עדי קול

עדי קול (נולדה ב־19 במרץ 1976), חברת הכנסת ה־19 מטעם מפלגת "יש עתיד" ויו"ר הוועדה לפניות הציבור, מרצה ופעילה חברתית אשר הקימה מספר מיזמים לחיבור בין האקדמיה לחברה בישראל.

"החיים הפרלמנטריים אינם מתאימים לי בשלב זה של חיי ואני מוצאת שהאפקטיביות של העשייה החברתית אותה אני רוצה להוביל, תהיה גדולה לא פחות בשטח מאשר בשדה החקיקה. החלטתי לוותר על מקומי ברשימת 'יש עתיד' לכנסת ה-20 ובימים האחרונים הודעתי על כך ליו"ר המפלגה יאיר לפיד ויו"ר הסיעה עופר שלח. מצאתי בחברי למפלגת יש עתיד, נבחרת יוצאת דופן המחויבת לעשיה למען הציבור ובאה מתוך תחושת שליחות אמתית ותוך זמן קצר המפלגה הפכה עבורי למשפחה. על כן אני לא עוזבת את יש עתיד, ואני רואה בעצמי שותפה מלאה ומחויבת להצלחתה בבחירות הקרובות, להמשך העשייה של המפלגה ולמימוש מטרותינו המשותפות גם בשנים הבאות. אני מודה על התמיכה הרבה שקיבלתי בכל מקום אליו הגעתי, ולכם על השותפות לדרך. השנתיים האחרונות היו עבורי חוויה מעצימה שחשפה אותי לפן נוסף של עשייה ציבורית, ואפשרה לי להגיע לתחומי עיסוק מגוונים" ~ עדי קול מודיעה על סיום דרכה בפעילות פרלמנטארית בכנסת ישראל ובמלפגת יש עתיד (סקופ י., "ח'כ עדי קול הודיעה על פרישה מהחיים הפוליטיים", אתר הארץ, תאריך 30.12.2014)
"כששר האוצר ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד ושר התקשורת ארדן דיברו על סגירת רשות השידור במתכונתה הנוכחית, כדי להקים גוף שידור בריא, רבים צחקו וטענו ש(שוב) אלו רק דיבורים ודבר לא יקרה. היום עם כניסת החוק לתוקף, החליט הכנ"ר דוד האן למנות את איש התקשורת הותיק והמוערך, יונה ויזנטל לעורך הראשי של הרשות. זהו צעד ראשון להבראת הגוף שבמתכונתו הנוכחית איבד את דרכו, ושאחד מהצעדים הבאים יהיה גם הפסקת גביית האגרה מכם האזרחים. ברכות לחברי - יאיר לפיד וקארין אלהרר, שעמלה ימים ולילות (ממש כך) על מנת להעביר חוק טוב לכולנו, וגם לשר התקשורת גלעד ארדן ולכל עובדי הרשות. ובעיקר לכולנו - אזרחי ישראל. מגיעה לנו רשות שידור טובה יותר!" ~ עדי קול מפרגנת לחבריה למפלגה עם כניסת מפרק 'רשות השידור' לתפקידו לקראת הקמת תאגיד השידור החדש (עמוד הפייסבוק 'עדי קול')
"כאשר גבר פונה למישהי בתדירות כזו זה נחשב להטרדה, וגם כאן מדובר בהטרדה שעוברת כל גבול אפשרי. אתה יכול להראות מקרה שעובד פוטר בגלל זה? אני רוצה לראות בנוהל כמה תשלום מקבל עובד על לקוח משומר? אתה מתכחש למציאות, והיא שחברת HOT פונה שוב ושוב ומטרידה את הלקוחות" ~ עדי קול תוקפת את מדיניות חברת התקשורת HOT שמעגנת בהסכמי התקשרות עם הלקוחות, שמבקשים להתנתק מהשירותים שלה, את האפשרות להמשיך וליזום שיחות טלפון לשימור לקוחות (זרחיה צ., "המועצה לשידורי הכבלים והלוויין תגביל את HOT ו-yes בניסיונות להחזיר לקוחות", אתר THE MARKER, תאריך 2.6.2014).
