ויסלבה שימבורסקה

ויסלבה שימבורסקה (בפולנית: Wisława Szymborska;‏ 1923 - 2012) הייתה משוררת וסופרת פולנית, כלת פרס נובל לספרות בשנת 1996.

מתוך שיריה

בשלהי המאה (1998)

"אין שאלות דחופות משאלות תמימות."
"כיצד לחיות - שאל אותי במכתב מישהו, שאותו התכוונתי לשאול אותה השאלה עצמה."
"שום דבר לא קורה פעמיים ומאום פעמיים לא קרה. לכן נולדנו בלא כל הכנה. וגם נמות בלא שיגרה."
"המאה העשרים שלנו צריכה היתה להיות טובה מקודמותיה. היא כבר לא תספיק להוכיח זאת, שנותיה ספורות."

בשבח החלומות (2004)

דף ציטוטים מורחב – בשבח החלומות

"אני בת זמני, אך אינני חייבת להיות."
"נְמֵרֵינוּ שותים חלב. נְשָרֵינו הולכים ברגל."
"אהבות אחרות מתנשמות בי עמוק עד היום."
"אנחנו משתתקים באמצע המשפט, מְחַיְכִים בְּחוסר ישע."
"בְּמִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת אִישׁ אֵינוֹ כּוֹתֵב שִׁירִים, וְאִם כֵּן – אָדָם אֶחָד בִּלְבַד, לְעִתִּים רְחוֹקוֹת."

נקודתיים (2005)

דף ציטוטים מורחב – נקודתיים

"מי שמסתכל מלמעלה טועה בנקל."
"אָז חַיָּבִים: קֶרֶן־שֶׁמֶשׁ מִבַּעַד לָעֲנָנִים."
"שִׁכְחָה שֶׁלִּזְמַן קָצָר אָהֲבוּ זֶה אֶת זֶה לְתָמִיד."
"כְּדֵי לְהֵרָגַע קָרָא כַּנִּרְאֶה סְפָרִים. אֲבָל הָיוּ לוֹ דְּרִישׁוֹת: שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם סוֹף עָצוּב."

רגע (2011)

דף ציטוטים מורחב – רגע (ספר)

"ממתי יכולה אחווה לבנות על המונים?"
"איך היא מחזיקה מעמד איתן במאה שלנו, השנאה."
"שאלתי אותו אם הוא מאושר לעיתים. אני עובד, ענה."
"אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת שֶׁיִּטְעֲנוּ כִּי אֵין בְּשׁוּם מָקוֹם אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת."

כללי

"שמחת הכתיבה. יכולת ההנצחה. נקמת היד בת־התמותה."
"הֲרֵי כָּל הַתְחָלָה אֵינֶנָּהּ אֶלָּא הֶמְשֵׁךְ, וְסֵפֶר הַקּוֹרוֹת פָּתוּחַ תָּמִיד בָּאֶמְצַע."
"אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵהַזְּמַן עַל גֹּדֶשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא רָאִיתִי בְּכָל הֶרֶף־עַיִן."
"מְעֻרְפָּלוֹת וְרַבּוֹת מַשְׁמָעוּת הֵן תְּמוּנוֹת חֲלוֹם, מַה שֶּׁמְּאַפְשֵׁר הֶסְבֵּר בֳּאֳפָנִים שׁוֹנִים וְרַבִּים."
"עַל סֵפֶר שֶׁנִּשְׁלָף, עַל פִּסַּת שָׁמַיִם נְקִיִּים, אֲנַחְנוּ נִלְחָמִים."
"לֹא הַחֲלוֹמוֹת מְטֹרָפִים, מְטֹרֶפֶת הִיא הַמַּמָּשׁוּת וְלוּ בְּשֶׁל הָעִקְשׁוּת שֶׁבָּהּ נֶאֱחָזִים בְּמֵרוֹץ הָאֵרוּעִים."
"במקרה הטוב ביותר תקרא, שירי, בתשומת לב תפרש ותיזכר. במקרה גרוע יותר תקרא בלבד."
"קרובי משפחה ומכרים אכן קושרים בינינו, אבל בעולמה כמעט כולם חיים, ואלו בעולמי כמעט אף אחד."
"אני קהל גרוע של הזיכרון שלי. הוא רוצה שאקשיב לקולו בלי הפוגה, ואלו אני מתרוצצת, מכעכעת, שומעת־לא־שומעת."
"אנחנו ילדי התקופה, התקופה היא פוליטית. כל המעשים היומיומיים או הליליים שלך, שלנו, שלכם הם מעשים פוליטיים."
"ניצלתָ, כי היית הראשון. ניצלת, כי היית אחרון. כי לבדך, כי אנשים. כי לשמאל, כי לימין. כי ירד גשם. כי נפל צל."
"הוא לוחש באוזן אי אלו מילים. טעות בידך – אני אומרת – קשה לאין שעור לכתוב שיר תמציתי וקצר משיר ארוך."
"נחוץ לכתוב בקשה ולצרף לה קורות חיים. ללא קשר לאורך החיים, על הקורות להיות קצרות, תמצות העובדות ובחירתן הכרחיים, המרת נופים בכתובות וזיכרונות רופפים בתאריכים מקובעים. מכל האהבות לרשום את הנישואין בלבד."
"כשאני הוגה את המילה עתיד, ההברה הראשונה כבר נהפכת לעבר. כשאני הוגה את המילה דממה, אני הורסת אותה. כשאני הוגה את המילה מאום אני יוצרת דבר מה."

