רות קלדרון
מראה
ד"ר רות קלדרון (נולדה ב־25 בספטמבר 1961), חברת הכנסת לשעבר ממפלגת יש עתיד וסגנית יו"ר הכנסת, חוקרת תלמוד ואגדה, אשת חינוך ומייסדת בית מדרש 'אלול' (1989) מכללת עלמא(1995).
- "אני מרגישה כמו ב'הקוסם מארץ עוץ', רק בלי קוסם. פגשתי פה אנשים טובים וקיבלתי שיעור עצום, אבל לדאבוני התחושה שלי היא שהכוח המניע העיקרי מאחורי הדברים הוא בסופו של דבר אישי. יש לי אמונה חסידית שעד שאתה לא מת עוד אפשר לשנות דברים." ~ על ההחלטה לפיזור הכנסת ה־19 (אריק בנדר, "המשברים שהפכו את ממשלת נתניהו השלישית לכישלון ידוע מראש", באתר מעריב, 4 בדצמבר 2014)
- "המעמד היה חגיגי כל כך, מעורר השראה! כאילו עמדתי בבית הכנסת ליד ארון הקודש. ממש הרגשתי מאחורי הגב שלי את ספרי התורה. יש משהו ממלכתי מאוד בנאום בכורה בכנסת, למרות שהתרבות הישראלית בארץ הזו שונאת פאתוס. התרבות שלנו היא פלמ"חניקית, דלות החומר, יוסף חיים ברנר, מדי ב'. הטעם הוא דל־כולסטרול, אבל לפעמים צריך פאתוס. יש רגעים שחייבים פאתוס. כשהנשיא מגיע לכנסת, כשיושב ראש הכנסת מדבר, כשעומדים לשירת ההמנון. כשנקראים לנאום הבכורה." ~ על נאום הבכורה שנשאה בכנסת (שרי מקובר-בליקוב, תורתה אמנותה: ראיון עם ד"ר רות קלדרון, באתר nrg, 2 במרץ 2013)
- "הם מרגישים שחמסו מהם את ייסורי התורה. כל הזמן הם למדו וסבלו מעוני ואנחנו עשינו חיים, והנה עכשיו אנחנו הולכים לקחת להם גם את הדבר היחיד שהיה נחלתם הבלעדית. אני גם מבינה את האיום. הרי איך ייתכן שאדם יכול ללמוד תורה באופן עמוק ורציני ולא להיות שומר מצוות, ללמוד תורה וגם לעבוד ולהתגייס. זה עלול לסכן מאוד את השיטה שלפיה מאות אלפי אנשים לומדים תורה בבורות גדולה, בלי שום כישורי חיים ובתלות מוחלטת בתקציבי הישיבות. זה קצת כמו שעשו פעם בקיבוצים, כשהוציאו אנשים בלי בגרות אל החיים, והם נאלצו להישאר בקיבוץ כדי להתקיים. הרוח של אנשים כמונו, שעובדים ותורמים ולומדים, מסכנת את ההסתגרות של הקהילה החרדית ששולטת בפרט, את הכוח האלקטורלי שלה. הפחד הגדול הוא שיבואו קולות של לומדי תורה מבחוץ, והם יאבדו את הייחוד שלהם." ~ על החשיבות שבלימוד המקורות (שרי מקובר-בליקוב, תורתה אמנותה: ראיון עם ד"ר רות קלדרון, באתר nrg, 2 במרץ 2013)
- "אני מזדהה עם הפחד. אני חושבת שזה יהיה אסון אם העולם החרדי ייעלם. אני אוהבת אותו. הוא נותן את הטעם של העולם הישן, עולם הסבים והסבתות האירופים, שנכחד. חס וחלילה שעולם התורה החרדי ייכחד גם הוא. עם זאת, אנשים שמשתייכים לעולם התורה צריכים להישאר שם מבחירה. יהיו מספיק אברכים שיישארו בישיבות מאהבה. צריך להפסיק את הכפייה בעולם החרדי, ולתת לאנשים כלים והשכלה כדי שיוכלו לבחור אם להמשיך ללמוד ולשלם את המחיר, או לצאת לעבוד ולקיים תורה עם דרך ארץ. היום 45 אחוזים מהמדינה משלמים את המסים בשביל כולם. זה כבד מאוד. אני נוסעת לפעמים לקהילה היהודית באיסטנבול, ללמוד שם תורה. פגשתי שם רב של חב"ד שסיפר שכל נער בחסידות שמגיע לגיל 16 מתייצב במרכז שמציע שליחות של התנדבות בארץ ובעולם, וכל צעיר