מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
לאה גולדברג
לאה גולדברג (29 במאי 1911 - 15 בינואר 1970), מגדולות המשוררים העבריים בעת החדשה , סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מבקרת וחוקרת ספרות, כלת פרס ישראל לספרות לשנת 1970.
מתוך יצירותיה [ עריכה ]
"אתכם אני נשתלתי פעמיים, אתכם אני גדלתי, אורנים אך שורשיי – בשני נופים שונים." ~ אילנות
"האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד ותלכי בשדה ותלכי בו כהלך התם." ~ האמנם
"הדרך יפה עד מאוד - אמר הנער. הדרך קשה עד מאוד - אמר העלם. הדרך ארכה עד מאוד - אמר הגבר. ישב הזקן לנוח בצד הדרך." ~ שירי סוף הדרך
"אתה כבר רחוק ואני עוד קרובה. נרך בוער בי לא כבה, אות קין חרתה בי האהבה, לא אחזור בתשובה." ~ שתי בלדות על העלמה העזובה
"ורעדו הווילונות, כי בשתיקת החלונות הייתה קפיצת חתול שחור, ומת האור." ~ בלדה על היד השזופה
"היא הייתה בודדה וכמו כל אדם רקומה מחושך ואור, ואין כמעט מה לזכור." ~ מי שידעני יזכור
"אם זה כך או אם אחרת, אם אחרת או אם כך, היא ודאי לא מכוערת, גִזרתך נחמדת, גברת! – הוא אומר ונאנח." ~ מריונטות
"הם הלכו אליך, הם בכו אליך מאותו המטה העמוק מלב, הם תמיד קיוו לבלוע בשוליך שבלי דממה של רעד מלבלב." ~ מול הדלת
"בחדרי מוגפים כל התריסים, חום וחושך כרתו פה ברית, כסדר של פסח בבית אנוסים ערוכה פה השחרית." ~ חמסין
"סלח לי, ריבונו של עולם, כי לא הריתי אלא שירים, מחל לי, ריבונו של עולם, כי לא היה לי כלב נאמן ושום אדם ושום בהמה לא אכלו לחם רענן מידי." ~ אביב אחד
"אל תביט בצלה של דמותי הכושלת, בוא עצום את עיניך לרגע וזכור שכתוב, בין היתר, הספר קהלת , כי מתוק האור." ~ על הדברים הפשוטים
עם הלילה הזה (1964) [ עריכה ]
"המסע הקצר ביותר הוא לתוך העבר."
"הנה אני בת חורין ושקטה."
"רק עם רדת היום התגלגל הירח מלמעלה."
"ונדמה – אך תחזיר את ראשך, ובים שטה כנסיית עירך."
כל הסיפורים (2009) [ עריכה ]
"מידת שמחה כנגד מידת ההכנעה."
"הוא אינו סולח ואינו מבקש סליחה ."
"ערוצי המחשבה שבהם הלכו עיתותיו הפנויות."
"לב השעון מוסיף להלום בקצב אדישות נצחית."
השירים הגנוזים (2019) [ עריכה ]
"כמה יָפֶה עלו / הקוצים שזרעתָּ — / שִׁירַי היבשים והעיקשים. / הלוא תזכור כמה יפים היו / דרדר וחוח / בהרי ירושלים."
"לפעמים משקיף מחלוני הָאַיִן / ואני מסתכלת בעיניו הכבויות / אבל מכיוון שלא מתי עדיין / אני, כנראה, אמשיך לחיות."
"נדדה שנתי / חלוני פתוח / אל אוויר הלילה החם, המלוח / אני מקשיב למשק הזהיר של הים / החושש להעיר את יַלְדֵּךְ שנרדם."
"הַשֵּׁד היושב בעטים, / עפרונות ומכונות הכתיבה — / כבר מוחק, מלכלך ומכתים / את מלות האהבה — // בייחוד כשהן מתחרזות."
"המרחק שביני ובין זו שבשיר / כמרחק בין גופי וצלו על הקיר. / אך אני אמות והיא תישאר / והיום לא אוכל לסלוח לה זאת."
קישורים חיצוניים [ עריכה ]