קלינט איסטווד

קלינט איסטווד

קלינט איסטווד (באנגלית: Clint Eastwood) (נולד ב־31 במאי 1930), שחקן, במאי, מפיק ומלחין קולנוע אמריקאי, זוכה חמישה פרסי אוסקר.

מתוך סרטים

• "אתה מבין, יש בעולם הזה שני סוגים של אנשים, ידידי: זה שמחזיק רובה טעון, וזה שחופר. אתה חופר" ~ מתוך הסרט 'הטוב הרע והמכוער' ("אינוויקטוס – יומולדת 82 לקלינט איסטווד", אתר עין עצלה, תאריך 2.6.2012)

מיוחס

• "אני חושב שמה שקרה זה שיש דור חדש של מבקרים עכשיו, ורבים מהם גדלו על הסרטים שלי. הם היו בתיכון כשסרטי 'הדולרים' יצאו, אז בשבילם אני לא דבר כל כך מוזר. אבל כשפרצתי כמו משום מקום, ועוד בסרטים אירופיים, בשביל הדור הישן של המבקרים הייתי עוף מוזר, כי המשחק שלי היה מסוגנן בצורה שהם לא הבינו. לדור החדש אני דבר מוכר יותר" ~ קלינט איסטווד על המערבונים שלקח בהם חלק (דנה קסלר, "אקדח במערכה הראשונה: כיצד הפך הטוב, הרע והמכוער לסרט קאלט?", אתר מעריב, תאריך 22.12.2016)
• "כאשר הייתי תלמיד בית ספר, שמעתי את רשרוש העלים ויצאתי לטיולים."
• "המורה שלי לדרמה נהג לומר: 'ראה אתגר בכל דבר'. גרי קופר מעולם לא פחד מדבר."
• "אינני מאמין בפסימיות; אם משהו איננו מסתדר כפי רצונך, נסה להתגבר על הקשיים."
• "לפעמים, אם אתה רוצה שינוי לטובה, עליך לקחת את העניינים בידיים."
• "אם אתה חושב שירד גשם, אז ירד."
• "כבד את מאמציך; כבד את עצמך. כבוד עצמי מוביל למשמעת עצמית, וכאשר יש לך את שניהם אתה בעל עוצמה אמיתית."
• "ככל שלאדם יש פחות ביטחון עצמי, יותר הוא מחזיק בדעות קדומות, ובאופן מזיק."
• "מעולם לא פגשתי בגאון; לדעתי, גאון הוא מי שמסוגל לעשות היטב את מה שהוא שונא. אם הוא מוצא נושא שאותו הוא אוהב, כל אדם יכול לעסוק בו באופן טוב ביותר."
• "על בני האדם להכיר במגבלותיהם."
• "אנו מגיעים לנקודת רתיחה בדרגות חום שונות."
• "כולנו מתאגרפים: לעולם אין אנו יודעים כמה זמן נותר לנו."
• "אומרים כי הנישואים נערכים בשמים, אך הוא הדין עם ברקים ורעמים."
• "ישנה רק דרך אחת כדי לקיים נישואים מאושרים, וברגע שאגלה אותה אנשא בשנית."
• "סרט זה עלה 31 מיליון דולר; עם כמות כסף כזו יכולתי כבר לפלוש לארץ מסוימת."