מחליט לאן הוא יוצא. אני חולמת שכל צעיר בישראל – גם דרוזי, נוצרי, ערבי או חרדי – יבחר בגיל 18 לאן הוא יוצא לשנתיים של התנדבות. לא רק בצבא. אפשר בגן ילדים ובפארק לאומי ובחברה קדישא. המדינה תקבל הרבה כוח מאנשים צעירים, וגם הם עצמם יכירו זה את זה בעשייה, ויראו שהעבודה לא מפחידה." ~ על החשיבות של העולם החרדי, אבל גם על ההכרח שלו להשתלב במדינה מודרנית ומתקדמת (שרי מקובר-בליקוב, תורתה אמנותה: ראיון עם ד"ר רות קלדרון, באתר nrg, 2 במרץ 2013)
- "יש לנו בעיה אמיתית עם שירת התקווה. אנחנו הריבון, והריבון צריך להיות נדיב ולשים לב גם לקבוצות אחרות, שאין להן ביטוי בהמנון. אם מישהו היה אומר לאבא שלי בבולגריה לעמוד ולשיר 'נפש נוצרי הומיה', הוא לא היה שר. אני מכבדת את הסתייגותם. תביאו עוד שיר שהם יוכלו לעמוד עמו בגאווה ולהרגיש באמת חלק מהעם בישראל. הרי לא מדובר באנטי־ציונים, אלא בחברי כנסת ערבים שקיבלו על עצמם להיות שליחי ציבור בכנסת ישראל. הם רוצים לשתף פעולה, אבל אנחנו כל הזמן מדירים אותם." ~ על בעיית הייצוג והזהות של הלאומים (שמהווים מיעוט) במדינת ישראל (שרי מקובר-בליקוב, תורתה אמנותה: ראיון עם ד"ר רות קלדרון, באתר nrg, 2 במרץ 2013)
- "אנחנו מבריאים אצלנו איזה מקום שבו לא היו לנו שרירים: פיתחנו שרירים בצבא, לא פיתחנו שרירים בתרבות. אנחנו לא יודעים איך לקבור את המתים שלנו, אנחנו לא יודעים לחתן. 'עלמא' עובדת על השרירים האלה – למה שיבוא מישהו מהחברה קדישא? מה הוא יודע שאתה לא יודע? תתארגן על זה ותדע. תעשה כבוד לחיים שלך. כשמתחתנים, להגיד שורה אחת 'הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל' ולא שהרבי יגיד לך 'הרי־הרי את־את', מה, אתה לא יודע עברית? למה מאכילים אותך בכפית? כדי לחיות פה כמו שצריך אנחנו לא צריכים להשקיע עוד כסף בביטחון אלא לעשות תרבות שיודעת מי היא. יהודי צריך לדעת איך להיות יהודי. אני לא רוצה להשקיף על העולם הדתי, אני רוצה להשתתף בו." ~ על תרומת ארגון עלמא ליצירת יהדות מודרנית ומתקדמת (מאיה פלדמן, יהודי צריך לדעת איך להיות יהודי, באתר ynet, 1 ביוני 2006)
- "היהדות הספרדית היא הבטחה גדולה לישראל. אבי היה אומר לי 'רותקל'ה, נובליס אובליז (האצילות מחייבת), יהודי צריך לדעת שבן מלך הוא'." ~ על תרומת יהדות ספרד (רותי קדוש, מגילת רות, באתר nrg, 11 בדצמבר 2005)
- "מתחוללת כאן מהפכה שקטה. זה לא יידישקייט, אלא תנועה המתבססת על היכרות עם התרבות שלנו על צדדיה היפים וגם הגזעניים והשוביניסטיים. הכוונה היא לחבר את היוצרים עם הספרייה היהודית הקלאסית, שראויה לאינטרפטציה מחודשת. אנחנו ניתן להם את החומר והם יעשו ממנו מה שימצאו לנכון: אופרת סבון, סיטקום, שיר, משחק. המטרה שלי היא ליצור משכיל ישראלי שיכיר את התרבות שלנו ולא יתנגד לה בלי לדעת, שייצאו מפה אנשים שיודעים לקרוא משנה, תלמוד וחסידות שעקבותיהם ייראו באופן אמיתי, לא מגויס, ביצירה. זה שלהם, אני רק מזווגת זיווגים." ~ על התרבות היהודית המודרנית (רותי קדוש, מגילת רות, באתר nrg, 11 בדצמבר 2005)