מרסל איימה
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
מרסל איימה (בצרפתית: Marcel Aymé) (29 במרץ 1902 - 14 באוקטובר 1967), סופר ומחזאי צרפתי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מתוך כתביו
[עריכה] צלו של סקנדל (מסה, 1938)
- "כאשר פריז מנוזלת, צרפת כולה מקנחת את אפה."
- "בצרפת הצער על הכסף נמשך זמן רב יותר מכאב הלב, ומדור לדור עובר."
[עריכה] אוראנוס (רומן, 1948)
- "הנשים בלבד רואות את הדברים לאמיתם; לגברים אין אלא תמיד מטרה אחת."
- "ילדתי הקטנה, זכרי נא כי מה שחשוב ביותר בחיים הם המזומנים."
- "אין אנו יכולים להימלט ממצבנו, אלא כאשר אנו מטפסים על זולתנו."
[עריכה] קלראמבאר (מחזה, 1949)
- "הענווה היא טרקלינה של השלמות."
- "מי שמבקש צדקה עושה למען זולתו יותר מאשר למען עצמו."
[עריכה] אחורה (1950)
- "אין זה סימן טוב להיות מאושר; אין זה אלא כי הצרה איחרה את העגלה, ותגיע בעגלה הבאה."
[עריכה] ציפורי הירח (מחזה, 1955)
- "החיים נגמרים תמיד ברע."
[עריכה] מיוחס
- "אם האמת אינה יוצאת מן הבאר זה מפני שהיא מפחדת להתרטב."
- "הנשים נלאות מהר יותר ממאהביהן מאשר מבעליהן."
- "העשירים של ימינו כמוהם כגבינות בשלות מדי; הם אינם שומרים על מרחק."
- "המבקר דואג פחות לדברי ביקורתו מאשר להיראות נבון."
- "הטבע אינו מאבד דבר. מה שהוא מפרק מצד אחד הוא מרכיב מחדש מצד אחר."
- "מכל החטאים הקמצנות היא המשתלמת ביותר."
- "הרעיונות הכוזבים אינם כולם רעים."