חצי המנשה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

חצי המנשה היא סדרה קומית שכתב אפרים סידון. הסדרה שעוסקת בחיי כפר עברי בתקופת השופטים, שודרה בשנת 1996 בטלוויזיה החינוכית הישראלית.

רעואל(נבו קמחי)[עריכה]

  • "מהיום אני אביא לך רק ורדים במקום ורידים."
  • "אכיש מלכת הכביש, מה העניינים חמודון? איפה המדים שלך?!"
  • "מן המיצר קראתיך יה, כך שהכול תלוי בך."
  • "אני אביא כמה חבר'ה מהפלוגה לעבור על דוחות מודיעין."
  • "שלח בן שילה. אפילו את אמא שלה לא הייתי מחתן איתך!" (רעואל לשלח, שבטוח שמילכה היא נעמה איתה שלח רוצה להתחתן)

שלח בן שילה(שלום שמואלוב)[עריכה]

הערה: ככל בני שבט אפרים, גם שלח מבטא כל אות שי"ן כאות סמ"ך. אצל בני שבט אפרים ההגה השורק התאחד עם ס' (ספר שופטים, פרק יב, פסוק ו). לפרטים נוספים ראו את הערך "שיבולת" בוויקיפדיה. בפסקה זו אותיות השי"ן שהפכו לסמ"ך מודגשות.

  • "באין נסיכה בזה הפלך, גם קרפדה תחסב לבת־מלך."
  • "מה סמוכיח סופית סמוצא האדם מן הקוף."
  • "אני מבקס סתפסיקו עם זה, אחרת אני קם... ויוסב."
  • "אני הולך, אסתי מחכה לי... טוב, אז אני נסאר."
  • "מילכה צודקת, צריך לסרס את העניין."
  • "טוב אני צריך ללכת, אסתי סולמית ביסלה עדסים בסמנת."
  • "טוב אז אני נסארת כן." (בתגובה למפיש: "אף אחד הולכת לא.")
  • "סחרר אותנו מהנסיעה, אנטיסמי."
  • "תגידי לי מסהו, קרפדונת שלי." (שלח למילכה) מלכה עונה: "קווה קווה."
  • "תרסן את עצמך תן לאחרים לדבר, גם אני רוצה להגיד מסהו."
  • "אוקיי בסדר אז ניסע סלח ואני."
  • "אדוני סותה?"
  • "סוויה סוויה."
  • "עונס קבוצתי."
  • "מהודו ועד כוס."
  • סטין עליה, מהמילה שטן."

יהורם בן נפתוחים הכסלוחי (יהורם גאון)[עריכה]

  • "ככה?! ככה אתם רוצים להיכנס להיסטוריה?"
  • "שלח, אני הופך באופן אוטומטי כל סמ"ך שלך לשי"ן, אז בבקשה אל תגיד 'להסתגל'."
  • "אני לא יכול להמשיך כאילו כלום לא קרה בינינו... סערת רגשותיי בתשוקה ובתאווה, אני מבקש ממך, אני מבקש ממך רק דבר אחד... איך זה הסוף של הפסוק?" ~ למילכה
  • "נס, נס.זה מה שאני מחפש.נס.יש פה מישהו שמחייה מתים?או מרפא חולים?משלם מע"מ?אם אתם רוצים להיכנס לספר שופטים תנו לי נס, תנו לי מופת!"

אליקום:"מופת אין, אבל אולי מופלטה?"

מפיש(שרון רג'יניאנו)[עריכה]

  • "כמו שאני אומר כבר שנים על שנים – שמרני אל מידידיי, עם אויבי אסתדר בעצמי."
  • "מפיש אידיוט, מפיש בן זונה."
  • "דגון תחליט: אתה אלילים אחד או החברים של נטשה?!"
  • "מה היכנס זה לא עם א'?"
  • "בשום אופן ופנים מפיש לא מאשרת אשרות נסיעה ארבע רק שתיים וגם זה בפרוסטטה."
  • "ואם אתם ממשיכים ככה קריזה בראש, אישורים בתולות!"
  • "מפיש יש פה פשרה, למה מפיש בן אדם ניאנדרדלי (ניטרלי)."
  • "מפיש זוכרת איך באשקלון עם חברים הוא הלך לראות איך זורקים אנשים לאריות – תנו לחיות לאכול, מבצע. גלדיולות קראו לאנשים האלו, מכות שם צעקות צווחות ושאגות הרבה הרבה מאד פה שם, אבל מה אני אגיד פה מה אני אגיד, פה הרבה יותר חזק, פוליטיקה, ועוד אומרים – עם ישראל עם כתומה."
  • "מפיש לא שוכחת, שולחת לכם כל יום ד"ש עם שריר." נעמה: "בדואר מהיר או אקספרס?"
  • "נו הרבה יותר טוב, בדואר אוויר..." (מעיף יונה לאוויר)
  • "עכשיו רוצים נוסעת לא?" (מסתבר שהמסע בכל זאת יהיה על חשבון הנוסעים)
  • (לנעמה)"לא יפה אתה ככה מדברת אמא! בעזה אצלינו יש משפט אחד אומר פתגם:אמא יש רק אחת"
  • "אנחנו עכשיו לזוז עוד ללכת"
  • "מפיש לא חושב מפיש חייל."