"אנשים לא זוכים לתנאים הבסיסיים שאמורים היו לקבל ממעסיקים ישראלים. מדובר בפגיעה בכבוד האדם. אנחנו מבקשים להאיץ את התהליך כדי להבטיח זכויות בסיסיות לכלל העובדים בישראל ובשטחים" ~ עדי קול על תנאי ההעסקה הירודים של הפלסטינים בבקעת הירדן (סובר-חרותי ט., "ההעסקה של פלסטינים בבקעת הירדן מזכירה את '12 שנים של עבדות'", אתר דה-מרקר, תאריך 28.5.2014).
"הנתונים מחרידים. מעט מאוד מקרים של תאונות מגיעים להכרעה משפטית ובדרך כלל מאשימים את ה'ש.ג', כלומר מנהל העבודה. יש להטיל את האחריות על היזם ועל הקבלן" ~ עדי קול על תופעת תאונות העבודה בישראל ("עלות תאונות העבודה למשק הישראלי ב-2013: 16 מיליארד שקלים", אתר עבודה שחורה, תאריך 22.5.2014).
"נפגשתי עם גדעון סער ודיברתי איתו על הצעת חוק פשוטה שתשנה את הטפסים הרשמיים. ביקשתי ממנו להחליף את שם האב ושם האם למשהו אחר. חשבתי שלא תהיה שום בעיה עם זה. יש בתי חולים מתקדמים יותר כמו אסותא שכותבים הורה. כלומר, אפשר לשנות את המערכת הזו. גדעון סער אמר לי באופן נחרץ 'עד כאן. בשום אופן לא מוכן. אל תקחו לי את המשפחה. מבחינתי משפחה זה אבא ואמא ואני לא מוכן לשנות את זה'" עדי קול על הצעתה לשנות את טפסי רישום התינוקות הנולדים ("טענה: שר הפנים אמר כי משפחה זה רק אבא ואמא", אתר MAKO, תאריך 21.5.2014)
"בכך ניתן יהיה לאפשר לדירקטור חיצוני אשר הגן על האינטרסים של בעלי המניות מן הציבור, להגיע לשלב בו ההכרעה בדבר הארכת כהונתו תהיה תלויה בהצבעת אותם בעלי מניות, ולא תלויה בתמיכתו של בעל השליטה. כיום, חוק החברות יצר מצב אבסורדי לפיו רק בעל השליטה יכול להמליץ על מועמדותו לכהונה נוספת של דירקטור חיצוני. בכך, למעשה, מתרוקן החוק מתוכן ומותיר את התלות הבעייתית בין הדירקטור החיצוני לבעל השליטה על כנה. התיקון שהגשתי מסיר את החסם, ומאפשר לדירקטור להגיש מועמדות באופן עצמאי, מבלי צורך לרצות את בעלי השליטה ולהיות נגוע באינטרסים. אני מברכת על החלטת ועדת שרים, אשר תאפשר הסדרת הסוגייה המורכבת ושחרור הדרג הדירקטוריוני החיצוני מכל חבות או תלות בבעל השליטה בחברה ציבורית" ~ עדי קול על הצעת החוק שלה שאמורה להקל את בחירתם מחדש של דירקטורים בחברות (זרחיה צ., "ועדת השרים לחקיקה בעד שחרור דירקטורים חיצוניים מתלות בבעל השליטה", אתר דה מרקר, תאריך 11.05.2014).
