פרנץ שוברט

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
פרנץ שוברט

פרנץ שוברט (בגרמנית: Franz Peter Schubert)‏ (31 בינואר 1797 - 19 בנובמבר 1828), מלחין אוסטרי.

מיוחס[עריכה]

  • "על האדם לשאת בצרותיו מבלי להתלונן."
  • "מוח קל דעת מסתיר לב כבד מדי."
  • "מאושר הוא האדם המוצא ידיד אמת, והמאושר שבאדם הוא מי שמוצא באשתו ידידת אמת."
  • "כאשר חפצתי לשיר על אודות האהבה, שרתי על אודות הצער, וכאשר חפצתי לשיר על אודות הצער, שירתי הפכה לשירת אהבה."
  • "מעל לכול, עליי להימנע מלכעוס; כאשר אני כועס אני עוקר את כל השיניים מפיו של האומלל שגרם לי לכעוס."
  • "הודאה באשמה תופיע רק בעולם הבא."
  • "בכל לילה, כאשר אני עולה על יצועי, אני מקווה כי לא אתעורר עוד משנתי, וכל בוקר מחדש את יגוני."
  • "לעולם אינני מחבר מזמורי תפילה, אלא אם כן אני חש בדבקות דתית אמיתית בתוך תוכי."
  • "אני מנסה לעטר את דמיוני ככל שאוכל."
  • "היידן היקר, איש אינו מעריצך יותר ממני."
  • "איש אינו חש ביגונו של הזולת, ואיש אינו מבין את שמחת זולתו."
  • "צריך להאשים מנהל מוזיקלי המחלק לנגנים תווים שאותם אין בכוחם לבצע."
  • "העולם כמוהו כבמה שעליה כל אדם משחק את תפקידו."
  • "ישנן שמונה בנות יפות מראה בבית שבו אני מתגורר; אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה אני עסוק."
  • "קיימים שני דחפים השולטים במוחו של האדם; האחד בריא והשני יוצא דופן ומוזר."

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרנץ שוברט