נאמר עליו

• "בין כולם היה איסטווד האמריקאי האותנטי שחבר לסרג'יו לאונה, במאי עם שיגעון גדלות והקפדה חולנית על פרטים קטנים, שניסח את המערבון הפנורמי והאפי שניסה להחזיר את הז'אנר לגדולתו בהגזמה גדולה. אף אחד לא דיבר אנגלית, וההפקה התנהלה בבליל של שפות זרות, על פי חוברות דקות שהתחפשו לתסריטים וחוברו אחרי הצילומים ולא לפניהם. לא היה כאיסטווד מודע למנעד המשחק המוגבל שלו, ולכן הוא אימץ שתיקות ארוכות כסימנו הרשום. בטרילוגיה נקרא "האיש ללא שם" ואילו ב"הטוב" וגו' הוא נקרא בלונדי, אף על פי ששערו חום לחלוטין, כנראה בסגנון שבו קוראים למישהו ג'ינג'י. עבור הסרט שחתם את הטרילוגיה ואמור היה לתת במה לכל שאיפותיו הדרמטיות של לאונה, הוא הצליח לשכנע שני שחקנים אמריקאים נוספים, אילי וואלאך ולי ואן קליף, להצטרף לצוות שתמיד היה נפגש ברומא אך יצא לגבעות הטרשים שהמפיקים מצאו לרוב בספרד, עם טופוגרפיה שהזכירה את אמריקה. להזכירכם, וואלאך היה שחקן רציני וגם השודד המקסיקני ב"שבעת המופלאים", וואן קליף הוא אחד מהרעים הבאים להרוג את השריף וויל קיין בצוהרי היום. כבוד. איסטווד הבטיח לוואלאך לעזור לו לשרוד את ההרפתקה וכך היה. וואלאך היה אסיר תודה. הדיאלוג לא היה חשוב בעת הצילומים, משום שכל אחד מהשחקנים דיבר בשפתו. עד שהבליל הזה נחת על שולחנו של מיקי נוקס, שהיה צריך לדבב את הסרט לאנגלית אף שהצופה מודע במפגיע לעובדה שהשחקנים מדברים איטלקית או ספרדית. דווקא בסרטיו האחרונים הצליח לאונה ללהק את ג'יימס קובורן ורוד סטייגר, הנרי פונדה וצ'רלס ברונסון, ולאחרון את רוברט דה נירו ואחרים לסרט על המאפיה ~ על ההדמנות שנקראה בדרכו של קלינט איסטווד בליהוק של סרטיו של סרגיו לאונה (רון מיברג, "עם השמש בעיניים", אתר מעריב, תאריך 17.7.2017)

• "איסטווד עיצב את מלתחתו בעצמו. מכנסי הג'ינס השחורים היו שלו. כמו גם הווסט מעור הכבש, הכובע והסיגרים המסריחים שקנה בסנטה מוניקה אף על פי שלא עישן. את הפונצ'ו קיבל מלאונה, ובסוף כל יום צילומים לקח את המלתחה איתו למלון בידיעה שהיא תיגנב אם לא ישמור עליה" ~ על עיצוב התלבושת של 'האיש ללא שם' בסרטיו של סרגיו לאונה (רון מיברג, "עם השמש בעיניים", אתר מעריב, תאריך 17.7.2017)

• "את התפקיד של איסטווד ייעד לאונה לאודי מרפי, החייל המעוטר ביותר בתולדות הצבא האמריקאי, ששב ממלחמת העולם השנייה מוכה תסמונת פוסט־טראומטית אך הצליח לנהל קריירה של כוכב מערבונים בשנות ה–50. לאונה זימן את מרפי לפגישה במלון בבברלי הילס, ושם ניסה למכור לו את הרעיון של מערבונים באירופה. למרפי היה מספיק אירופה במלחמה, זיכרונות לא טובים. ההצעה הכספית הייתה נמוכה, ומרפי היה זקוק לחבורה שאיתה שתה והתהולל ולא הבין כיצד ישכפל את החוויה הזאת בגפו. סירובו של מרפי סלל את הדרך להזמנת איסטווד. עם הבייבי פייס שלו והמבנה הקטן, לא היה מרפי מצליח למנף את האיש ללא שם למה שעשה ממנו איסטווד ~ על התרומה של קלינט איסטווד לדמות של 'האיש ללא שם'(רון מיברג, "עם השמש בעיניים", אתר מעריב, תאריך 17.7.2017)