"היום אצביע בעד החוק אף שאינני מסכימה אתו. ואני בטח לא חושבת שהוא יוביל ליותר משילות. חשוב לי לומר, אם כן, כי הבעד שלי לא יהיה בעד החוק אלא בעד יאיר לפיד. אני יודעת שאנחנו לא מסכימים על לא מעט דברים, אבל שכן מותר לא להסכים, כל עוד הולכים ביחד כשהשעה מחייבת (והיום היא מחייבת, למעשה אם לא נלך יחד היום, לא נלך בכלל). באמת לא קל לי. להסתכל אחורה על כל השנה האחרונה, על מי שאני, מה שעשיתי ועל מה שאמרתי, ולהבין שאני כותבת בכוונה שלמה, ומתוך רצון חופשי, ומאותה כוונה ורצון אצביע היום בעד. בעד יאיר לפיד. לא 'שר האוצר', לא 'המנהיג', האיש. אם הייתם מכירים אותו, הייתם עושים כמוני" ~ סטטוס בפייסבוק לגבי תמיכתה בחוק המשילות ("הקול של עדי: מצביעה בעד לפיד, לא בעד החוק", באתר וואלה!, 11 במרץ 2014)
"אני כבר שלושה שבועות דנה בנושא הרפורמה בהתמחות במשפטים. לחץ מטורף של משרדי העורכים הגדולים גרם למשרדים לקיים את הראיונות בשבת, חלקם – במוצאי שבת, אבל לא רק, ולהלחיץ את הסטודנטים לחץ לא הגיוני. אני יצאתי בפניה, בקול קורא למשרדי עורכי הדין הגדולים וביקשתי מהם קודם כל לא לראיין בשבת, ודבר שני – לאפשר לסטודנטים מתן של שבוע, ארכה, לתת תשובה" ~ קוראת למשרדי עורכי הדין לא לערוך ראיונות עבודה לסטזרים במהלך השבת (ישי כהן, "עדי קול מבקשת: לשמור על השבת", באתר כיכר השבת, 18 בפברואר 2014)
"אני רואה כמה שירות אזרחי־לאומי יכול להשפיע ולשלב את האוכלוסיות בחברה ואני אשמח לפעול על מנת לקדם זאת." ~ על שירות לאומי בישראל (שמעון בן עמי, "סיור של חה"כ עדי קול בנושא שירות לאומי בחיפה והעמקים", באתר Zepo,‏ 9 בפברואר 2014)
"במקום שהמדינה והחברה תעודד חשיפת שחיתויות, נוצרה אווירה של אנטי כלפי חושפי השחיתויות. בכל מקום ששאלתי על החוק אמרו לי שהנשיא המנוח עזר ויצמן אמר בזמנו שהוא לא מוכן לתת תעודות לשטינקרים. כאשר יש חוק שחוקק בספר החוקים ואיננו מיושם זה ביזיון לכנסת, זה אומר שאין משמעות לעבודה שלנו כמחוקקים. המנהל התקין שלנו לא יוכל להתנהל בלי אנשים שיעידו על כך שמשהו לא בסדר. למרות שהחוק חוקק בשנת 92, מעולם לא ניתנה תעודת חושפי שחיתויות וצריך לבדוק מה היא הסיבה לכך? כיום נראה שמי שיחשוף שחיתות בישראל, ההשלכות לכך יהיו שעבודתו תוקפא, הוא לא יקודם והחברה תוקיע אותו." ~ על החוק למאבק בנגע השחיתות (חזקי עזרא, "מחקר: החוק למלחמה בשחיתות לא מיושם", באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2014)
"מדובר בסיטואציה שהיא ביטוי חריף לחוסר הלגיטימציה במוסדות המדינה השונים לקיומן של משפחות חדשות, בהן אין בהכרח אב ואם. כשניסינו לברר מול מפעיל המערכת, נאמר לנו כי דובר בתקלה טכנית שטופלה, אך בבירור נוסף – נראה שהתקלה לא תוקנה – אלא מועד ההרשמה פשוט נגמר אז הטפסים ירדו מהרשת." ~ תוקפת את מדיניות עיריית הוד השרון שלא אפשרה רישום ילד ממשפחה חד הורית לגן (מירי בלומנפלד, "בשם האב", באתר local הוד השרון, 30 בינואר 2014)
