חנין זועבי

חנין זועבי

חנין זועבי (נולדה ב־23 במאי 1969), חברת הכנסת מטעם בל"ד.

עמדות פוליטיות

• "כאשר אתה מתבסס על עיקרון של חופש וזכויות אדם, השאלה הלוגית או ההגיונית צריכה להיות למה בני אדם לא עושים את כל מה שביכולתם על מנת להיאבק נגד דיכוי ורמיסת זכויות האדם. עצם השאלה, שנשאלת מדי פעם, מצביע על המסגרת הערכית בה אנחנו חיים, שבה אנחנו צריכים להסביר את המאבק שלנו בדיכוי ובכיבוש וברמיסת זכויות האדם – ולא את עצם קיום הכיבוש, הדיכוי ורמיסת זכויות האדם." ~ (מקור)
• "האינתיפאדה השנייה הייתה יותר אלימה, הראשונה הייתה טובה. כיכר אל תחריר במצרים צריכה להיות המודל החדש עבור הנוער הערבי. הייתי רוצה שהם ייפתחו במאבק עממי נגד המצור, כי כובשים לא יכולים לצפות לחיות חיים נורמליים." ~ (מקור)
• "אם אתם רוצים שהם לא יירו עליכם, אז שהציבור הישראלי ייצא לרחובות ויפגין כדי לסיים את המצור בעזה. עד אז, שלא יתפלאו אם דברים כאלה קורים. כי הם ייאבקו. נכון שזה לא מוסרי ולא יעיל, וזה טיפשי, אבל כך פועלים בני אדם כשהורסים להם את החיים ודוחקים אותם לפינה." ~ על ירי נ"ט לעבר אוטובוס ילדים שממנו נהרג נער (מקור)
• "אני גאה להיות ערביה רעה לגזענים, ואמשיך להיות כזאת." ~ בעקבות "שיחת ההתנצלות" בין יאיר לפיד לאחמד טיבי
• "להמתין ולחכות לקולות החיילים זה מקומם. זה דבר שהוא מחוץ לקונצנזוס. זה דבר שמשפיל את החברה ואת הזהות שלנו."
• "הנאמנות שלי היא לצדק, הנאמנות שלי היא לערך האדם. לזה אני נאמנה. בין אם האדם הזה הוא אישה, ובין אם האדם הזה הוא פלסטיני. ואם תל אביב היתה במצור, ומליון וחצי אנשים היו שם, אני הייתי עולה על המרמרה כדי לשבור את המצור על תל אביב."
• "מספר עצום של משתתפים נמצא כאן כדי ללוות את החלל יעקוב אבו אל-קיעאן בדרכו האחרונה, כראוי לעם גאה שמכבד את עצמו ואת חלליו. זהו מסר לאומי ברור של בני עמנו, בני הארץ והאדמה הזו שמכירים היטב את דרכיה, ושהגיעו בהמוניהם להלוויה למרות שהמשטרה הפרה את החלטת בג"צ והציבה מחסומים רבים בכבישים כדי להגביל את מספר המשתתפים. בני הארץ והכפרים משוללי ההכרה באו בדרכי המדבר הלא סלולות, עקפו את המחסומים ואת הכבישים הסלולים (שכמוהם מעולם לא סללה המדינה בכפריהם) ועשו את דרכם בשבילי המדבר, שבילים שמכירים בהם ואותם מקדמת דנא. האלפים הרבים סימנו עוד יום של מאבק ושל עמידה איתנה, עיקשת ומתמדת של בני עמנו בנגב. הם הוכיחו שוב שהעם מסור לסוגיות הלאומיות, נכון למערכה על הישרדותו ועל ההכרה בו ובכפריו, ואומר לא לנסיונות לדחוק אותו ולהעבירו לתחומי-מושב דחוסים." ~ נאום בהלוויית יעקוב אבו אל-קיעאן שנהרג מירי שוטרים בפינוי הכפר אום אל-חיראן. ינואר 2017