• "הוא (קלינט איסטווד) הבמאי, הוא יודע מה הוא רוצה והתפקיד שלי הוא לשרת את הסרט שלו. הוא מגיע לסרט עם רעיון ברור ואז מצפה שאעבוד קשה. אבל הוא נהנה מאוד מהעבודה ומדביק את הסובבים אותו בהנאה. זה לא כזה נורא. אבל יש גם חסרונות בלהיות דור שני - להיות הבן של קלינט איסטווד זה צל גדול. אנשים חושבים שאתה מפונק וחי חיים עמוסי פריבילגיות. בהתחלה היו לא מעט מוזיקאים סקפטיים לגבי היכולות שלי, אבל ברגע ששמעו אותי מנגן, זה עבר להם. אני רק יכול לקוות שגם אם מישהו בא לשמוע אותי בהופעה בגלל שאני הבן של, הוא יתאהב במוזיקה. אני מתרחק מאוד מכל הפפראצי והמדיה החברתית. ההורים שלי מעולם לא חיפשו תשומת לב תקשורתית. לא גדלנו כילדים הוליוודים. החברים הכי טובים שלי הם החברים מהגן" ~ קייל איסטווד על החיים בצילו של אביו - השחקן והבמאי קלינט איסטווד (יניב חלילי, "להיות הבן של קלינט איסטווד זה צל גדול", אתר YNET,תאריך 18.3.2017)

• "הכל תמיד קרה מאוחר בקריירה של קלינט איסטווד. הקולנוען, שנולד בקליפורניה ב-1930, התקשה בתחילה למצוא את מקומו בתעשיית הקולנוע האמריקאית, וכמו כדורסלנים שלא מקבלים חוזים ב-NBA ופונים לאירופה, גם הוא נקט בטקטיקה דומה, ונסע בתחילת הסיקסטיז לאיטליה כדי לחפש תהילה. איסטווד מצא אותה שם ב"הטוב, הרע והמכוער" ומערבוני ספגטי אחרים, בהם עיצב את האקדוחן כקר-רוח, אאוטסיידר וכוחני בהרבה מכפי שהיה נהוג עד אז. סרטים אלה נכנסו לפנתיאון וגם הפכו אותו לכוכב בינלאומי. דבר זה פתח לאיסטווד חזרה את הדלת לאמריקה, ובין השאר גם סידר לו את תפקידו המיתולוגי ביותר, כשוטר ב"הארי המזוהם". בסרט זה, שביים דון סיגל, השחקן טיפח ושכלל עוד יותר את הדמות שכבר נהייתה מזוהה עמו - של אדם שוחר שלום וסדר, שכדי לשמור על החוק, לוקח את החוק לידיים. מכאן, השלב הבא היה להתחיל לביים בעצמו, מה שקרה לו גם כן בגיל מתקדם יחסית - רק ב-1971, כשהוא כבר בן 41, ובשלב שבו לקולנוענים אמריקאים רבים יש כבר כמה וכמה עבודות באמתחתם, ביים איסטווד את סרטו העלילתי הארוך הראשון, 'מיסטי'. על הפריחה המאוחרת הזו, מפצה איסטווד בהתמדה פורייה ועקבית. מאז החל את דרכו כבמאי, מקפיד היוצר לשחרר לאוויר העולם סרט חדש כמעט מדי שנה, ובדרך כלל זוכה לחיבוק חם מן הממסד, הקהל והתקשורת. כך קרה לו גם ב-2016 עם 'סאלי', דרמת התעופה בכיכובו של טום הנקס. בזכות הצלחתה, מיצב איסטווד סופית השנה את מעמדו כזקן השבט. אין עוד אף קולנוען אמריקאי שבגיל כזה, 86, משכיל להישאר כל כך מרכזי ורלוונטי ~ על קריירות המשחק והבימוי המוצלחות של קלינט איסטווד (אבנר שביט, "עיניים גדולות 66: אם דונלד טראמפ איש השנה בפוליטיקה, איסטווד הוא איש השנה בקולנוע", אתר וואלה, תאריך 7.12.2106)