אכיש(אודי גיל)[עריכה]

  • "מה רעואל אימא שלי?! ושמשון הגיבור אבא שלי?"
  • "עזה, פתחי זרועותייך! אני בא!" ~ לפני שיצא לחופשה
  • "אליקום, פתח זרועותיך! מפיש בא!" ~ אחרי שחזר מהחופשה, וגילה שבהיעדרו מפיש הספיק להסתכסך עם אליקום
  • "מפיש, איתי אתה לא צריך לדבר עברית."
  • "בכל זאת זה אימא שלי, לחשוב שהדבר הזה (על מפיש) הביא אותי לעולם?"

אליקום(דור צויגנבום)[עריכה]

  • "אליקומי קומי."
  • "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעועית." ~ סירוס של פסוק מהתנ"ך (ספר ירמיהו, לא, יט)
  • "כי מלאה הארץ חומוס, אהה חמס." ~ סירוס של פסוק מהתנ"ך (ספר בראשית, ו, יג)
  • "בטח, בטוב־טעם, בכיף־כף, אל תהיי מקופלת ואל תרגישי רע." ~ בתגובה לנעמה שסיפרה לו שהיא רוצה קצת פסק זמן מהחבר שלה[1]
  • "כנראה סמין הסמיים החליטו סאת וסלח תתחתנו... מה קורה לי?" ~ נדבק בליקוי הדיבור של שלח
  • "מה פתאום שתמכור לאחינו אחדות, סרסור שכמוך!"
  • "אוי, מפיש, יש לך לפעמים יציאות..."
  • "רעואל, על דברים יותר קטנים אלוהים הוריד צרעת."
  • "אתה אחד העם? אתה בקושי פינת שינקין."
  • "מילכה, את אישה קשה."
  • "ריבון העולמים, אלייקומי קומי קורא לך. בחייך. פעם אחת. איזה אות, איזה סימן, איזה בורקס. אוי. סליחה סליחה. אני עוצם עיניים בתפילה זכה וממתין לדברך. מה? מי? (אכיש נכנס לבית של מילכה) גדול! גדול! תודה! ואם אי פעם תהיה במצוקה ותצטרך ממני משהו אל תהסס. כי כשלאלייקום פונים אתה בעניינים.אכיש, בדיוק דיברתי עלייך..."

נעמה(אלינור אהרון)[עריכה]

  • "הרשה נא לי לחבקך."
  • "עוץ לי גוץ לי זהו שמי." ~ בתגובה למכתב שהקריא אליקום
  • "מה הבאת לי הפעם? ושט מפלשת? יד ממואב? שתי אצבעות מצידון[2]?"
  • "עוד לא נולד הבן אדם שיעשה צחוק מנעמה! עוד לא נולד!"
  • (לרעואל) "אף אחד לא האשים אותך שאתה חושב. הרי אתה ומחשבות נפגשים לעיתים רחוקות בלבד."

מילכה(ליאורה ריבלין)[עריכה]

  • "הפעם קראת אותי כמו ספר סגור."
  • "אני לא יודעת מי יהיה הזוכה, אבל אליקום בטח יודע מי המפסיד." ~ מצביעה על שלח
  • "בטח כי אם לך אין בעיות אז למי יש?" ~ לשלח
  • "מה, אנחנו ברברים? אנחנו כבר במאה ה־20 לפנה"ס!"

שיחות[עריכה]

שלח: "תגיד, זה נכון סהוא אף פעם לא הסתפר?"
רעואל מוציא שערה באורך מטר.
שלח: "זה מה סיס לו בראס?"
רעואל: "זה במקרה מהאף."

שלח: "אני רוצה סתהיה הסליח סלי." (שתהיה השליח שלי)
אליקום: "סליחה?"
שלח: "לא, לא סליחה, סליח." (לא שליחה, שליח)

אליקום: "אם תרד שערה משערות ראשי, כל הכפר יתמרד."
מפיש: "ואם ירד כל הראש?"

אכיש: "גברת מילכה, לא להיסחף. שלום במקום מלחמות. את ראש הכפר, לא ראש הממשלה. תתרכזי בבקשה בביוב ולא בפוליטיקה."
מפיש: "מה ההבדל?"
נעמה: "ביוב אפשר לטהר."

