הקטור ברליוז

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
פורטרט של ברליוז מ־1832

לואי הקטור ברליוז (בצרפתית: Louis Hector Berlioz)‏ (11 בדצמבר 1803 - 8 במרץ 1869), מלחין צרפתי מהתקופה הרומנטית.

  • זמן הוא מורה מעולה. למרבה הצער הוא הורג את התלמידים."
  • "זה, למעשה, הקול הנשי האמיתי של התזמורת - קול שהוא גם תשוקתי וגם צנוע, עוצר את הלב, אך רך, שיכול להתייפח, להיאנח, לקונן, לשיר, להתפלל, ולהרהר, או לפרוץ קדימה בנגינה שמחה, כפי שאף אחד אחר לא יכול לעשות." ~ על הכינור (האתר הרשמי)
  • "לא רק שלמחבר 'הנביא' היה את המזל להיות בעל כישרון, היה לו גם את הכישרון להיות בעל מזל." ~ על האופרה "הנביא" מאת ג'אקומו מאיירבר (הערב של התזמורת)
  • "הכלי עבור המוזיקה הוא בדיוק מה שצבע עבור ציור." ~ על מוזיקה אינסטרומנטלית
  • "אני אסיר תודה להזדמנות השמחה שאילצה אותה להלחין בחופשיות ובדממה, ובכך העבירה אותי מהעריצות של האצבעות, המסוכנת כל כך למחשבה." ~ ספר הזכרונות, פרק 4, עמוד 14
  • "לפעמים הוא שקט ועמוק, לעיתים הוא מלא רגשות, חולמני, עצוב, ולפעמים עם הד הקול האנושי. אינני מכיר אף כלי מוזיקלי שיש לו את איכות הקול המיוחדת הזאת." על הסקסופון
  • "בצרפת כולם מעריצים את המוזיקה, אך איש אינו אוהב אותה."
  • "צריך לאסוף את האבנים שאנו זורקים; זו תחילתה של אבן פינה."
  • "לפחות אני מתון דיי כדי להודות בכך כי חוסר מתינות מהווה את אחת ממגרעותיי."
  • "כל מלחין התנסה בצער וביאוש הכרוכים בשכחה של רעיונות שאותם לא היה לו פנאי להעלות על הכתב."
  • "אין בכוחה של אהבה להביע את רעיונות המוזיקה, בעוד שהמוזיקה יכולה להביע את רעיונות האהבה."

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הקטור ברליוז