בין זהות פלסטינית לאזרחות ישראלית

• "אנחנו חלק מהעם הפלסטיני. כל עיוות היסטורי, כל צנזורה וכל האיסורים לדבר על האמת וכל מדיניות ההפחדה הזו לא יעזרו, לא יסתירו, לא יטשטשו ולא ימחקו את העובדה ההיסטורית הזו. אנחנו חלק מהעם הפלסטיני. אבל, להבדיל מרבים פה, אנחנו לא מעמידים זהות זו בסתירה עם האזרחות שלנו. זה הפרויקט שלנו, זה המאבק שלנו. אדרבה, אנחנו אלה שמציעים את הפיוס בתוך המקום הזה, אנחנו מציעים פיוס בין האזרחות שלנו לבין הזהות הלאומית שלנו, וזו המדינה, זו המדינה שמתעקשת להעמיד את הזהות שלנו בסתירה מוחלטת עם האזרחות שלנו. וצריכים לזכור טוב־טוב שאזרחות זו אינה תוצאה ממעשה של הגירה, אינה תוצאה מאקט של הגירה, היא תוצאה הכרחית וטבעית מהיותנו ילידי הארץ הזאת. והאם אתם משוכנעים, חברי הכנסת, כי עלינו – אנחנו, חברי הכנסת הערבים – לאבד את זהותנו, את גאוותנו הלאומית משום שבחרנו לשבת פה בכנסת? בגלל המושבים פה אנחנו ניכנע לכוחנות ולהסתה המופעלות נגדנו יום־יום, שבוע־שבוע? האם לדעתכם אנחנו יושבים כאן בגלל תעודות כשרות פוליטית שאנחנו מחכים לה מחברי הכנסת והממשלות ומקבלי ההחלטות? לא, אנחנו יושבים על כיסאות כדי לייצג את העם שלנו שנולד כאן, כדי לייצג פרויקט של שוויון, של צדק, של אזרחות נורמלית, של מדינה שפויה." ~ דברי הכנסת, ישיבה 236 של הכנסת ה־18
• "אני פלסטינית. אני חלק מהעם הפלסטיני." ~ במהלך דיון בערוץ 2 (מקור)

על חטיפת שלושת הנערים

• "האם זה מוזר שאנשים שנמצאים תחת כיבוש וחיים חיים לא נורמליים, במציאות בה ישראל חוטפת כל יום עצירים, זה מוזר שהם נוהגים ככה? הם לא טרוריסטים. גם אם אני לא מסכימה איתם, הם אנשים שלא רואים שום פתח לשנות את המציאות שלהם, והם נאלצים להשתמש באמצעים האלה עד שישראל תתפכח ותראה את הסבל, תרגיש את הסבל של האחר" ~ על החוטפים בפרשת חטיפת שלושת הנערים
• "אני לא מסכימה איתם בגלל שאני מאמינה בדרך של מאבק עממי נגד הכיבוש. אני מאמינה במרד אזרחי ובאי-ציות אזרחי, אני מאמינה באינתיפאדה לא אלימה. ואני לא מסכימה בגלל שמדובר באזרחים. אני מגדירה את המאבק שלי כמאבק שמתקיים במסגרת של מוסר אנושי אוניברסלי, ואני מאמינה שיש דבר כזה. למרות כל היחסיות התרבותית ולמרות כל הקונטקסטים השונים של דיכוי, מדכא ומדוכא, יש בסופו של דבר מוסר אנושי והמאבק שלי נמצא במסגרת שלו ובמסגרת החוק הבינלאומי. מדובר באזרחים, לא מדובר בחיילים, לא מדובר במלחמה בין שתי מדינות, מדובר בחטיפה שאולי תידרדר להרג. אז כאשר את אומרת חטיפה, את מדברת על אנשים חיים, אבל את לא יודעת איך החטיפה תסתיים. לכן אני לא מסכימה איתם."
• "כאשר אני נמצאת במציאות שבה ישראל מבצעת פשעי מלחמה ועוברת על החוק הבינלאומי, תוך שהיא מחזקת לעצמה תדמית של קרבן, במציאות הזאת אני לא יכולה לחזק ולשתף פעולה עם אסטרטגיה של עיוות המציאות, אסטרטגיה שלפיה הישראלי הוא קרבן והפלסטיני הוא טרוריסט, ולהמשיך להגיד שכן, אנחנו טרוריסטים."

פמיניזם

• "אני לא רק פלסטינית, אני גם אישה, משמעות הדבר שגם אם לא נתקלתי בסכסוך הערבי-ישראלי, שאלת הצדק הייתה חייבת להעסיק אותי בהיותי אישה שחונכה לגאווה עצמית, אך גם אם לא היו מחנכים אותי לכלום. רשימת המותר שהיתה קצרה יותר מהאסור, התחילה כרשימה של מה מגיע לי כנערה החיה בנצרת. מתי לחזור לבית, מה ללבוש, עם מי לדבר, איפה לבלות. מצאתי את עצמי שואלת מה זאת אומרת נורמות חברתיות? למי יש את הלגיטימיות לקבוע נורמות לאחרים? למה הנורמות אינן תקפות לגברים כמו לנשים? למה המציאו נורמות מיוחדות לנשים? ועוד. ומכאן, עוד צעד - לא רק רגישות לצדק ואי צדק, ולא רק הבנה שהצדק הוא גם רשימה קטנה בחיים, קיים עוד צעד שנוגע לאחריות האישית שלי לשנות את המצב. בצד המגדרי של האי צדק אני לא רק הקורבן, אלא אני גם כן האחראית, כי מדובר בחברה שלי. אני אחראית, ומכירה באחריות שלי לעוול שהחברה שלי גורמת לי, כי אני חלק מחברה זו, והאחריות היא קולקטיבית."
• "אני אישה דעתנית, אני יודעת מה אני רוצה בחיים שלי, מה הערכים שאני מאמינה בהם, מהו המצפון של הדרך הלאומית. המצפן הלאומי חזק בשבילי ומכוון אותי בכל דבר, בכל בחירה. אני מקווה שיבוא היום שבו יראו בנשים חזקות משאב, לא איום." ~ (מקור)