מילכה מודאגת שבתה נעמה בת ה־16 עדיין לא נשואה:
מילכה: "הנה, אפילו נועה המכוערת התחתנה השבוע."
נעמה: "נועה בת 17."[3]
מילכה: "דבר אחד אני רוצה לדעת: כמה זמן עוד תשבי בבתולייך?"
נעמה: "כל זמן שאני אשב. ברגע שאני אשכב, אני כבר לא אהיה בתולה."
מילכה: "אואה! אואה! מחיאות כפיים. הצחקת את המנשה ואת שבט אפרים. איך זה שאף בחור פנוי לא מוצא חן בעינייך?"
נעמה: "אל תדאגי."
מילכה: "לא לדאוג? למה מי את? בת פרעה, שמישהו יבוא וישים לך ילד בתיבה? מה לא בסדר עם גֵּיחֲזִי בן פלג? הוא עשיר, אלוף שבט מנשה בזריקת עזים, בעל רשת חנויות "עשה זאת בעצמך" לזבל עופות, ואיך שהוא דופק זיתים."
נעמה: "כן, שמעתי את הצעקות."
מילכה: "ומחוור בן דלוח?"
נעמה: "אבל יש לו כבר ארבע נשים."
מילכה: "זה עדיין מבטיח לך מקום בחמישייה הפותחת[4]. שלח, תגיד משהו."
שלח: "מילכה צודקת."

מפיש אומר שבעוד שנים אף אחד לא יכיר את היהודים והדת שלהם, אלא רק את הפלישתים והאלים שלהם.
מילכה: "נחיה ונראה."
רעואל: "ניפגש בשש אחרי הספירה."

שלח: "קוזה (הכבשה שלו) מתה."
מילכה: "איזה קוזה?"
שלח: "קוזה סלי, קוזה נוסטרה."
מילכה: "מתי? איפה, למה, איך?"
שלח: "מתי? הבוקר. איפה? בשדה. למה? מרעב. איך? ככה – חחחח, אה." (מכחכח בגרון ועושה את עצמו מת.)

נעמה: "תאכל משהו?"
אליקום: "למה משהו אם אפשר הכול?"

רעואל מתכנן להילחם במפיש על נעמה, לבוש בפאה ג'ינג'ית ומחזיק ביד רוגטקה וחלוקי נחל.
אליקום: "לא תוכל להילחם בפלישתי, כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעוריו."
שלח: "מאיפה זה מוכר לי?"
רעואל ניגש למפיש, אכיש מתרגם מעברית לפלישתית.
מפיש: "הכלב אנוכי כי אתה בא אליי במקלות?"
אכיש: "הכלב אנוכו כי אתה בא אליו במקלות?"
רעואל: "אתה בא אליי בחרב, בחנית, בכידון, אני בא אליך בשם אדוני אלוהי צבאות מערכות ישראל."
אכיש: "אתה בא אליו... לכלך עליך."
שלח: "אני נסבע לכם סזה מוכר לי."
מפיש: "כרע אליי ואתן את בשרך לבהמת השדה."
אכיש: "כרע אליו."
רעואל זורק על מפיש שתי אבנים, אחת פוגעת בשלח והשנייה באליקום. מפיש מתקרב אל רעואל ונותן לו מכה בראש ומעלף אותו.
מפיש: "אני לא מבין מאיפה הם לוקחים את הרעיונות האלו? לבוא אל פלישתי חמוש עם מקל וחלוקי נחל."

בעת הגרלה מי יהיה הנסקל בפסטיבל הסקילה לעצירת הבצורת.
אליקום: "תבחר מספר."
רעואל: "בחרתי."
אליקום: "תכפיל ב־20."
רעואל: "הכפלתי."
אליקום: "תחסיר 4, ותחלק ב־4. כמה יצא לך?"
רעואל: "92."

נעמה: "רעואל תיקח את עצמך בידיים."
רעואל: "את זה עשיתי במשך שנים עד שהכרתי אותך."

מפיש: [לאליקום] "קדימה! קדימה! יותר עובד הרבה אתה במרץ! לא מכופף עבודה."
אכיש: "מחפף, אומרים מחפף. חוץ מזה, הוא מדבר פלשתית."
מפיש: "מדבר פלשתית אבל עושה עבודה ארמית..."

אליקום: "חכה חכה, עוד מעט יגיע לכאן שמשון הגיבור והוא יקרע אותך כמו שהוא קרע את האריה."
מפיש: "שיבוא, אני אעשה ממנו קציצות בשר."
אליקום: "הוא יעשה ממך גפילטע־מפיש."
מפיש: "כנס לי אתה יודע לאן."
אליקום: "מה, יש שם עוד מקום? כי אני שמעתי שרוצים לסגור את האתר ההוא מרוב מבקרים."