"תזכיר החוק שפרסם היום משרד הבריאות, מהווה פריצת דרך מבורכת, אשר שמה קץ לאפלייה ארוכת השנים בתחום הפריון, שהייתה מנת חלקם של זוגות בני אותו מין, הורים יחדנים ומשפחות חדשות. עם כניסתי לכנסת, בחרתי לפתוח את פעילות הוועדה לפניות הציבור בראשותי, בקיומו של דיון שעסק, לראשונה, בנושא זכויותיהם של הומוסקסואליים והורים יחדנים בתהליכי פונדקאות. מאז אני עוסקת בחקיקה בנושא ומלווה עשרות זוגות שמצאו בי כתובת לסיוע ותמיכה, ואני שמחה על כך מאוד. אני מבקשת לברך את חברתי, שרת הבריאות יעל גרמן, על מהלך פורץ דרך, הומאני וצודק מאין כמוהו." ~ מברכת על החלטתה של שרת הבריאות יעל גרמן לאפשר פונדקאות לרווקים וחד מיניים (שלמה פיוטרקובסקי, "משרד הבריאות: פונדקאות גם לרווקים וחד מיניים", באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2014)
"הקמפיין נגד שר הפנים גדעון סער היה מאוד לא ראוי. המדינה לא ישבה בחיבוק ידיים אלא עשתה כל שביכולתה. שר הפנים מחויב לקהילה הגאה." ~ על ההתקפות על שר הפנים בסוגיית תינוקות הפונדקאות שנתקעו בתאילנד (יפעת גדות, "יפורסם חוק שיאפשר שימוש באם פונדקאית", באתר News1,‏ 27 בינואר 2014)
"ישנה חשיבות רבה בהעלאת מודעות לבעיות תזונה והפרעות אכילה, אך הדרך בה בחרה חברת הפרסום, המציגה ילדים בעלי עודף משקל כמנודים חברתית ומבוישים, היא בלתי נסבלת. אין ספק כי חשוב לעורר מודעות לעניין, אך לא על גבם של הילדים, ולא לשם פרובוקציה של חברת הפרסום. יש לנקוט משנה זהירות בניהול קמפיין הנוגע לסוגייה כה מורכבת כהפרעות אכילה, ואילו נראה כי במקרה זה חברת הפרסום העדיפה להרוויח כותרות על חשבון בריאותם הנפשית של מאות ילדים בישראל." ~ תוקפת את הקמפיין העוסק בהשמנת ילדים (ח"כ עדי קול: "הקמפיין נגד השמנת ילדים - נלעג ומבזה", באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2014)
"ביומי הראשון בכנסת, פנתה אלי היידי מוזס, וסיפרה על הקושי שלה להשתלב בעבודה ועל הצורך ללמוד. ישבה שם חברה שלה במצוקה קשה, שסיפרה על הקושי לקבל חזקה על ילדיה, כשהמשפחה והקהילה נלחמו נגדה וקראו לה חולת נפש משום שרצתה לעזוב את העולם החרדי. הפעם ראשונה שכמעט בכיתי בכנסת, הייתה כששמעתי אותם - קבוצה של לא שייכים. הם לא שייכים למגזר החרדי ולא שייכים אלינו, כי הם לא מכירים, ואין להם כלים להשתלב בחברה. כל בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים שאין בהם ליבה ובגרות, גורמים לכך שהבוגרים שלהם לא יכולים להשתלב בתעסוקה בהמשך. מבחינה חינוכית צריך קודם כול לתת להם את הידע הבסיסי במתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה, ותעודת בגרות שתאפשר להם להתחיל את החיים. את זה יש כיום לחרדים, אך לא לחרדים לשעבר. יש תופעה אחרת של חרדים לשעבר, שדווקא כן מתגייסים, ואז נותנים להם קב"א נמוכה כי יש להם 11 אחים ואפס השכלה פורמלית. אז הם לא יכולים להמשיך לקצונה על אף שהם מאוד איכותיים. פגשתי מישהי שהמשפחה שלה נידתה כי היא רצתה לעשות שירות לאומי, ואת ה־500 שקלים שקיבלה לנסיעות היא חסכה והלכה ברגל, כדי שיהיה לה איך להשלים בגרות. אנחנו (יש עתיד) נפתור את הבעיה ללא כל ספק. פשוט לא היינו מודעים אליה. אנחנו עובדים על מסמך מסודר שיגדיר את הצרכים של הקבוצה, ואני אעבור משרד־משרד עד שהבעיה תיפתר." ~ על הקשיים של היוצאים בשאלה (טלי פרקש, "נופלים בין השאלות: הנערים שלא שייכים", באתר ynet,‏ 8 בינואר 2014)
