ז'ורז' ברנאנו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

ז'ורז' ברנאנו (1888 - 1948), סופר צרפתי.

תוכן עניינים 1 מתוך 1.1 יומנו של כומר כפרי 1.2 צרפת נגד הרובוטים 1.3 החירות 1.4 בית העלמין הגדול תחת הירח 1.5 דרך הצלב של הנשמות 2 מיוחס

[עריכה] מתוך

[עריכה] יומנו של כומר כפרי

• "הגיהינום, גברתי, זה לא לאהוב עוד."
• "המשפחות גורמות לי לפחוד."
• "מה רב מספרם של האנשים המעמידים פנים כי הם אנשי מסדר האצילים, והם אינם אלא מגינים על ההרגלים."
• "יפה להתעלות מעל הגאווה, אך צריך גם להיות ראוי לה."

[עריכה] צרפת נגד הרובוטים

• "האינטלקטואל הוא לעתים קרובות כה שוטה עד כי אנו חייבים תמיד לראותו ככזה, אלא אם כן הוכח ההיפך."
• "אין אנו מבינים דבר במה שנוגע לציביליזציה המודרנית, כל עוד אין אנו מודים בכך שהיא בראש ובראשונה קנוניה עולמית נגד כל סוג ומין של חיים פנימיים."

[עריכה] החירות

• " התקוה היא הניצחון הגדול והיפה ביותר שאדם יכול לנחול על נפשו."

[עריכה] בית העלמין הגדול תחת הירח

• "טיפש הוא קודם כל מי שנתפס להרגלים ולדעות קדומות."

[עריכה] דרך הצלב של הנשמות

• "מוטב להיות בעל אופי רע, מאשר להיות חסר אופי כלל."
• "קדחת הנעורים מחזיקה את העולם במידת חום נורמלית. כאשר הנעורים מתקררים כל העולם נוקש בשניו."

[עריכה] מיוחס

• "מה שאנו מכנים מקרה הוא כנראה ההגיון של אלוהים."
• "מי שלא ראה את הדרך עם שחר בין שדרות העצים שכולה רעננה ומלאת חיים, איננו יודע מהי תקוה."
• "אויביה האמיתיים של החברה אינם אלה שהיא מנצלת, אלא אלה שהיא משפילה."
• "מה שהקול מסתיר, המבט מגלה."
• "כאשר יש לנו הרבה מה לומר, צריך לקצר בדברים ככל האפשר."

---