מילכה:" רעואל, אחרי הפגישה התשובו לההרה?"
שלח:"ההרה.יפה מאוד.יפה מאוד.ממסיכים ללגלג על סלח בענייניי פוריות.יפה מאוד."
מילכה:" טוב די די, אני אלך להכין לך משהו לאכול. מתאים לך ביציות?"
שלח:"די!"
מילכה:"הולכת להביא שתי ביצים מהלול, זה הכל."
שלח: "יופי. עכסיו אנחנו פה רק הגברים."
אליקום: "וזה כולל גם אותך?"
שלח: "אליקום! אליקום! אני הסתתפתי במלחמות הסופטים, אני הייתי בין המתנחלים הראסונים בסומרון עד ספינו אותנו."
רעואל: "מי פינה?"
שלח: "סבט יהודה. לפחות סהיה מנסה. (שבט מנשה)"
רעואל: "שהיה מנסה מה? אני אף פעם לא אבין מה הבן אדם הזה אומר."
אליקום: "מנשה, שבט מנשה. אתה לא יודע שבשבט אפרים תמיד אומרים סיבולת במקום שיבולת?"
שלח: "אז מה, מה חדס בסטח? מה סלום סמסון הגיבור, ססמו יצא לתהילה מהודו ועד כוס? (כוש)"
אליקום: "תתבייש לך!"
שלח: "סאלתי איך סמסון?"
רעואל: "גיבור!"
שלח: "תגיד, זה נכון שהוא לא הסתפר מאז הוא נולד?"
רעואל: "יש לי פה במקרה איזו שיערה אחת של שמשון."
שלח: "מה? זה מה סיס לו בראס?"
רעואל: "לא. זה במקרה מהאף."

נעמה: אהלן! מישהו הזמין חתן?"
שלח (מדבר בשין רגילה במקום שין שמאלית): "שלום, שלום לכולם. לאיש הקודש. לשכנה היפה ולבתה, עליהן נאמר 'אשרי יושבי ביתך'."
נעמה: "חן חן לך שלח שכנינו. מה אמרת?“
שלח:"אני אמרתי בקול צלול ושקט, 'אשרי יושבי ביתך', כמנהג שבט המנשה."
מילכה: "אתה מוכן לחזור על מה שאמרת?"
שלח: "שחתיין, למה לא? 'אשרי יושבי ביתך'. שהרי יום ששון ויום שמחה הוא, לשכונה כולה. נו אלייקומל'ה, אפשר להתחיל?"
מילכה: "אני לא מאמינה,אני לא מאמינה! אליקום, תעשה משהו."
אליקום: "מה אני יכול לעשות? כנראה סמן הסמיים החליטו ססלח ייסא אותך לאיסה... מה קורה לי?"

רעואל יוצא מתוך מחבוא של אבנים אחריי שאכיש ומפיש הלכו והאיצו באליקום לעבוד ללא הפסקה.

רעואל: "ראיתי ושמעתי הכל! איזו חוצפה! לפגוע ככה בקדוש? הם עוד יתחרטו על זה הפלישתים.הם עוד ישלמו בדם על כל הגזירות שמביאים עלינו המנהיגים שלהם"
אליקום: "איזה מנהיגים שלהם?"
רעואל: "מה איזה מנהיגים.מי אם לא סרני פלישתים מסוגלים ככה להשפיל יהודי?"
אליקום: "יהודייה"
רעואל: "רגע, הם עשו משהו ליהודייה?"
אליקום: לא, יהודייה עשתה משהו להם.הם מכריחים אותי לטאטא מפני שמילכה בתוקף תפקידה כראש הכפר ציוותה עליהם."
רעואל: "מילכה?אמא של..."
אליקום: אמא של האמאמא שלה! מאז שהיא קיבלה את המינוי כולנו מע"צ!"

רעואל מגיע לפגוש את נעמה ונתקל באכיש ומפיש.

רעואל: (מסתכל על השעון יד שלו) "מפגר"
מפיש: "אתה! מה אתה יש להגיד לך שם שלך פה אתה מיד?"
רעואל: "סליחה?"
אכיש: "תלמד כבר את השפה שלהם.תגיד לי מה אתה רוצה, אני אשאל אותו בעברית."
מפיש: "תשאל אותו מה הוא עושה פה."
אכיש: "מה אתה עושה פה?"
רעואל: "הולך לפגוש בחורה."
אכיש: "הולך לפגוש בחורה."
מפיש: "ששששש.מה אתה שעון דובר?"
רעואל: "אני השעון הדובר? תגיד לי, מה הוא נפל על השכל?"
אכיש: "תעשה לי טובה מפיש.תגיד לי מה אתה רוצה, אני אשאל אותו בעברית!"
מפיש: "תשאל אותו מה הוא אמר על יד השעון?"
אכיש: "מה אמרת על יד השעון?"
רעואל: "שהוא מפגר."
אכיש: "אפה!אפה! זה נכון שהוא לא אינטליגנטי, אבל הוא לא אידיוט."
רעואל: "אולי הוא לא אידיוט, אבל הוא מפגר בחצי שעה."