"בעבר אף קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז, כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו המין, או למי מהם, לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מבני הזוג (...) אך בפועל, עמדתו לא יושמה ועד עתה נתקלים בני זוג בבעיות בירוקרטיות הנובעות מלשונו המפורשת של החוק כמתכונתו עתה. מוצע אם כן לאפשר בחוק, גם לזוגות המנהלים משק בית משותף, להיחשב ככשירים לאמץ. בין אם הם גבר ואישה, גבר וגבר או אישה ואישה." ~ דברי ההסבר של קול להצעת החוק שתאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ ילד (עמרי נחמיאס, "הפיצוץ הבא כבר כאן: אימוץ לזוגות חד-מיניים", באתר וואלה!, 23 בדצמבר 2013)
"אני עוד לא יודעת אם אני אוהבת את העבודה כחברת כנסת. אני אוהבת להשיג תוצאות. במושב הראשון הייתי מתוסכלת, אבל עכשיו אני מתחילה להרגיש מרוצה. הצעות חוק שהגשתי מתקדמות, וגם בעבודת הוועדות כבר יש תוצאות. בדרך למדתי הרבה דברים על פוליטיקה – בעיקר לא להאמין לאף אחד." ~ (שי פוגלמן וינאי יחיאל, "עדי קול – ענייני פנים", באתר הארץ, 20 בדצמבר 2013)
"לאור פניות של אזרחים מודאגים מהן עולה חשש לאי סדרים בתכנון ובבנייה של הבריכה הלאומית בווינגייט, אכנס את הוועדה שבראשותי לדיון דחוף. לא ייתכן כי בריכה בה הושקעו 91 מיליון ש"ח מכספי הציבור, לא תעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים ולא תהיה נגישה לציבור שלם של ספורטאים, ציבור בעלי המוגבלויות, אשר הישגיהם הספורטיביים העמידו את ישראל בצמרת השחייה העולמית. אחרי שנים של מחאות, לקחה על עצמה מדינת ישראל פרוייקט לאומי חשוב שמטרתו לאפשר לשחייני ישראל מתקן אימונים הולם, וחבל שכך נראים פני הדברים. יש לקיים בירור מעמיק לאור הטענות שהושמעו, בהליך הבנייה, ובכשלים שנמצאו" עדי קול על כף שהבריכה האולימפית במתחם מכון ווינגייט אינה מותאמת לאוכלוסיות נכים (אהרוני א., "מחדלי הבריכה האולימפית יובאו לדיון דחוף בכנסת" אתר YNET, תאריך 21.07.2014)
"הסיפור האישי שלי גורם לי להבין יותר טוב את הכאב והתסכול של הזוגות שהמדינה מונעת מהם את האפשרות להפוך להורים. לא רק שהחוק לא מאפשר לבני זוג מאותו המין לעבור טיפולי פוריות, אלא שגם הוועדה שהוקמה לבחינת הנושא החליטה שלא להרחיב אותו מעבר לקיים היום‭,‬ למעשה, סוגרים לזוגות האלה את כל האפשרויות. למה אני, בתור אישה לקוית פריון, עדיפה על פני הומוסקסואלים? לא הגיוני שהמדינה מונעת את זה מצעירים אחרים, שיכולים מבחינה פיזיולוגית להרות. נוצר מצב שיש זוגות שמקבלים דחיפה מהמדינה להביא לילדים, וזוגות שהמדינה מונעת זאת מהם, למרות שהם יכולים להיות תאים משפחתיים מדהימים. הבעיה של אותם זוגות היא שגם אם יירצו לאמץ, ההליך הזה בישראל לוקח שבע שנים" ~ על הקושי של זוגות צעירים בקבלת מימון לטיפולי פוריות מהמדינה (צביקה ברוט, " ח"כ עדי קול: 'אני רוצה להפוך לאמא, ולא מצליחה' ", באתר ynet,‏ 20 במאי 2013)
"גם אם אעלה תמונה של המכלאה הקפואה והמזוהמת במחסום קלנדיה, בה עברתי אתמול בשובי מרמאללה, לא תוכלו לראות ובטח שלא להרגיש את ההשפלה והעלבון שחשתי ושחשים פלסטינים בעלי אישורים הנאלצים לעבור בה יום אחרי יום. לא תוכלו גם לשמוע את קולה של החיילת שנבחה עלינו ('חברת כנסת? איזה כנסת בדיוק') מבעד לזכוכית האטומה ודרשה שנלך ונחזור קדימה ואחורה שוב שוב, בלי שום סיבה" עדי קול על רשמיה מביקור במחסום קלנדריה שבשטחים (ליס י., "ח"כ עדי קול: שום תמונה לא תעביר את ההשפלה שחווים במחסום קלנדיה" אתר הארץ, תאריך 22.04.2014).