סיכום פעילותה כחברת כנסת

• "רצח האופי, ההסתה המתמשכת, הניסיון – חלקו גלוי חלקו נסתר – הבלתי נלאה ובלתי נפסק להעלים אותי, להשתיק את קולי, לעוות את דעותיי ואף את דמותי, לפסול אותי, ולהרחיק אותי מהזירה הפוליטית, היו עבורי ציון 'טוב מאוד' שניתן לי מטעם כל אלה נגדם ונגד דעותיהם אני נלחמת"
• " 'מאווי מרמרה' לא הייתה שם של אוניה או של הפלגה פוליטית, אלא הייתה כותרת למאבק שהייתי חייבת לנהל, ויש לנהל באופן יומיומי נגד התייחסות ועשייה קולוניאליסטיות"
• "לא פחות גאה אני במפלגה שלי: בל"ד, בשל חזונה, 'מדינת כל אזרחיה', ולא פחות בשל מוכנותה להציב מודל של קורבן, אותנטי ובטוח בעצמו. ללא מודל זה, אנחנו נהיה הדהוד עלוב בשיח הקולוניאלי-ליברלי" ~ מקור

נאמר עליה

• "רוחי לר'זה יא ח'יינה!" ~ "נאום משט הטרור לעזה", חברת הכנסת מירי רגב, יוני 2010 (תרגום: "לכי לעזה, בוגדת!")
• "מקומה של חנין זועבי הוא לא בכנסת ישראל אלא בבית הסוהר" ~ מקומה של זועבי בכלא, דני דנון - דצמבר 2012.
• "העובדה שערביי ישראל משתתפים בבחירות ושולחים נציגים לכנסת היא הישג גדול מאוד ויקר מאוד של מדינת העם היהודי. כדי לשמור עליו שווה לסבול חברת כנסת חוצפנית, מרגיזה ואנטי־ישראלית." ~ אורי אליצור הפעם העליון צדק, דצמבר 2012
• "זועבי אינה ראויה לשמש כחברה בכנסת ישראל, ויש להעמידה לדין." ~ לימור לבנת (מקור)
• "אני דוחה בשאט נפש את אמירותיה הפוגעניות של זועבי ואת ניסיונותיה הנואלים להצדיק פשעי מלחמה ואירגוני טרור. מדובר בדברי הסתה שאין להם מקום בשיח הפוליטי והישראלי ואני מקוה כי בוחריה של זועבי וחבריה, נציגי המגזר הערבי בכנסת, ידעו להתנער ממנה ולגנות את תמיכתה הפרובוקטיבית בטרור אכזרי". ~ יושב ראש הכנסת יולי אלדשטיין (מקור)
• "חנין זועבי הגעת לנו עד כאן. לא תכננתי להתייחס לדברי ההבל שלך אבל מתקשה להתאפק וחייב לתקן אותך - זה טרור ואת מעודדת טרור. מקומך בכלא." ~ שאול מופז (מקור)
• "ככה נראות פני הרוע והשטנה, שמדברת על זכויות אדם אך לא מסוגלת לגנות חטיפה של נערים, שמדברת על חזון של שלום וקוראת למאבק אלים בישראל, שמדברת על דמוקרטיה וניזונה מבוגד שברח מהארץ בגלל פשעים חמורים." ~ איציק שמולי - יולי 2014 (מקור)
• "אם חברי הכנסת, כמו חברת הכנסת זועבי קוראת לאינתיפאדה אמיתית, האישה בירוק, מיס מרמרה, בביטאון החמאס, צריך בדיקה בטחונית לכל חברי הכנסת שמגיעים לכאן. למה התכוונה חברת הכנסת זועבי כשקראה לאינתיפאדה אמיתית? למה? ללכת עם חגורות נפץ?" ~ חברת הכנסת ד"ר ענת ברקו^(וצ) על קריאתה של חנין זועבי לאינתיפאדה בביטאון חמאס, על רקע גל הטרור הפלסטיני, תשרי, ה'תשע"ו, אוקטובר 2015 (מקור)
• "האשה הזו [חנין זועבי] היא יתושה טורדנית שניזונה מדם. [...] גרונה מעיין סרוח ופיה מפיק גללים." ~פרשן ערוץ הכנסת, 30 ביוני 2016 (מקור)
• "זכותה של זועבי להתבטא כך, זכותם של רוב הישראלים ונבחריהם בכנסת למחות ולזעום על כך — אבל לאיש אין זכות לבצע לינץ' ציבורי ותקשורתי לזועבי, כפי שנעשה מאז. שרים וחברי כנסת מהימין, וגם מהמרכז־שמאל, התחרו ביניהם מי ינבל את פיו יותר נגד זועבי, ומי יתקוף אותה בגסות רבה יותר. כמה מהם היו קרובים לתקוף אותה פיזית באולם המליאה." ~ מאמר המערכת, "עיתון הארץ", 1 ביולי 2016

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חנין זועבי