שלח: "אני מציע סנתפלל לבורא עולם ונבקס על אכיס."
מילכה:"כן.שאכיש יצליח."
שלח:"מילכה צודקת, נתפלל סיצליח."
מילכה:"אולי יותר טוב שלא יצליח."
שלח:"מילכה צודקת, נתפלל סלא יצליח."
רעואל:"מה נתפלל בסוף?"
שלח:"אל תפריע.הקסב וסמע.עסה יסועות.סלח תסואות לאכיס סהוא בחור מסופרא דסופרא."
רעואל:"מסכן המלאך שאחראי על מיון תפילות, הוא לא יבין אף מילה מהתפילה שלך."
שלח:"סקט! אנא קדוס ישראל, עשה סאכיס יספיק לגסת לאודיסן.או סלא.סיצליח בקטע סהכין.או סלא.סהסופטים יראו את כסרונו וייווכחו כמה מוכסר הוא.או סלא.סיתקבל לצוות הוויי.או סלא."
רעואל:"מה שכן, תפילה כזאת תתגשם בלי שום בעיות."
מילכה:"או סלא."
שלח:"למה את מתכוונת מילכה? או סלא א' או או סלא ב'?"

שלח:"אני מוכרח ללכת, אני נמצא פה במקרה.אני רק באתי לסאול איזו כוס."
מפיש:"מה הוא עשה?"
אכיש:"הוא רק נכנס לשאול איזו כוס."
מפיש:"לשאול כוס? מה יש לשאול כוס? איזו תשובה היא תתן לו?מה כבר יודעת כוס שהוא לא יודע טפי (יורק) איזה מקום זה? שואלים פה כוסות."

אליקום: "אני פה בענייני חתונה.באתי בשמו של המחזר המזמר."
מילכה: "נעמה..."
אליקום: "הוא ייפה את כוחי לגלות את שמו, אך אתן לכם רמז קל שהוא בעצמו כתב: " מכובד רציני ושרמנטי, אמיץ לבב נאה ורומנטי.ידוע ומקובל בקרב עמי..."
נעמה: "ועוץ לי-גוץ לי זהו שמי."
אליקום: "שמי ידוע באיזור כולו.אני הוא שלח בן שילה."
נעמה: "לא!"
מילכה: "אתה בטוח?"
אליקום: "אני רק סליח."

מילכה: "אכיש ומפיש, אנשי החוק החביבים. במה זכינו שהועלתם לבקר בבית דל ועלוב זה?"
מפיש: "לא מבין."
אכיש: "זה בסדר, ככה אומרים אצלהם שלום."

אליקום: "טוב.זה (השידוך) יעלה לך."
שלח: "בכלום! אתה סומע? בכלום. כי תסלום על סידוך זה רסות ולא חובה."
אליקום: "זה יעלה לך 35 זוזים."
שלח: "אבל תסלום על סידוך זה רסות."
אליקום: "נכון.ורשות השידוך זה אגרה."