• "אבל לא בגלל זה קלינט איסטווד הוא איש השנה שלי בקולנוע. גם לא בגלל שהיה האושיה ההוליוודית היחידה, בטח במעמד כזה, שהגנה על דונלד טראמפ, על אמירותיו ועל התנהלותו, ובעת שכל עמיתיה הזהירו מפני האפוקליפסה, לא הסתירה דווקא את שביעות רצונה מדהירתו של המועמד הרפובליקני נטול הרסן. איסטווד זכאי לתואר מסיבה אחרת, עמוקה יותר: כיוון שהניצחון של טראמפ הוא גם הניצחון של רוב מה שהבמאי ועבודותיו ייצגו וקידמו לאורך השנים. נכון, אין כמובן הלימה מוחלטת בין השניים, ומי שיראו בהשוואה זו עלבון צורב ליוצר המהולל ודאי ימהרו לשלוף שלל דוגמאות להבדלים ביניהם. אך איך שלא מסתכלים על זה, והדברים לא נאמרים לחיוב או לשלילה אלא פשוט כקביעת עובדה, אי אפשר להתעלם מן הדמיון המהותי הרב בין עולמותיהם של הקולנוען ושל נבחר הציבור. יותר מכך: אפשר אף לומר בהיותו אדם שש אלי קרב, שבז לצורות המחשבה ולדרכי הפעולה המקובלות ולועגת לחוקי הנימוסים, טראמפ היה יכול להיות גיבור קלאסי באחד מסרטיו הרבים של היוצר הוותיק. אין טעם להציע ביוגרפיה עתידית שכזו, רק מפני שגם כך, היצירות והדמויות שהקולנוען הציג בפנינו כבר מכילות בתוכם הרבה מן האישיות ותפיסת העולם של המנהיג הרפובליקני" ~ על מעמדו של קלינט איסטווד כאייקון הוליוודי (אבנר שביט, "עיניים גדולות 66: אם דונלד טראמפ איש השנה בפוליטיקה, איסטווד הוא איש השנה בקולנוע", אתר וואלה, תאריך 7.12.2106)

• "במשך כל שנות פועלו של איסטווד, הקהל הריע לזאבים הבודדים שעמדו במרכז סרטיו, אך ביום הבחירות, פעם אחר פעם בחר לאייש את הלשכה הסגלגלה במועמדים שהיו בשר מבשרו של הממסד. ב-2016, לראשונה מאז החל הקולנוען לשחק ולביים, המצביעים בקופות יישרו קו עם אלה באולמות, והעלו לגדולה מישהו שמעולם לא היה סגן נשיא, מושל או אפילו סנטור. היא תירשם, אם כך, כשנה שבה החזון האנטי-ממסדי שלו התגשם לראשונה במציאות, ולזאב ניתנה הסמכות לרעות את העדר גם בחיים האמיתיים. קלינט איסטווד נולד ב-1930 ועשה אט-אט את צעדיו בעולם הקולנוע. היה שווה מבחינתו לחכות בסבלנות, שכן בסופו של דבר, כלשון דמותו המיתולוגית ביותר, הפרחח עשה לו את היום. כעת, בשנת 2016 ובגיל 86, אחרי גלות לא קצרה והמתנה ארוכה, הוא ומולדתו דומים מתמיד ~ על הסרטים של קלינט איסטווד ועולם הריאל פוליטיק (אבנר שביט, "עיניים גדולות 66: אם דונלד טראמפ איש השנה בפוליטיקה, איסטווד הוא איש השנה בקולנוע", אתר וואלה, תאריך 7.12.2106)

