עגל הזהב (ספר)
מראה
עגל הזהב (ברוסית: Золотой телёнок) הוא רומן סובייטי סאטירי מפורסם של שני הסופרים הסובייטים אילף ופטרוב, שיצא לאור בשנת 1931. הדמות הראשית בעלילה היא אוסטפ בינדר, שהופיעה כבר ברומן הקודם של המחברים הנקרא "שנים עשר כיסאות". השם מרמז על עגל הזהב התנ"כי.
- "בעיר גדולה הולכי הרגל מנהלים חיים מלאי סבל. בשבילם הנהיגו מעין גטו תחבורתי. מרשים להם לחצות את הרחובות רק בצמתים, זאת אומרת דווקא במקומות שבהם התנועה ערה ביותר ושבהם ניתן לנתק את חוט־השערה, שעליו תלויים בדרך כלל חייו של הולך הרגל, בדרך הקלה ביותר."
- "רק שוק אחד של קטגוריה מיוחדת של נוכלים הקוראים לעצמם ילדיו של ליטננט שמידט, נמצא במצב של תוהו ובוהו."
- "יש לך מכונית – ואתה לא יודע לאן לנסוע. העניינים אצלנו יותר גרועים – לנו אין מכונית. אבל אנחנו יודעים לאן לנסוע. רוצה שניסע יחד?" ~ אוסטפ בינדר
- "הוא לא ויתר על הרעיון להפוך לעשיר, אבל הבין כי עניין זה דורש צנעה, איפול והדרגתיות."
- "בשנה הראשונה התגלעו חילוקי דעות ביני לבין השלטון הסובייטי. השלטון הסובייטי רוצה לבנות סוציאליזם, אני לא. לדעתי בניית סוציאליזם מייגעת." ~ אוסטפ בינדר
- "ברוסיה הסובייטית בית משוגעים הוא המקום היחיד שבו יכול לחיות אדם נורמלי". (גאיוס סטארוחמסקי)
- "שקט מלא יכולה לתת לאדם רק פוליסת ביטוח". (אוסטפ בנדר)
- "אבל אני! אני הרי אוהב אותך, ורוורה!" "זה עניינך הפרטי, וסיסואלי". (לוחנקין לוורורה)
- "זוסיה, אני הגעתי, ולטאטא את העובדה הזאת פשוט אי אפשר". (אוסטפ בנדר)
- "הקרח זז!" צעק באימה הקומבינטור הגדול. "הקרח זז, רבותיי המושבעים!" (אוסטפ בנדר)
- מבלי לפנות לאיש אמר בקול רם: "אין צורך במחיאות כפיים! לא יצא ממני הרוזן ממונטה-כריסטו. אצטרך לעשות הסבה מקצועית לתפקיד יושב ראש ועד בית". (אוסטפ בינדר)