מילכה: "ואחרי שיסתיים מבצע הניקיון, אנחנו נצא לצבוע את חזיתות הבתים, ליישר את השבילים, לייפות את הכניסה."
נעמה: "אמא רגע. לאט, לאט."
מילכה: "יפה, נעמה! לאט לאט אנחנו נרחיב את המעיין, נסמן את שדות המרעה. כל תושב ייתן 3 שעות חובה התנדבות בשבוע."
נעמה: "אמא! די! נשבר כוח הסבל."
מפיש: "מה היא אמרה על הזבל?"
מילכה: "רעיון טוב, מפיש! אנחנו נבנה מזבלה חדשה. אנחנו נשנה את פניי הכפר. בחזוני, אני רואה עולם עתיק-חדש. עולם של קידמה, שבו בציר-אביעזר תופסת מקום של כבוד. שוק משותף בינינו לבין המדיינים והעמונים. שלום במקום מלחמות!"
אכיש: "אפ אפ אפ אפ! (למפיש) שב. גברת מילכה.לא להיסחף! שלום במקום מלחמות. את ראש הכפר, לא ראש הממשלה. בבקשה תתרכזי בביוב ולא בפולטיקה. (למפיש) אמרתי לה שתתרכז בביוב במקום בפוליטיקה..."
מפיש: "מה ההבדל?"
נעמה: "ביוב אפשר לטהר."
מילכה: "יישר כח נעמה! נטהר! אנחנו נטהר את הביוב, נגזום את השיחים, נשפץ את המדרכות."
אכיש: "רק רגע מילכה..."
נעמה: "תעשה לי טובה. אתה לא רואה שכל מילה גורמת לאמא התקף חדש של יוזמות? אז בואו כולנו פשוט נסתום?"
מילכה: "בדיוק! נסתום, נסתום. נסתום את הבורות, את המהמורות, את הסדקים."
נעמה: "אוי, אלוהים! למה לא תוריד עליה ברק או תהפוך אותה לנציב מלח?"
מפיש: "מה היא אומרת?"
אכיש: "תוריד עליה ברק, תהפוך אותה לנציב מלח"
מפיש: (לנעמה) "לא יפה אתה ככה מדברת אמא! בעזה אצלינו יש משפט אחד אומר פתגם: 'אמא יש רק אחת'"
נעמה: "אה, כן? ולמה לא תיקחו אותה ואז יהיו לכם שתיים?"
מילכה: "בדיוק! שתיים שתיים תצאנה הנשים בשורה ובשירה."
מפיש: "די!"
מילכה: "מה די?"
אכיש: "הוא מתכוון די עם הגזירות. התושבים אינם יכולים לשאת עוד בנטל הגזירות שאת מורידה להם על הראש, גברת מילכה."
מילכה: "אתם חושבים?"
מפיש: "לא מסתכלת עליי. אני לא חושב מגיל 7."

יהורם בן נפתוחים הכסלוחי עורך מבחני כניסה לתנ"ך.

יהורם: "השם?"
שלח: "סלח בן סילה."
יהורם (צוחק): "משבט אפרים, אה?"
שלח: "איך ידעת?"
יהורם: "אינטואיציה. אז, למה אתה רוצה להיות בתנ"ך?"
שלח: "בסביל הכבוד."
אליקום ורעואל: "בשביל כבוד צריך לעבוד!"
יהורם: "די! די! די עם הבדיחות האלה! אתה ראשון יא שלח."

אליקום: "נעמה, נעמה.בואי רגע חביבתי, בואי."
נעמה: "מה פתאום חביבתי? אני חשוכת סנדוויץ' אליקום, ככה שחבל להתחנף."
אליקום: "רק חשדנות. מה קורה היום לדור הצעיר? נעמה נעמה, תנחשי מה אני יכול להעביר מהראש שלי לראש של רעואל?"
נעמה: "כינים."
רעואל: "לא.הוא מעביר לי מחשבות."
נעמה: "באמת הגיע הזמן שיהיו לך כבר כמה."
רעואל: "לא ברצינות. הוא חושב ואני קורא את המחשבות שלו."
נעמה: "כן. קריאה נעימה."

רעואל: "תגיד, אז גם אנחנו יכולים להיכנס ל...איך קראת לזה? הטבח?"
יהורם: "טוב, אז אני זז. יש לכם 48 שעות (להביא סיפורים שייכנסו לספר שופטים) מפני שמחרתיים פונקט אני הולך מכאן! כמו שנאמר לאברהם 'לך לך' וגומר."
רעואל: "אדון יהורם, אפשר איזו עצה קטנה?"
יהורם: "מדוע לא? כמו שנאמר 'עוצו עצה' וגומר."
רעואל: "בדיוק בעניין ה"וגומר". תראה זה לא שזה לא בסדר להגיד גומר, אבל צריך להגיד לסיים."
מילכה: "רעואל!"
יהורם: "למה?"
מילכה: "אני אסביר לך בהזדמנות אחרת."
יהורם: "הבנתי.כמו שנאמר 'דברי חכמים' ומסיים."

אליקום: "אתה מוכן להיות יותר ספציפי בעניין הספר, אדון בן נפתוחים הכסלוחי?"
יהורם: "בהחלט, מדוע לא. התגבשה איזו קבוצה שהחליטה לתעד את קורות עם ישראל מן הבריאה ועד ימינו אלה. אני ממונה על ספר שופטים."
אליקום: "רגע. יש לכם קשר לויקרא?"
יהורם: "איזו שאלה. ויקרא זה הספר השלישי שלנו."
אליקום: "אני קראתי, זה יופי של דבר! הקטעים על הזבים והמצורעים זה ממש תאווה לחך."
רעואל: "לא נראה לי שספר כזה ילך. את מי מעניין מה עשו בני ישראל בימי המדיינים? תגיד, איך קראת לזה? אתה קם?"
יהורם: "התנ"ך!"
מילכה: "אתה שתוק!"
יהורם: "חברים, אנחנו לא בונים על איזו הוצאה בינלאומית או על איזו הצלחה היסטרית. בסופו של דבר זה לא "שירת הסירנה", או איזה ספר בישול של אהרוני."
אליקום: "ספר בישול של מי?"
יהורם: "אני מקווה שאנחנו נמכור איזה 100-200 עותקים בשנה."