• "השחקן אריק פלמינג, שכיכב לצד איסטווד בסדרת הטלוויזיה המערבונית Rawhide, סירב להצעה לככב במערבון איטלקי של במאי לא מוכר שיצולם באזור נידח של ספרד והמליץ על ידידו איסטווד. איסטווד שמח על ההזדמנות לנטוש את תפקיד הקאובוי הנחמד והמנומס שגילם בטלוויזיה לטובת אנטי־גיבור מחוספס. ואכן, תחת שרביטו של לאונה יצר איסטווד את אחת הדמויות הכי איקוניות שלו - 'האיש ללא שם' - זאב בודד ומסתורי שמעשן סיגרים, ואף אחד לא יודע את שמו האמיתי או את עברו" ~ כיצד התגלגל קלינט איסטווד לדמות הקאובוי במערבונים (דנה קסלר, "אקדח במערכה הראשונה: כיצד הפך הטוב, הרע והמכוער לסרט קאלט?", אתר מעריב, תאריך 22.12.2016)

• "קריירת המשחק הביאה לאיסטווד את הכוכבות, אבל קריירת הבימוי היא שהביאה לו את התהילה" ~ ("אינוויקטוס – יומולדת 82 לקלינט איסטווד", אתר עין עצלה, תאריך 2.6.2012)

• "קלינט (איסטווד) גילם שם אקדוחן קשוח ומסוקס עם מוסר גמיש וחצי סיגר לעוס בזוית הפה, ששם עיירה שלמה של מקסיקנים חמומי מוח ללעג, בסיפור המבוסס על 'יוג'ימבו' של אקירה קורוסאווה. הסרט – שהיה זריקת מרץ אלימה לישבן הרדום של הז'אנר – זכה להצלחה מדהימה. גם לאונה וגם איסטווד זכו לעבוד עם אווזות המטילות ביצי זהב – איסטווד קיבל במאי גאוני עם סגנון מקורי וחוש ויזואלי מבריק (סליחה על הסופרלטיבים, אבל כולם במקום), ולאונה זכה באבטיפוס האולטימטיבי של הקאובוי החדש. הגיבור הפשוט והישיר, שוחר הטוב והצדק, של ג'ון וויין, הפך לאופורטוניסט קשה זיפים, מתוחכם וערמומי. הדמות הזו, של האקדוחן ללא שם, ליוותה את איסטווד מכאן ואילך, בטרילוגיית מערבוני הספגטי של לאונה ("For a Few Dollars More" שנקרא בעברית "הצלפים", ו"הטוב, הרע והמכוער") ולכל אורך הקריירה שלו" ~ על שיתוף הפעולה של קלינט איסטווד עם סרג'ו לאונה במערבוני ספגטי שהזניקו את הקריירה שלו כשחקן מוביל בהוליווד ("אינוויקטוס – יומולדת 82 לקלינט איסטווד", אתר עין עצלה, תאריך 2.6.2012)

• "ריצ'ארד שיקל, הביוגרף של איסטווד, כתב ש'קלינט איסטווד הפך לכוכב במערבונים, אך נהיה סופרסטאר כשגילם שוטרים'. הכל התחיל ב'הארי המזוהם' של דון סיגל מ-71'. ככה נולדה האגדה: עומד לו הארי קלהאן ולועס להנאתו נקניקיה, תוך שהוא מזעיק ניידות משטרה לשוד בבנק סמוך. כשהפושעים מתחפפים מוקדם מהצפוי, הוא מסנן קללה, שולף את האקדח הכי מפורסם בתולדות הקולנוע – מאגנום 44 אימתני – יורה בנמלטים, הופך את רכב המילוט על ברז כיבוי – הכול תוך כדי לעיסה, כמובן – ניגש לשודד הפצוע, ואז משחרר מולו את הדיאלוג הנצחי שרובנו כבר דקלמנו מול המראה עם אקדח דמיוני ביד בשלב מסוים בחיינו" ~ על התפקידים הבולטים של קלינט איסטווד ("אינוויקטוס – יומולדת 82 לקלינט איסטווד", אתר עין עצלה, תאריך 2.6.2012)