נאמר עליה[עריכה]

"את הלקח הזה למדה על בשרה לפני כמה שנים הח"כית הצעירה עדי קול. קול נחשבה לח"כית טובה וחרוצה, אבל כל זה לא עזר לה כשבקיץ 2013 החליטה לא להצביע בעד חוק המשילות שאותו גיבשה מפלגתה, יש עתיד. קול, שהתנגדה לחוק, החליטה להימנע בהצבעה במליאה. כשיו"ר מפלגתה, יאיר לפיד, שמע אותה מכריזה על הימנעותה הוא זעם - וקול נענשה בהתאם: נאסר עליה להגיש חוקים, והיא הושעתה מהוועדות שבהן היתה חברה. קול גם אולצה לפרסם התנצלות פומבית בזו הלשון: 'היום נמנעתי בהצבעה על חוק המשילות. זו היתה החלטה שפגעה בעיקר בחברי לסיעה ואני מתנצלת'. המהלך הזה עורר מהומה בכנסת, וח"כים רבים תקפו אז את לפיד, קראו לו דיקטטור וטענו כי יש עתיד היא מפלגה לא דמוקרטית. 'ביש עתיד עשו לעדי קול מה שעושים לחברי פרלמנט בצפון קוריאה', מחה על המהלך ח"כ יצחק כהן (ש"ס). בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת ה–20, הודיעה קול על רצונה לפרוש - ולא התמודדה על מקום ברשימה. אולי יהיה מוגזם לומר שהאירוע הזה הפך את לפיד לדיקטטור, אבל אי אפשר להתעלם ממה שהוא מסמל" ~ על פרשת עדי קול וסיעת יש עתיד (צבי זרחיה, "רבים ביש עתיד לא מקבלים את הקו שמוביל יאיר לפיד, אבל הם לא יגידו את זה מחשש שלא ייבחרו", אתר דה-מרקר, תאריך 6.1.2017)

"קול ממשיכה לשמור על הקול הפנימי שלה, עכשיו כמו אז, בימים שבהם הסתובבה במסדרונות הכנסת כח"כית - דבר אשר נעשה חריג במחוזות הפוליטיקה הישראלית. הפרשיה שאולי הכי נחקקה בזיכרון הציבורי מימי עשייתה הפרלמנטרית התרחשה כאשר קול נמנעה מלהצביע בעד חוק המשילות, שיזם חבר מפלגתה רונן הופמן. היא הבינה שמשילות לא עוברת דרך השתקת מיעוטים, ואף שבחירתה לעמוד נגד דרישת המפלגה שלה, עלתה לה בהשעיה למשך שלושה חודשים מעבודתה בוועדות הכנסת, וכן נמנעה ממנה הזכות להגיש הצעות חוק, היא החליטה לשלם את המחיר על האמת שלה. ואולי רק לעת כזו הגיעה קול למלכות. אולי רק המעשה הזה, חשוב אלפי מונים יותר מכל עשייה אחרת של חבר כנסת זה או אחר. בשעה שסירבה קול לשחק את כללי המשחק המלוכלך שבהם מתנהלים נבחרי הציבור שלנו, היא הפיחה בנו תקווה לכך שיש סיכוי ל'פוליטיקה החדשה' האמיתית. כמו אז, גם היום, משלמת קול מחיר על הקשבה לקול הפנימי שלה. בשעה שאזרחי ישראל התרגלו לראות ח"כים מנומנמים מתעוררים לחיים לקראת בחירות ומצהירים כיצד ישנו את פני הפוליטיקה הישראלית, מעשה כנה והגון של החזרת המפתחות מתקבל בצוננים. נו, מסתבר שאזרחי ישראל, פשוט אוהבים את זה מלוכלך" ~ על הייחוד של עדי קול כחברת כנסת לאור פרישתה מהחיים הפוליטיים (קולמן ב., "עדי והקול הפנימי: הח'כית שלא נצמדה לכיסא", אתר NRG, תאריך 31.12.2014)