רעואל: "שמעת אותה (את מילכה) אליקום. אתה חייב להפעיל את השמיים. נו אליקום, לך יש דיבור עם אלוהים לא?"
אליקום: "בחייך רעואל, זה קטן על אלוהים. אלוהים לא מתערב בתחום המוניציפלי."
רעואל: "שמע, בלי איזו אות אנחנו אבודים!"
אליקום: "אות, אות, אות, אות..."
רעואל: "תן איזה משהו מכל ה..."
אליקום: "כן, יש איזה משהו ש..."
רעואל: "הו!"
אליקום: "לא לא...תראה. יש איזה משהו שלמדנו בסדרת ניסים בקורס כהנים. לא...איזה מן טריק קטן כזה כדי להרשים את העם, אנשים מאמינים לזה. אולי זה יעבוד עליה, מי יודע? אתה יודע מה? הנה. יש כאן עשרה חפצים, כן? עכשיו, אתה יוצא, ואז מישהו בוחר באחד מן החפצים בלי שתראה או תשמע. כשתחזור, אני אגרום לך בעזרת שידור מחשבות שתדע באיזה חפץ בחרו."
רעואל: "אני לא טוב בקריאת מחשבות."
אליקום: "גם אני לא, אבל יש פה פטנט פשוט! שים לב: אני אגיד למשל 'בוא רעואל ומצא את החפץ'. בוא מתחיל בבי"ת, סימן שבחרו בחפץ מספר שתיים. אם אני אגיד למשל 'זהו זה רעואל, אתה יכול להיכנס.' זהו זה מתחיל בז', סימן שבחרו בחפץ מספר...?"
רעואל: "שבע?"
אליקום: "בכל זאת יש לנו צבא רזה וחכם כמו שהבטיחו."

מילכה: "אהלן אליקום. מה המצב? מה העניינים? איך הולך? (לאכיש ומפיש) איך מתקדמות העבודות בכפר? אז מה נעמה, יש אקשן אה? (אף אחד לא עונה למילכה) האם אני חשה בנימה קלה קלה של עוינות? באיזה שמץ קטן קטן, שמצון של איבה? האם רק נדמה לי שלא כל כך מחבבים אותי בכפר, או שאני רק מדמיינת? מה? אני לא שומעת אתם מוכנים להגביר את הקול? או אה. איזו תשובה רועמת! אז לא כל כך אוהבים אותי פה. לא נורא. יש איזה פסוק קטן שהמצאתי לי היום 'שומרני אל מידידי...' "
כולם: "עם אויביי אסתדר בעצמי!"
מילכה: "בדיוק! אבל זה לא יעזור לכם, אני מתכוונת ללכת עם זה עד הסוף. רק אלוהים יעצור אותי, אתם שומעים? אם השוכן במרומים יתן איזו אות או סימן שהוא לא כל כך מרוצה מהיוזמות שלי - סחטיין. אבל אם לא? אז תזכרו את צולי."
נעמה: "איזה צולי?"
מילכה: "אתם כולכם קיפצו לי!"

