מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"ימינו היו מלאי שמחה ." תומאס הרדי Thomas Hardy ) (2 ביוני 1840 - 11 בינואר 1928), סופר ומשורר אנגלי.
"נשים שכמוך מאה גברים חומדים אותן תמיד."
"מרובה היתה תבונתה מלהניח לנשיותה למשול בה כליל."
"בשביל להיחלץ מן האהבה אין דרך כבושה וברורה כדרך להיכנס לתוכה."
"משלימות עם מידה רבה של התנהגות לא מקובלת: כשהן רוצות שישבחו אותן, כלומר, לעתים קרובות." [ עריכה ] "שלח לי אהבה גדולה מאי שם."
"המתין ככה, אדיש בלי זיע, מאות שנים רבות כל כך."
"המסגרות הרחוקות של העולם ושל הרקיע דומה שהיו מחיצה בזמן לא פחות משהיו מחיצה בחומר."
"היטב מכול הורגש בו כשלא היה אפשר לראותו ברור, כשהיו פעולתו והעמידה על טיבו טמונים כל כולם בשעה הזאת ובשעות שלאחריה." "סוד־שיח חרישי, נינוח, המתקיים בין אנשים שיש ביניהם קִרבת נפש."
"דומה שהיא לא העלתה כלל בדעתה ליטול את זרועו, והוא מצדו לא התכוון להציעהּ."
"טוב, אם כך, עכשיו יש לכם הזדמנות; אני פתוח להצעות עבור פאר היצירה שלפניכם!"
"הנוף שראו עיניה, ככל שהדבר נגע לה, דמה כמעט לכל נוף אחר בכל מקום שהוא בכל מחוז באנגליה בעונה זו של השנה." "מה אתה מתכוון לעשות כדי לפצות אותנו על העבר?"
"לעמוד ולהאזין, וללמוד איך העצים מימין והעצים משמאל מייללים או מזמרים זה לזה."
"מאהב שאיננו מתנהג בחוסר היגיון, איננו מאהב." ~ ידה של את'לברטה, 1876
"לפעמים רצונה של אישה להיות נאהבת מאפיל על מצפונה." ~ ג'וד האלמוני , 1895
"חלק מן הטוֹן שלו היה יחיד ומיוחד; מה שנשמע שם, אי־אפשר היה לשמעו בשום מקום אחר."
"הדברים היפים שעל האדמה הופכים יקרים יותר, ככל שלא ניתן להשיגם." ~ תרופות של יאוש, 1871
"סבלנות , מזיגה זו של גבורה מוסרית ושל פחדנות גופנית." ~ טס לבית דרברוויל , 1891
"אם התכנית שלי מעשית בכלל, אני מעריך שהימצאותי במקום תעניק לי סיכוי טוב יותר לממש אותה מבכל מקום אחר."
"הייתה הברתה אנחת־נכאים ממושכת, ילידת אותו הסוד בנפשה אשר הוליך אותה לכאן. היה בכך משום חיל שבהתפרקוּת, כאילו על ידי פליטת הקול ההוא קראה תבונת־האישה דרור לדבר שלא יכלה לשעבּדוֹ למצוותה." "היכן היית מחכה לי."
"כל הדברים משתנים ."
"אָז כְּשֶׁהָיִית לִי עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ."
"מקומות שרק החולמים מכירים."
"מחכה לאביב בו ניתן לסבול הכול."
"השבוע האחרון באוקטובר: העצים מתפשטים."
"בתשע בבוקר חלפה כנסייה, בעשר צץ ים מולי."
"אַהַב אַיֶּלֶת ועֹנֶג שֶׁל יֶלֶד: שׁוּב הִיא תִּחְיֶה מִתְּחִלָּה."
"נשארתי כפי שהייתי כאשר ימינו היו מלאי שמחה ."
"נשארתי יושב, חשבתי, תהיתי, והגלגלים נעו הלאה. הו, לו אך הייתי יורד באותה תחנה!"
"ְעַכְשָׁו, כְּשֶׁקָּנִית כַּרְטִיס לָנֶצַח, אַךְ שׁוּב בִּמְאֻלְתָּר, בְּהָלְכֵךְ מֵעִמִּי, כְּמוֹ אָמַרְתְּ, כְּמוֹ תָּמִיד: 'לְהַגִּיד שָׁלוֹם? מְיֻתָּר'."
"ְטִיַּלְתִּי לְבַד, לֹא כָּל כָּךְ מֻטְרָד מִכָּךְ שֶׁבַּבַּיִת נִשְׁאַרְתְּ... שׁוּב אֲנִי לְבַד – מָה אִם כֵּן אָבַד? רַק יְדִיעַת־הַתַּשְׁתִּית שֶׁיֵּשׁ בַּיִת וְיֵשׁ בּוֹ אִשְׁתִּי." "ערכה של הזִקנה תלוי במי שמזדקן. ישנם כאלה שהצליחו שבעבורם הזקנה אינה שווה דבר, וישנם אחרים שפיתחו את אמנותם במאוחר, והזקנה מאפשרת להם לסיים את המלאכה." 