פרוזה

"הפרט לעולם אינו מרגיש שהוא אופייני."
"ילדים אוהבים אגדות מפחידות. יש להם צורך טבעי לחוות התרגשות גדולה."
"מרכבה רתומה לשמונה סוסים, מצמידה אותך, המבוהל, אל הקיר ושוב מכסה אותך בבוץ מכף רגל ועד ראש. וחשוך כאן עד שאינך רואה את קצה אפך, אינך יודע לאן לפנות, אתה משתרך בצידם האחורי של אי־אלה ארמונות, בתוהו ובוהו של סימטאות לא־מרוצפות."
"הסימנים הסיניים כפו על המשוררים ריכוז אדיר. ברצותם לכתוב שיר על ציפור היה עליהם להחליט מייד באיזו ציפור מדובר: ציפור בעלת זנב ארוך או קצר? ואולי בחרו בסימן שלישי, שהיווה חיבור בין שני האחרים וסימן ציפור גדולה, שמנה? מובן שקיים גם סימן בשביל ציפור לא מסוימת, אבל באופיו התמוּני של הכתב השתמרה עד עצם היום הזה התנגדות למושגים מופשטים."

מדבריה

"בשפת השירה, שבה שוקלים כל מלה, אין דבר פשוט או רגיל."
"אני יודעת שלדלי מים קרים שנשפך על הראש יש סגולות מרפא."
"חיפוש המילה הנכונה והצבתה בסדר מסוים הם משחק מהנה מאוד."
"אין מתנה גדולה מלהעניק ולקבל עידוד וחמלה וחום, ולחלוק זה עם זה את מה שבנפשך."
"כולם זקוקים לבדידות, במיוחד אדם שרגיל לחשוב על חוויותיו. הבדידות חשובה בעבודה שלי כאמצעי להשראה."
"אני אדם 'קאמרי' שמסתפק במועט בכל תחום. קהל של יותר משמונה אנשים הוא בשבילי המון רב, והמון מפחיד אותי. אני רגילה לשגרה ביתית."
"ההיטמעות בהמון האנונימי הייתה אמורה למלא את היחיד באושר אינסופי. בינתיים כל אחד רוצה להיות מיוחד במשהו בחיים, להתקיים בפני עצמו."
"השירה עוד לא הצילה חיים של אדם אחד. היא עשויה לשנות עמדה אצל אדם, כשהיא נוגעת באיזו רגישות שממילא קיימת בו, אך לא להשפיע על המונים."
"אני אסירת תודה על פרס נובל, שבכספיו יכולתי להרשות לעצמי לעבור מדירה בקומה רביעית ללא מעלית לבניין עם מעלית. למזלי לא חסר לי דבר מבחינה חומרית."
"רצוי שהיוצרים שיצירותיהם יודפסו יתמצאו בנושאים שעליהם הם כותבים, ורק אחר־כך שינסו לכתוב משהו. רק אז יתעוררו במחבר איזו חשיבה עצמאית ומבע ייחודי משלו."
"בשנים האחרונות המשפט החביב עלי הוא 'אני לא יודעת'. הגעתי לגיל התבונה, אז אני לא יודעת שום דבר. אנשים שטוענים שהם יודעים משהו הם האחראים לרוב הבעיות בעולם."

נאום פרס הנובל

"חוסר שלמות נסבל יותר כשהוא מוגש במינונים קטנים."
"עבודה שאין אוהבים אותה, עבודה משעממת שמעריכים אותה רק מפני שאין היא נגישה לכל אדם, זו אחת ממצוקות האנוש הקשות ביותר."
"השראה, תהיה אשר תהיה, נולדת מתוך 'אינני יודע' מתמיד."
"כל ידע שאינו מוליד שאלות חדשות גוֹוע עד מהרה, מאבד את החום החיוני לחיים. ידוע לנו היטב מניסיון העבר וההווה עד כמה עלול הדבר, במקרים קיצוניים, להיות מסוכן לחברה האנושית. על כן אני כל־כך מעריכה שתי מִלים קטנות: 'אינני יודעת'."
"בשפת השירה, שבּהּ שוקלים כל מִלה, אין דבר פשוט או רגיל. שום אבן ושום ענן שמעליה. שום יום ושום לילה שאחריו."

נאמר עליה

"היא יוצרת אמנות כפי שאמנות צריכה להיות: עמוקה, אבל כזו שבסופו של דבר נועדה לענג את הקורא." ~ וודי אלן
"נדמה שעיקר כוחה של שימבורסקה נעוץ בכך שהיא הצליחה להחזיר את השאלות הגדולות אל תוך השיח החילוני, האתיאיסטי, המדעי, הרציונלי של העולם המערבי. מול העולם הנמדד, הנבדק במבחנות ונצפה במיקרוסקופים ובטלסקופים משוכללים, היא הציבה מחדש שאלות של מוסר, גורל ומשמעות. " ~ אלי אליהו
"ההומניות של שימבורסקה - מפוכחת, ספקנית ודורשת תום גם יחד - ויכולתה לעסוק בסוגיות הקיומיות הסבוכות ביותר בחן ובבהירות ובנדיבות לב עשו אותה לאחת המשוררות הפופולריות בעולם." ~ ארז שוויצר

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ויסלבה שימבורסקה

ויסלבה שימורבסקה מקריאה את אחד משיריה בפולנית