• "הארי המזוהם היה שוטר חסר מעצורים עם נטייה לשיפוט מהיר. החוק מבחינתו זה קווים מנחים, והאלימות זה לא יצר חבוי – זו דרך חיים. להגיד עליו שהוא קשוח, זה כמו להגיד על אהוד ברק שהוא שאפתן. אמסטף לידו זה חתול סיאמי. הארי המזוהם הפך לדמות הקולנועית המיתולוגית השנייה המזוהה עם איסטווד לאורך שנים, כאשר קלינט גילם את דמותו ארבע פעמים נוספות: ב'הארי המזוהם חוזר', ב'בכוח החוק', ב'מכת פתע' וב'הימור מסוכן'. רבים בלבלו בין השוטר הפשיסטי המסוכן לשחקן המגלם אותו, והדימוי רדף את איסטווד זמן רב. מבט מפוכח היום, הרחק מן הביקורת שהשתלחה אז בבלש האכזרי, מגלה שהאלימות של הארי נראית כמעט כירורגית ליד נהרות האש ונחילי הדם השוטפים את הרחובות בסרטי הפשע של העשורים האחרונים, מ'מת לחיות' ועד 'השתולים'.הארי המזוהם זכה לפופולאריות עצומה. אך יותר משזו נבעה מן האלימות המצטלמת היטב שלו, או מהצדק הפואטי שלו, היא נבעה מהיותו איש פשוט, עם משכורת נמוכה, תנאים מסריחים ובוסים מעצבנים, שהיתה לו החוצפה שלא תיאמן לקחת שליטה על חייו. תוסיפו לזה פרצוף עגמומי, מלתחה מוזנחת, הרבה ג'אנק פוד וחיי אהבה ריקים, וקיבלתם את הסופר מאצ'ו הגדול בתולדות התרבות הפופולארית ~ על דמות הארי המזוהם בכיכובו של איסטווד ("אינוויקטוס – יומולדת 82 לקלינט איסטווד", אתר עין עצלה, תאריך 2.6.2012)

• "כבר בתחילת דרכו כבמאי היה ברור שלא מדובר כאן בעוד כוכב שחוצה את קו המצלמה, אלא ביוצר קולנוע חכם עם תפיסה אמנותית ואידיאולוגית ברורה. 'מיסטי', 'צייד לבן, לב שחור', 'עולם מושלם', 'פשע אמיתי', 'חצות בגן הטוב והרע' – כולם הבהירו שאיסטווד הוא במאי מוכשר. אבל היתה זו יצירת המופת 'הבלתי נסלח' – תמיד הבחירה האינטואיטיבית שלי לשאלה - מה הסרט האהוב עליך – בה התייחס איסטווד באינטליגנטיות מפעימה למיתוס שהוא עצמו ברא, שסימנה אותו כיוצר גדול. בשנות האלפיים, והוא כבר בעשור השמיני לחייו, הגיעה שורה ארוכה של סרטים מעולים: 'מיסטיק ריבר', 'מיליון דולר בייבי', 'גיבורי הדגל', ' מכתבים מאיוו ג'ימה ', 'ההתחלפות', 'גראן טורינו', 'אינוויקטוס', 'מכאן והלאה' ו' ג'יי. אדגר '. גם אם הם לא היו אחידים ברמתם, הם הצטברו לכדי יבול משובח של יוצר לכאורה בסתיו ימיו ולמעשה בשיא אונו. איסטווד מנסח בהם קול הומניסטי חד ומובהק, עטוף בעשייה קולנועית ישירה, נבונה ולא מתחכמת, ומתעסק בצורה מורכבת עם תמות מרכזיות בחברה האמריקאית בפילמוגרפיה שלו עצמו. ביד בוטחת של אקדוחן מנוסה ובתבונה מפוכחת של לוחם שבע קרבות הוא מרכיב פצצות שחודרות ישר ללב. במובנים מסוימים, הוא התבגר ולמד לבוא בחשבון עם עצמו ועם אמריקה. במובנים אחרים, הוא נשאר אותו המאצ'ו" ~ על קריירת הבימוי המשובחת של קלינט איסטווד ("אינוויקטוס – יומולדת 82 לקלינט איסטווד", אתר עין עצלה, תאריך 2.6.2012)

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קלינט איסטווד