ויליאם פוקנר

ויליאם פוקנר (באנגלית: William Faulkner)‏ (25 בספטמבר 1897 - 6 ביולי 1962), סופר ומשורר אמריקאי, זוכה פרס נובל לספרות.

אמרותיו

"מי שעוקר הרים, מתחיל בליקוט אבנים."
"כדי להבין את העולם, עליך להבין תחילה מקום כמו מיסיסיפי."
"כדי להיות אדם גדול דרושים תשעים ותשעה אחוזים של עבודה."
"ב־1955, לחיות במקום מסוים ולהתנגד לשיוויון על בסיס גזע או צבע, כמוהו כלחיות באלסקה ולהתנגד לשלג."
"זו ארץ חופשית: בזכותם של אנשים לשלוח לי מכתבים, ובזכותי לא לקוראם."
"העובדות והאמת אינן היינו הך."
"עליך לחלום ולנסות לעשות למעלה ממה שיש בכוחך; אל נא תשאף להתעלות על בני זמנך או על קודמיך, אלא נסה להתעלות על עצמך."

"מה שדרוש לסופר: ניסיון, התבוננות ודמיון. לפעמים אפילו שניים ואפילו אחד מהם יכול למלא את החסר."
"על הסופר ללמוד כי היסודי שבדברים הוא לפחד."
"סופר איננו מסוגל לומר את האמת, ולכן אנו מכנים את מה שהוא כותב בשם: פיקציה."
"אולי צדקו האנשים ששמו את האהבה בספרים... היא איננה יכולה לחיות בשום מקום אחר."
"אינני יודע מה אני חושב על דבר מסוים, עד שאני קורא את מה שכתבתי על אודותיו."

"המין והמוות: שער הכניסה אל העולם ושער היציאה ממנו."~ הונאה (1926)
"מה שעצוב באהבה הוא לא רק שאיננה בת קיימא, אלא גם שהאכזבה ממנה נשכחת במהרה." ~ הונאה (1926)
"החוכמה העליונה היא להיות בעלי חלומות כה גדולים, עד כי לא יאבדו את דרכם כאשר אנו מנסים להגשימם."~ סרטוריס (1929)
"הוא האמין כי הוא מנסה להימלט מן הבדידות, ולא מעצמו." ~ אור באוגוסט (1932)
"אומרים כי האדם מסוגל לסבול הכול; אפילו את מה שלא עשה, ואפילו את הרעיון כי אינו יכול לסבול עוד." ~ אור באוגוסט (1932)
"מי שמסוגל לכך עושה, ומי שאיננו מסוגל וסובל בשל כך, כותב." ~ הבלתי מנוצחים (1934)
""בין הכאב לבין האין אני בוחר בכאב." ~ דקלי הפרא (1939)

"האדם הוא סכום צרותיו."
"שדה הקרב מגלה לאדם את הייאוש ואת השיגעון, והניצחון הוא אשלייתם של פילוסופים ושל טיפשים."
"הוא שם לי את הידיים בכיסים. שמעתי אותו מרשרש בעלים. הרחתי את הקור."
"היא החזיקה לי את היד ורצנו דרך העלים המרשרשים הבוהקים. עלינו בריצה במדרגות וברחנו מהקור הבוהק לתוך הקור החשוך."
"קדי התרטבה לגמרי והתלכלכה בבוץ מאחור, ואני התחלתי לבכות והיא באה והתיישבה במים. 'די כבר.' היא אמרה. 'אני לא אברח.' אז השתתקתי. לקדי היה ריח של עצים בגשם."