
- "מה למעשה מאפיין את ההפתעה? זהו רגע לא הומוגני ביחס לשאר חלקי הזמן הנותרים."
- "בעוד שהלא־מודע אינו מכיר בזמן, הליבידו מצדו מכיר בו."
- "יש להתענגות ממד טמפורלי; זו טמפורליות של מתח באי־הסיפוק ושל פתרון בסיפוק."
- "ה'אני קיים' פועל על דעת עצמו. קורה שעם המחשבה אני שולל את הממשי, אני עוסק בספרות, אני שולל את הזמן."
- "אף לא אחד, כמדומני, תחם באופן כה טהור ומדויק את השייכות של 'אני קיים' לממד של הזמן כפי שעשה זאת בורחס."
- "ב'מעבר לעקרון ההנאה' פרויד מתדיין מפורשות עם מה שהוא מכנה 'משפטו של קאנט' האומר כי הזמן והמקום צורות הכרחיות של חשיבתנו הם. פרויד סבור שעובדת הלא־מודע שוללת את הזמן המוחלט של ניוטון ואת הפילוסופיה של קאנט."
- "הפגישה מתרחשת תוך כדי המתנה לפירוש, ודווקא המתנה זו היא אשר גורמת לכך שכל מה שאני אומר יקבל מובן אחר, ערך אחר, השלכה שונה מזו שעליה אני חושב כאשר אני מדבר."
- "באהבה: 'אני נאהב... אך לכמה זמן?', 'אני אוהב, אך לכמה זמן?'; זה מקורם של תעתועי האהבה כאילו היא חזקה מהזמן, חזקה מהמוות. כלומר, האהבה שפונה לאובייקט נצחי, האהבה המיוסרת על ידי הדימוי של אובייקט שלא ניתן לשינוי."
נאמר עליו
[עריכה]- "בין המסתורין לבין חשיפת הלוגיקה של המעשה, בין ההנחה לבין הוודאות, בין ייסורי הנוסטלגיה לעבר לבין המועקה שמעוררת הציפייה לעתיד מנסה מילר לתחום את הזמן בעכשוויות שלו, בנוכחותו באקט, בהווה שמחולל אפקטים ממשיים." ~ ארנסטו פיצ'וטקה