רמון קנו
רמון קנו (בצרפתית: Raymond Queneau) (21 בפברואר 1903 - 25 באוקטובר 1976), סופר ומשורר צרפתי.
מתוך ספריו
[עריכה]הימים האחרונים (רומן, 1936)
[עריכה]- "הפילוסופיה מגיעה עם הגיל; כאשר אנו רואים את המלחמות ואת שבריי האוניות ומתנסים בייסורים, אנו מתחילים לעסוק בפילוסופיה."
- "הגיל כמוהו כחיה; חיה ההולכת וגדלה, עד שלבסוף היא אוכלת אותך בעודך בחיים."
פיירו ידידי (רומן, 1942)
[עריכה]- "הסטיות, הניאוף והפשעים הם אשר גורמים לאנשים להיות מעניינים."
- "אה! האהבה הגדולה תגיע, אך אין אנו יודעים מתי וכיצד."
- "לעתים קרובות קורה לי שאינני חושב על דבר; זה טוב יותר מאשר לא לחשוב כלל."
חלומות (רומן, 1944)
[עריכה]- "יגון גדול הוא אילם."
- "לעולם לא אכיר את האושר על האדמה הזאת."
זאזי במטרו (רומן, 1959)
[עריכה]- "כל מקצוע איננו מאוד משעשע."
- "מציאות או אפסיות: הנה הבעיה."
הפרחים הכחולים (רומן, 1965)
[עריכה]- "הטלוויזיה מהווה מציאות שבה ההיסטוריה מתגלמת לנגד עינינו באופן מיידי."
- "המציאות של היום היא ההיסטוריה מחר."
יומן (1914 - 1965)
[עריכה]- "אין אנו יכולים לומר דבר על אודות אלוהים; אפילו כי הוא איננו קיים."
- "האינסוף אינו קיים; היקום הוא אינסופי ואין בו מקום בעבור אלוהים."
- "ההומור מהווה ניסיון לחשוף את ההונאה שברגשות הגדולים."
מיוחס
[עריכה]- "אלוהים: ישות שאיננה קיימת, המצליחה לגרום לכך שאיש לא ידבר בה."
- "ההיסטוריה מהווה את מדע צרותיו של האדם."
- "האדם מנסה להיפטר מצרותיו בהמציאו לעצמו צרות דמיוניות."
- "מוטב ילדים המביישים את הוריהם, מאשר הורים המביישים את ילדיהם."
- "ישנם אנשים המוצאים תמיד סיבה כדי לא לומר דבר."
- "די בכך שנאהב את המילים כדי להיות מסוגלים לכתוב שירה."
- "תלונותיו של הסֶבֶל מהוות את תחילתה של השפה."
- "לעלות, לרדת, ללכת ולבוא, כל אלה גורמים לאדם, בסופו של דבר, להגיע לקצו."
- "כפי שהתיאטרון נוצר כדי לשחק, השירה נוצרה כדי לקוראה בקול."
- "צלחת מלאה מסתירה צלחת ריקה, כפי שהמציאות מסתירה את האפסיות."
- "כאשר אנו קוראים, אנו הופכים לחובבי ספרים."