יהורם בן נפתוחים הכסלוחי (לשלח):" אני רוצה סיפורים פיקנטיים על שמשון הגיבור. אתה מכיר את שמשון הגיבור?
שלח: "אם אני מכיר את סמסון? בוא ואני אספר לך סיפור, סיבהיר בדיוק מיהו האיס הגדול הזה. לפני סבועיים, סחה לי גיסתי סיבולת, סהיא מבקסת סאביא לה סיקוי רפואי נגד סיהוקים. כנראה שהיא הקדימה קנה לוסט, וזה גרם לה לסיהוק ולמיחוסים. איך סלא יהיה, היא איסה מאוד רגיסה. היא איסה...
יהורם בן נפתוחים הכסלוחי (קוטע את דבריו של שלח): "ששש שששש שה. איפה הסיפור על שמשון?"
שלח: "סוואייה סוואייה. בקיצור טסתי כמו סד מסחת לרוקח, אבל הוא אמר לי סאין לו סום סיקוי, סום סיקוי. הרגע היה פה מיסהו ולקח את הסיקוי האחרון. סתם, מתוך סקרנות, סאלתי אותו מי זה היה? ומה הוא ענה לי? לא מה הוא ענה לי?"
יהורם בן נפתוחים הכסלוחי: "שמשון..."
שלח: "איך ידעת?"
יהורם בן נפתוחים הכסלוחי: "אינטואיציה. אז זה הסיפור שלך על שמשון?"
שלח: "תראה, אני חוסב ססיפור זה מבטא יותר מכל את האיס ואת איסיותו. נו? אז אני בהיסטוריה?"
יהורם בן נפתוחים הכסלוחי: "אתה בינתיים ב'סטנד ביי'."
שלח: "רגע אחד. לא, רגע אחד. סנייה סנייה. תן לי עוד צאנס. אני יודע גם לחקות חיות. 'אאאווווו'. סמעת? זה תן."
יהורם בן נפתוחים הכסלוחי: "הבא אחריו."
שלח: (בכעס לרעואל) "רגע אחד, רגע אחד. סנייה. רגע אחד! אדון כסלוחי תעשה טובה. איזה מילה, איזה פסוקון."
יהורם בן נפתוחים הכסלוחי: "אני מצטער. אני מאוד מצטער."
שלח: "רק סיהיה כתוב סלח, אפילו בלי בן סילה. בסדר? זה הכל. נו מה אני כבר ביקסתי איייי איייי (בוכה)."
יהורם בן נפתוחים הכסלוחי: "הו, הו, הו. זה תן! אתה רואה?"
שלח: "לא מספיק סאין לי ילדים, אפילו פסוק לא יהיה לי? ככה אני איעלם ברוח כמו קס?"

אכיש: (לרעואל) "תגיד, את רעואל אתה מכיר?"
רעואל: "רעו-מה?"
אכיש: "לא, לא ראומה. את ראומה אלדר אני מכיר. רעואל. יצא לך לראות בסביבה את רעואל?"
רעואל: "לא. למה הוא צריך להגיע לפה או משהו כזה?"
אכיש: "ככה אומרים. אומרים גם שיש פרס של 200 שקלי כסף למי שמוסר ידיעה נכונה."
רעואל: "מה אתה אומר?"
אכיש: "ומי שלא מוסר...תנחש מה קורה למי שלא מוסר." (מסמן למפיש "להרים" את רעואל מהצוואר)
רעואל: "תלוי..."
אכיש: "בדיוק!"
מפיש: "טוב. אנחנו עכשיו לזוז עוד ללכת".
אכיש: "מפיש, איתי אתה לא צריך לדבר עברית. (לרעואל) שמע. כל תנועה חשודה שאתה רואה בשטח אתה מדווח לי מיד. יש?"
רעואל: "בטח.יש"
אכיש: "אוקיי. רגע. תישבע."
רעואל: "בחיי אלוהים."
אכיש: "איזה אלוהים? שלנו, שלכם או של הכנענים?"
רעואל: "מי שיבוא קודם..."

יהורם בן נפתוחים הכסלוחי ממשיך בבחינות לכניסה לספר שופטים.

אליקום: "אני רוצה להשמיע קטע נבואי פיוטי שאני קורא לו 'דרך כל בשר' ".
רעואל: "אלא מה, אליקום בלי אוכל?"
אליקום: "אז תתפלא, אין בחזון שלי שום זכר לאוכל. שימו לב"
רעואל: (לוקח דבר מאכל ומפתה את אליקום) "זה מילכה שלחה."
יהורם בן נפתוחים הכסלוחי: "אווו. תודה. תודה תודה".
אליקום: "ויקרא אליי קול הבן יקיר לי אליקום עם נער ש...שעשועית.(רעואל מגרה את אליקום עם שעועית) דע כי מלאה הארץ חומוס...חמס. (רעואל מגרה את אליקום עם חומוס) אשא טחינה...תחינה! (רעואל מגרה את אליקום עם טחינה) אל נא ברוגז ובחמאה. (רעואל מגרה את אליקום עם חמאה) תתתת תתן את צלי ישראל לגויים. (רעואל מגרה את אליקום עם צלי)
יהורם בן נפתוחים הכסלוחי: "אליקום. אני כותב ספר. אני לא פותח מסעדה."
אליקום: "מה זה קשור?"
יהורם בן נפתוחים הכסלוחי: "זה קשור, כי זה לא מעניין. נס. נס. זה מה שאני מחפש. נס. יש פה מישהו שמחייה מתים? מרפא חולים? משלם מע"מ? אם אתם רוצים להיכנס לספר שופטים תנו לי נס. תנו לי מופת!"
אליקום: "מופת אין, אבל אולי מופלטה?"

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ המונחים המודגשים הם שמות של חטיפים של חברת עלית.
  2. ^ שם של סרט ישראלי
  3. ^ שם של סרט ישראלי
  4. ^ מונח מתחום הכדורסל